אחרי תקופה ארוכה (מדי) בה לא פקדנו את הסניף האהוב עלינו, עצרנו שם באחר צהרים רגיל בהחלט ## ביקשנו מהמלצר להרכיב לנו ארוחה (כמעט) רק של ספיישלים ## וזו גם היתה הזדמנות להכיר את קורל איבגי, שהפכה שותפה לפני כשלוש שנים...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
אז מה דעתכם, הזמן עובר מהר כשנהנים?
לא בטוח שנהניתי במיוחד בשנים האחרונות – מגיפת קורונה, מלחמה, וחטופים שעדיין מוחזקים במינהרות. ובכל זאת, בלי הנאה מיוחדת, ובלי שארגיש, חלפו להן שלוש שנים (!) מאז הפעם האחרונה בה ביקרתי בסניף BBB בקיריון.
וזה המון זמן, כי בעבר הגעתי לשם בתדירות גבוהה, ומבין כ-30 סניפי הרשת, זה החביב עליי ביותר. הסניף עצמו קיים כבר 17 או 18 שנים, שזה כמעט נצח בעולם הקשוח של המסעדנות.
לא פגשתי שם הפעם את ידידי ניב קריספין, שהוא הבעלים ומייסד הסניף, אבל זכיתי להכיר את שותפתו קורל איבגי, שזכרה אותי מהימים בהם עבדה שם כמלצרית, והתקדמה מאז להיות אחמ"שית, מנהלת, ובשלוש השנים האחרונות – שותפה.
סקירה של התפריט לא העלתה ממצאים יוצאי דופן: המבורגרים (רגילים וגם מיוחדים), טורטיות, כריכים, על הגריל, מנות פתיחה, סלטים.
שאלתי אם יש ספיישלים, מנות שלא מופיעות בתפריט. נועם פאפו, המלצר ששירת אותנו, היה חביב וסובלני. הוא הסביר שיש כמה כאלה, שאומנם לא מופיעים בתפריט, למרות שהם בדרך כלל כן בנמצא, בגלל שהלקוחות הוותיקים ממשיכים לבקש אותם.
אז הזמנתי: קרפצ'ו חציל (39 ₪), קרפצ'ו בקר (54 ₪), סלט תבולה (35 ₪), ולעיקריות - דג סלמון (94 ₪), ומנה שכן מופיעה בתפריט: המבורגר מושחת (89 ₪).
בינתיים שוחחנו קצת עם קורל איבגי הנחמדה, שמקרינה את השלווה הפנימית שלה על סביבתה. היא סיפרה לנו שהחלום שלה בכלל היה ללמוד הנדסת תוכנה, אבל תוך כדי עבודתה נסחפה אל עולם הקולינריה. למזלה, היא הימרה על שותף נהדר ומסעדה חזקה.
שוחחנו על עיר הולדתה עכו, על הימים הקשים של שומר החומות, ועל התחום המאתגר שבחרה לעסוק בו, ושבעצם הגיעה אליו לגמרי בלי כוונה, כאשר חיפשה עבודה במלצרות עם תום שירותה הצבאי.
את סלט התבולה לא אהבתי, אבל סועדים אחרים כן אוהבים אותו, ולמרות שהוא כבר לא מופיע בתפריט – הם ממשיכים להזמין אותו, ולכן כמעט תמיד הוא בנמצא.
המנות האחרות ענו על הציפיות. לפני שהימרתי על דג הסלמון, תשאלתי את המלצר אם זה רעיון טוב להזמין דג במסעדת בשרים. הוא הבטיח לי שהדג יהיה עסיסי. וכך אכן היה. אגב, נועם הוא אחד המלצרים היחידים שמבטאים את שמו הנכון של הדג, ולא מעוותים אותו לסלומון או לסולומון.
המנה המנצחת של הערב היתה הבורגר המושחת מאגף המיוחדים: 2 קציצות בקר במשקל כולל של 220 גרם לפני צלייה, ומעליהן צ'דר, גאודה, קורנביף מעושן וביצת עין. מוזכר שם גם רוטב סודי, אייסברג, עגבנייה, מלפפון כבוש ובצל סגול. ביקשנו מידת צלייה מדיום, והיות וכלולה גם תוספת - בחרנו בצ'יפס.
שליש טובורג מהחבית (בשבילה) וחצי קרלסברג מחבית אחרת (בשבילי) ליוו את הארוחה, ונענינו גם להמלצתו של נועם המלצר לקינוח – קוקי בום – אותו חלקנו. זה הזכיר בצק של עוגיית שוקולד צ'יפס, והגיע עם קרם אגוזים, גלידת וניל, רוטב קרמל מלוח ופירורי קראמבל.
נותר רק לקוות שעד הביקור הבא בסניף, יעברו הרבה פחות משלוש שנים. :)
