הקאמבק

רוק מסביב לשעון
כולל קילר הלוהטת - "דיסנילנד לא מחכה לי" + 2 בונוסים.
אוסף מס. 1 של סטודיו 2

(להקיש על התמונות להגדלה)
מחיר: 35 ש"ח (כולל אריזה ומשלוח).
* ניתן להזמין גם על גבי קלטת   

עושים אהבה... ומתים  
כולל קילר הלוהטת -  "לא בא לי"  + בונוס.
אוסף מס. 2 של סטודיו 2.
 (לופ של דגימה מתוך השיר)

(להקיש על התמונות להגדלה)
מחיר: 35 ש"ח (כולל אריזה ומשלוח).
* ניתן להזמין גם על גבי קלטת 

תרמית הרוק'נ'רול הקטנה 
כולל קילר הלוהטת - "חנה'לה התבלבלה" + בונוס.
אוסף מס. 3 של סטודיו 2.
 (לופ של דגימה מתוך השיר)

(להקיש על התמונות להגדלה)
מחיר: 35 ש"ח (כולל אריזה ומשלוח).
* ניתן להזמין גם על גבי קלטת. 

דיסקוגרפיה
**הערה חשובה – הרבה זמן חלף מאז ההקלטות. לא הכול מתועד, לא כל הדברים המתועדים נמצאו עד כה. ייתכן שחל בלבול בחלק מהשמות והתאריכים. בעזרת עדכונים והערות מצד חברי הלהקה האחרים והמקורבים, אני מקווה לתקן את כל מה שחסר או לא מדויק. אני מתנצל מראש בפני מי שאולי נעשה לו פה עוול באופן זמני.

אני רוצה להיות ראש הממשלה 
(מילים ולחן: יורם מארק-רייך, עיבוד: אילן וירצברג) 1980
 

הלהיט ששיגע את המדינה. את עטיפת תקליט-השדרים עיצבנו בעצמנו (רואים, לא?) ותחת לחץ נוראי של זמן (הימים היו ימי בחירות והיינו להוטים שישמעו אותנו סוף-סוף ברדיו) התכנסנו בדירתה של אמו של דקל בפרדס כץ, ועוד באותו לילה, מכיוון שלא השגנו דבק, מצאנו פיתרון ע"י כך שערבבנו מים עם קמח (לערבב היטב עד לנקודת רתיחה, לצנן ולהגיש עם שקית הקאה בצד) ויצרנו תחליף דביק בהחלט (עד היום מחזיקות העטיפות המאולתרות הללו). טרחנו לילה שלם בגזירות והדבקות, כדי שנוכל לצאת השכם בבוקר אל תחנות הרדיו בתל-אביב ובירושלים ולחלק את העותקים לשדרנים. באוטובוס לחיפה, בדרך חזרה מתחנת קול ישראל בירושלים, כבר שמענו את השיר מתנגן ברדיו. הנהג אמנם מיהר להחליף תחנה, אבל לצערו – גם בתחנה השנייה ניגנו אותו. הבנו ששיחקנו אותה. 

השיר הזה אקטואלי תמיד, ובמיוחד בתקופת בחירות: איך הפוליטיקאים משקרים את כולם, ומפזרים הבטחות בלי כיסוי, ובלבד שיגיעו אל הכיסא המיוחל ויוכלו לדאוג לעצמם. יש להפוך אותו לשיר חובה בשיעורי האזרחות. 

עיצוב עטיפה: ירון דקל, יורם מארק-רייך. נגנים: תופים- אלון הלל, כלי הקשה – ירון דקל, בס – מיקי שביב / מוניקה סקס, גיטרות – אילן וירצברג, קלידים – אבנר קנר / מאיר לוי, שירה – יורם מארק-רייך, קולות – דקל / סקס / לוי. 

 (תקליט שדרים, הוקלט באולפני טריטון). 

