השכנים החדשים
יערה טילינגר / התחנה
״על ראש הכרמל, מוקף בחורשות, עומד בניין בן שלוש קומות. ומי גר בבניין? במשך עשרות שנים גרים בו בנחת השכנים. הם שמחים בבניין היפה, בשכונה המטופחת, ואף על פי שאין הם בהכרח חברים או קרובים, הם בוודאי דומים זה לזה יותר מכפי שהיו רוצים להודות. עד שיום אחד מטפס במעלה המדרגות סבל ועל גבו מקרר גדול. משפחה חדשה שכרה את הדירה של משפחת סולובייצ'יק. ומה שהיה כבר לא יהיה."
חיפה היא עיר מעורבת. כולם חיים בה בכיף, אלה עם אלה. אני חיפאי, אני יודע. נו, טוב. לא תמיד. נו, טוב. בערך. הספר עוסק בנושא הנפיץ והמושתק תדיר, בעיקר בעת האחרונה, של דו קיום, או קיום משותף בערים מעורבות. טילינגר בוחרת להעמיד במרכז הספר בניין בשכונה נחשבת על הכרמל, שמרבית דייריו נמנים לכאורה על אליטה שלווה, מבוססת, משכילה, אשכנזית.
אבל בעת ובעונה אחת, משכילה טילינגר (שמתגוררת בעצמה בשכונה ממש כזאת בכרמל) לחשוף את הפצעים והחרדות שנחבאים מאחורי הסטטיסטיקות. דיירי הבניין המשותף הם אנשים מבוגרים ברובם, שעלו לארץ בחוסר כל, חלקם אחרי חוויות קשות מאוד במלחמת העולם השנייה, חלקם מסתירים סודות ומשברים, וכולם חשים בצורך בתחושת בית, שייכות וביטחון, צורך שנענה במשך זמן רב – עד ש...
כשמשפחה ערבית עוברת לגור בבניין לא עוזרים התארים המתקדמים, המשרות באוניברסיטה, הילדים החמודים. גם הסיסמאות על דו קיום מתאדות ברוח כשהפחד מציף אל פני השטח את הדעות הקדומות, היצרים האפלים, ואפילו אלימות ומציב בפני דיירי הבניין – יהודים וערבים – את אתגר הקיום המשותף באופן שלא כולם מצליחים לעמוד בו בכבוד.
הספר כתוב כספר מתח כמעט, אבל השאלות שהוא מעלה וסיפורי החיים שהוא מביא מלווים את הקורא לאורך זמן. רומן ישראלי מותח ומעורר מחשבה על מה שרוחש מתחת לכותרת "חיים משותפים". ביד אומן, בהומור ואפילו באומץ רוקמת הסופרת רעיה טילינגר פסיפס ישראלי של דמויות שקשה שלא לסלוד מהן, אבל גם אי אפשר שלא לאהוב.
רעיה טילינגר היא כלת פרס ברנר לספרות ביכורים. ספריה הקודמים "עתידה" ו"ליאורה" ראו אור בהוצאת מטר.
246 עמודים, 98 ₪. (מחיר השקה באתר ההוצאה – 60 ₪).