הלילה עוד לא עבר 
(מילים ולחן: יורם מארק-רייך, עיבוד: דני שלוסברג) - 1981

שיר שקט ויפה, שהרבו להשמיע בשעות הקטנות של הלילה. כדי לא לקלקל לעצמי את התדמית הפאנקיסטית, התעקשתי להרוס את היופי והעדינות בעזרת יללת "יייההה!" צורמנית-בכוונה. לא היה לנו כסף להדפסת עטיפה, אז לקחנו עטיפות של תקליטים ישנים, הפכנו את הפנים אל החוץ, והדבקנו על הקרטון דף מאולתר. כך עשינו בהמשך בעוד כמה תקליטי שדרים. 

עיצוב עטיפה: יוסי גרוסבך, שאמנם לא השתתף בהקלטה, אבל בעת שהתקליט יצא לרדיו, כבר היה חלק מהלהקה. נגנים: תופים: אסף מרוז, כלי הקשה – ירון דקל, גיטרות – מנחם זיבצינקר / דני שלוסברג / ג'וני איקס, קלידים – מאיר לוי, בס – דני שלוסברג / מוניקה סקס, שירה – יורם מארק-רייך.    

(תקליט שדרים, הוקלט באולפני אשל בת"א)   

המלכה השחורה 
(מילים ולחן: יורם מארק-רייך, עיבוד: דני שלוסברג) - 1981         
 

שיר בעל מוטיב פאנקיסטי . רוק פשוט של שניים וחצי אקורדים. שלוסברג היה די מתוסכל מהכיוון הפשטני שדרשתי ממנו, אבל הסכים להתפשר. הקלטנו את השיר יחד עם הלילה עוד לא עבר במשך כמה סשנים מהירים וזולים באולפני אשל. זה היה הרבה יותר זול מטריטון, אבל גם פחות טוב. החלטנו שלהבא נתאמץ כלכלית ונתמקד בטריטון. 

עיצוב עטיפה: יוסי גרוסבך. נגנים: תופים: אסף מרוז, כלי הקשה – ירון דקל, גיטרות – מנחם זיבצינקר / דני שלוסברג / ג'וני איקס, קלידים – מאיר לוי, בס – דני שלוסברג / מוניקה סקס, שירה – יורם מארק-רייך. (תקליט שדרים, הוקלט באולפני אשל). 

יורדים עלייך כסאח
1982 - (ראה אור ב-1983)
(מילים ולחן: יורם מארק-רייך, עיבוד: קילר הלוהטת)
 

השיר הזה יצא תחת השם להקת ונוס. למה ונוס? כי לקילר הלוהטת נוצרה תדמית מסוימת וגם קו מוסיקלי קליל של פופ-פאנק, ורצינו לבדוק אם נצליח להחדיר שיר הרבה יותר רוקיסטי, יותר כבד, בלי דיעות קדומות שקשורות בתדמית שיצרנו. השיר יצא לרדיו והצליח מאוד. למרבה הצער, בגלל השם הבדוי, רוב האנשים לא משייכים אותו עד היום לקילר הלוהטת. לצורך סשן צילומי העטיפה יצאנו בלילה לבית-קברות ישן, יחד עם כמה מעריצות עטופות בסדינים לבנים (ושום דבר מתחת), נרות נשמה ועוד. מצאנו שם גולגולות והצטלמנו איתן בין המצבות. זה היה לילה שלעולם לא נשכח איתו. האווירה הקודרת והמסתורית ניכרת בתמונת העטיפה. 

צילום עטיפה: אבי תל. עיצוב עטיפה: יורם צור. נגנים: תופים – אסף מרוז/פיני בן-נון?, גיטרות – דני שלוסברג, בס – יוסי גרוסבך, כלי הקשה – ירון דקל, שירה – יורם מארק-רייך. 

(תקליט שדרים, הוקלט באולפני טריטון).

עיר של בתולות
1982 - (ראה אור ב-1983)
(מילים ולחן: יורם מארק-רייך, עיבוד: קילר הלוהטת)
 

בחזרה לשם קילר. את "הלוהטת" התחלנו לשים בסוגריים, כי שאפנו לקצר את השם. הוא נעשה קצת מיותר ומטופש לטעמי, במיוחד אחרי שדני סנדרסון וגידי גוב הקליטו את השיר לידיה הלוהטת, שהזכיר לכולם אותנו. ההקלטה נעשתה באותו סשן של יורדים עלייך כסאח. נדמה לי שפיני בן-נון החליף את אסף מרוז, כי אסף לא הצליח לגייס כסף להקלטה, אבל אני צריך לבדוק את זה. התחלקנו בנטל ההוצאות שווה בשווה. בחזרה אל הצליל הפאנקיסטי-כסחיסטי. כאשר יצא התקליט לרדיו ולעיתונאים, כבר התחלף ההרכב (כי גם חיכינו כמה חודשים עד שיורדים עלייך כסאח ייצא מהמצעדים ויוריד פרופיל). זו הסיבה לכך שעל העטיפה האחורית מופיעות הצלליות של אדוארדו גרוצקי וגיל אלון, למרות שהם לא משתתפים בהקלטה. 

עיצוב עטיפה: מגי שרם. נגנים: תופים – אסף מרוז/פיני בן-נון?, גיטרות – דני שלוסברג, בס – יוסי גרוסבך, כלי הקשה – ירון דקל, שירה – יורם מארק-רייך.

 (תקליט שדרים, הוקלט באולפני טריטון).

תני לי אהבה
1982 (ראה אור ב-1983)
(מילים ולחן: יורם מארק-רייך, עיבוד: דני שלוסברג)

נשארו לנו כמה שעות אולפן בטריטון אחרי שסיימנו להקליט את כסאח ואת בתולות, אז מיהרנו להקליט בכמה שעות האלה גם את השיר הזה. שירתתי אז במילואים בלבנון. מלחמת לבנון. הייתי צריך לברוח משם בכל פעם שנקבעה לנו הקלטה. אני זוכר שפעם ישבנו בלובי של האולפן עם כמה מחברי תיסלם וצפינו בחדשות בטלוויזיה, איך המטוסים שלנו מפילים מטוסים סוריים. כמה דקות מאוחר יותר נכנסנו להקליט, כמה שעות מאוחר יותר נסעתי בחזרה ללבנון. עצרתי בדרך לשם בחיפה כדי להשאיר בבית את הגיטרה. זו היתה תקופה מטורפת. היא מוזכרת בספר החצי אוטוביוגרפי שלי, הנסיעה (הוצאת כינרת, 1995). מתוך חיסכון הדפסנו את כסאח, בתולות ואהבה על אותו תקליט ויניל, ורק החלפנו מדבקה ועטיפה בכל פעם שהוצאנו שיר אחר לרדיו. את שני השירים האחרים הצמודים לשיר שאותו הגשנו, שרטנו היטב כדי שלא יוכלו לשמוע או להשמיע. אגב, כך עשו גם אמנים אחרים באותה תקופה. העלויות היו גבוהות מאוד. 

עיצוב עטיפה: רוני לוקצ'ינסקי, שהחל לתפקד אז כאמרגן שלנו בהתנדבות. נגנים: תופים – אסף מרוז/פיני בן-נון?, גיטרות – דני שלוסברג, בס – יוסי גרוסבך, כלי הקשה – ירון דקל, שירה – יורם מארק-רייך. 

(תקליט שדרים, הוקלט באולפני טריטון).

לא רוצים לרקוד עם מירי 
(מילים ולחן: יורם מארק-רייך, עיבוד: קילר הלוהטת) - 1984

שיר רוקנרול קליל וחביב, הומוריסטי, עם גימיק בפתיחה שלו. אגב, שש שנים מאוחר יותר, כשהכרתי את מי שהפכה לאשתי, מירי, סיפרתי לה באחת משיחות הטלפון הראשונות שלנו שכתבתי פעם שיר שמוקדש למירי. היא נורא התרגשה וביקשה לשמוע. אני מניח שהתבאסה קשות אחרי שהאזינה למילים. 

ב-1985 צילם רוני לוקצ'ינסקי קליפ לשיר הזה בדנמרק, אבל הלהקה כבר היתה מפורקת ומפוזרת ברחבי העולם.. 

עיצוב עטיפה: מגי שרם. נגנים: תופים – פיני בן-נון, גיטרות – גיל אלון, בס – אדוארדו גרוצקי, כלי הקשה – ירון דקל, קלידים – יאיר (מושי) נאדל ז"ל, שירה – יורם מארק-רייך. עיבוד: גיל אלון וקילר. 

(תקליט שדרים, הוקלט באולפני טריטון).

ליידי ג'יין
(צילים ולחן: יורם מארק-רייך, עיבוד: קילר הלוהטת)
 

הגיע הזמן לגיטרות מכסחות אחרי הרוקנרול/רוקבילי הקליל של לא רוצים לרקוד עם מירי. שיר אהבה, שרק בסופו מתברר שמדובר באהבה לבובת מין. קיווינו לקצת פרובוקציה, אבל זה לא כל כך קרה. אולי לא הבינו את הפואנטה. אולי בלאו-הכי כל אחד מאוהב בבובת-המין שלו, אז אין פה ביג דיל. 

ההקלטות נעשו בטריטון, ושבועון להיטון שלח צלם לתעד אותנו בזמן ההקלטות. פיני המתופף עבד קשה, וממש נקרעו לו כפות הידיים מהמקלות. נשברו הרבה מקלות וירד הרבה דם עד שהיינו מרוצים. יותר נכון – עד שנגמר לנו הכסף לשעות אולפן... 

שנה מאוחר יותר, כאשר גיל אלון ורוני בראון ישבו באולפן להשגיח על ההעברה למאסטר של האלבום, נדפק משהו בהעברה, מבלי שישימו-לב (אוי, כמה כעסתי והתבאסתי), ולכן השיר שבאלבום מופיע עם קפיצה מעצבנת. בגרסת תקליט-השדרים הוא מופיע ללא פגם. 

עיצוב עטיפה: מגי שרם. נגנים: תופים – פיני בן-נון, גיטרות – גיל אלון, בס – אדוארדו גרוצקי, כלי הקשה – ירון דקל, קלידים – יאיר (מושי) נאדל ז"ל, שירה – יורם מארק-רייך. עיבוד: גיל אלון וקילר.  

(תקליט שדרים, הוקלט באולפני טריטון).

דופקים את הלבנים - 1985

בתקופת הויניל, טרום תקופת הדיסקים, ניתן היה לדחוס מקסימום 20 דקות מכל צד של תקליט. היו ללהקה כ-18 שירים מוקלטים, והתלבטנו קשות מה מתוכם לכלול. 

בסופו של דבר כללנו את רוב שירי הסינגלים (תקליטי-השדרים): יורדים עלייך כסאח, אני רוצה להיות ראש הממשלה, ליידי ג'יין, עיר של בתולות, הלילה עוד לא עבר. 

נשארו בחוץ הסינגלים: המלכה השחורה, תני לי אהבה, לא רוצים לרקוד עם מירי. 

הוספנו כמה שירים שהקלטנו בטריטון ב-1984: אהבה היא שנאה, עבד של רוקנרול (שימו-לב לקולה של הזמרת מרגלית אנקורי!), מסיבה הלילה. (נגנים: אדוארדו גרוצקי, פיני בן-נון, ירון דקל, גיל אלון, עופר יאיר ויורם מארק-רייך) 

וגם שני שירים שהקלטנו ב-1982 בשש או שמונה שעות אולפן מגוחכות: בוא ונשנה את העולם, ראש בעננים. (נגנים: דני שלוסברג, מנחם זיבצינר?, אסף מרוז, מאיר לוי, מוניקה סקס. שירה: ירון דקל ויורם מארק-רייך) 

וגם את אחד משני שירים שהקלטנו ב-1985 באולפני די.בי במקלט ביתו של רונן בן-טל עם הטכנאי אורי ברק: היא כה סקסית. בשיר הזה הקלטנו תופים בצירוף עם מכונת תופים (אז זה היה עדיין חידוש מהפכני ודי בעייתי). לקח לנו המון שעות לעבוד עם המכונה הארורה ההיא, והשיר יצא נורא ארוך (בזה המכונה לא היתה אשמה). כאשר רצינו לכלול אותו באלבום, הציע אורי ברק לקצר אותו. הוא חתך ממנו דקה ומשהו (שאריות הסליל עדיין אצלי בארון), והתוצאה די התחרבשה. שומעים את החיבורים הלא מדויקים. מבאס לאללה. אולי נוכל לתקן את זה בעתיד באמצעות הטכנולוגיה העכשווית. (נגנים: אדוארדו - בס, דויד ביטון - גיטרות, גדי הרשוביץ - תופים, דקל – כלי הקשה, יורם מארק-רייך – שירה). 

עיצוב עטיפה: מגי שרם ויורם מארק-רייך. צילומים: יוסי שרם, אבי תל. 

(אלבום אוסף, הליקון) 

CONTROVERSIAL - 1988

במהלך חמש השנים בהן התגוררתי בלונדון (1985-1990) הקלטתי עשרות שירים באולפנים חצי-מקצועיים. את האלבום הזה הוציא חברי הטוב ג'ואל רוקמן, הבעלים של סטאר מיוזיק. מדובר בעשרה שירים שהוא כתב את הטקסט שלהם, ולשלושה גם את הלחן. חמישה מהלחנים אני כתבתי או השתתפתי בכתיבתם:
1. Telephone Lover.
2. Catcher In The Rye. בעברית: התפסן בשדות השיפון. שיר הוקרה לג'ון לנון.
3. Violence On T.V.. 
4. Conveyer Belt.
5. Dracula Is Scared Of Getting AIDS. הזכויות על שיר זה נמכרו לחברת התקליטים הגדולה באנגליה, EMI, בתיווכו של לו פיין, לשעבר בכיר בחברה, ואביו של השדרן טוני פיין. בתכל'ס, שום דבר לא יצא מזה עד כה. מדובר בפארודיה אודות הערפד דרקולה שחושש לחטוף איידס מסיבות מובנות. 

בסך-הכל, לא מדובר במיטב התוצרת הלונדונית שלי, אלא בחמישה קטעים שנכתבו עפ"י הזמנה והוקלטו בחפיף. הקלטנו אותם כסקיצות, ולא חשבנו שהם יודפסו יום אחד על אלבום. 

נגנים: ג'ון (ג'ונו) אודונל – קלידים ושירה, גיטרות – אלדי צ'אלמרס / סנדי צ'אלמרס / ניק מייקלס, יורם מארק-רייך – שירה. (אלבום שירי ג'ואל רוקמן, סטאר-מיוזיק) 

 * מלבד שירים אלה, יש לי עוד הרבה הקלטות מתקופת לונדון (1985-1990) בעברית ובאנגלית על סלילים ועל קלטות. בחלקן, אלה מ-1995/6, השתתף הגיטריסט מיקי הררי שהגיע גם הוא אותו זמן ללונדון לחפש את מזלו, עד שחלה בסרטן וחזר ארצה. פעמיים גם הופעתי איתו בשביל הקטע בתחנות הרכבת התחתית ואנשים זרקו לנו מטבעות כסף (בעיקר כדי שנפסיק לשיר ולנגן עד שהם יתרחקו למרחק בטוח).

דיסנילנד לא מחכה לי                 
 

השיר כלול באלבום האוסף רוק מסביב לשאון שהפקתי באותה שנה (הפצה: הד ארצי). אפשר לקרוא על כך הרבה יותר ב"קילר הלוהטת – הסיפור האמיתי". 

*ויש גם שני בונוסים קצרים באלבום הזה: היא משמנת את החור והייתה פרה (גירסה קילרית לשיר הילדים לדוד משה הייתה פרה/חווה). 

נגנים: עופר יאיר – קלידים ותיכנות, אלכס אייזנברג – גיטרות, יורם מארק-רייך – שירה, משה מורד – כינור חשמלי. 

This layout is empty. Drag elements