לפני כחמש שנים נפתחה במתחם אולמות האבירים בעכו מסעדת רות'ס, שהתפריט שלה לבנטיני עם טוויסט מודרני, ולא פחות חשוב - כשר!! ## נכחנו אז בפתיחה, וחזרנו כעת לביקור חוזר ## היינו אורחי המסעדה, ובקושי הצלחנו לבלום את זרם המנות שהוגש לשולחן...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני כחמש שנים, הוזמנתי לפתיחתה של מסעדת ROOTS בעכו. המסעדה נמצאת בחלל הכניסה למתחם אולמות האבירים שנבנו כבר במאה ה-11, בתוך מצודת עכו העתיקה. המבנה מיועד לשימור, ולכן נדרשה מלאכה קשה וארוכה, על מנת לשחזר אותו עד היסוד ולקלף ממנו מאות שנות טיח לפי סטנדרטים מחמירים של שחזור מבנים. התוצאה מרשימה עד מאוד, ותורמת היטב לאווירה המיוחדת.
החוויה באותו ביקור היתה טובה מכל הבחינות, ובתוך 4 חודשים התארחנו שם שוב, אבל רק השבוע התגלגלנו לשם פעם נוספת.
אחד השותפים שפתחו את המסעדה היה אורי ארנולד, שהינו חבר ותיק שלי ושף מוערך. במשך השנים פגשתי אותו גם במסעדות אחרות בהן היה שותף או יועץ. ארנולד הוא שף מוכשר מאוד ואדם חביב מאוד, אלא שהוא עומד לעזוב בימים אלה, אחרי חמש שנים ברות'ס, והביקור הנוכחי במסעדה איפשר לי לפגוש אותו שם, לפני שיפנה לדרך חדשה.
רות'ס היא מסעדת שף כשרה, שמגדירה עצמה כלבנטינית. את הרעיון ללכת על מסעדת שף כשרה קיבלו המייסדים אחרי שבחנו את היצע המסעדות בסביבה, ובלט חסרונה של מסעדה איכותית כשרה. התוצאה – אוכל שברובו הוא ערבי עם טוויסט מודרני, וכמובן כשר.
בפרוץ הקיץ, השיקה המסעדה תפריט מרענן עם מבחר מנות חדשות, לצד תפריט קוקטיילים קיציים, וחלל אירועי בוטיק בהתאמה אישית (עד 150 אורחים).
אנחנו הגענו בשעת צהרים מאוחרת, והשארנו את המכונית בחניון החפיר הקרוב. את פנינו קיבל האחמ"ש ארסלן, שמשמש גם כמנהל המסעדה כאשר ידידי אורי לא נמצא. לשמחתי, אורי כן שהה במסעדה, וכמובן שוחחנו וריכלנו, אבל ארסלן היה זה שהגיש לנו את המנות, ולמעשה – גם בחר עבורנו מה לאכול.
ארסלן בירר אם אנחנו אלרגיים למשהו, ואני שמחתי להודיע לו שאני לא נוגע בחלב קוקוס. "אוי, אוי..." נאנח האחמ"ש, ולא בכדי. שכן בגלל היות המסעדה בשרית כשרה, חלב הקוקוס ומוצריו מחליפים את מוצרי החלב שלא יכולים להשתלב בחגיגה הקולינרית.
היות וכך, מצא ארסלן פתרונות שונים, שאיפשרו לזוגתי כן לטעום מהמנות המקוריות, ויצר עבורי אופציות נטולות חלב קוקוס. זוגתי שיבחה את הטעם והמירקם של הלבאנה, היוגורט, הגבינה המלוחה ושאר מוצרי ה"חלב", שזכו לגירסה טבעונית.
ארסלן טיפל בנו במקצועיות ובמסירות. ואפילו החליט אלו מנות להגיש לנו. בשלב מסוים נאלצתי ממש לבלום את התלהבותו להעמיס על השולחן עוד ועוד מנות, וזוגתי גם הסבירה לו שהאופי הפולני שלנו לא חי בשלום עם העובדה שאנו מצליחים רק לטעום בקטנה מכל מנה, וכל מה שנשאר נזרק.
הנימוק הפולני שיכנע אותו, למרות שנאלצנו להודות שאנחנו לא באמת פולנים, ורק כשהגענו אל העיקריות שוב התווכחנו איתו שאין צורך שיביא לנו גם מנת דג וגם מנת בשר. ארסלן טען בצדק שאלה שני דברים שונים בתכלית, אבל אנחנו ניצחנו. לעומת זאת, כשהגענו אל שלב הקינוחים הוא פשוט הביא לשולחן שני קינוחים, וכבר היה מאוחר להתנגד...
לא היה לנו מושג מה יגיע אל השולחן, ורק בשלב מאוחר של הארוחה הצלחתי גם להציץ בתפריט, אותו אפשר לסרוק לטלפון באמצעות QR, ולגלות את המנות שקיבלנו.
היות והתפריט משתנה בהתאם לעונות השנה, הרי שהוא כולל, כאמור, מנות קיץ חדשות, בניצוחו והשראתו של השף דראל בן נבט: ארטישוק פריך; סשימי וסלט שומר פריך; טאטאקי פילה; אסאדו מפורק; צוואר טלה; סינייה פילה דג ים; שיפוד דג ים; כיסוני גבינה. מנות אלו מצטרפות אל מנות הדגל האהובות של המסעדה: מגש מזות; אנטיפסטי עכואי; סינייה חציל; סביצ'ה; סיגר טלה; שישברק; מנסף; בקלאווה טלה; ממולאים.
לא אכחיש שזה היה די מתסכל, שכן מאז ארוע הלב שפקד אותי בקיץ לפני שלוש שנים, שיניתי את הרגלי התזונה שלי. צמצמתי עד מאוד את הבשרים והשומנים מן החי, וגם את הכמויות של האוכל שעושה את דרכו לתוך גופי. מה גם, שרוב הימים אני מסתפק בארוחות טבעוניות.
למה תסכול? כי אני מאוד אוהב בשר ושומן ומטוגן וכו', אבל הרגלתי את הגוף להסתפק במועט, וביקור במסעדה כמו ROOTS, שמגישה אוכל נהדר כל כך, שאני רק מנקר בו בקטנה – טוב, אתם מבינים לבד...
כרגיל, היה כיף לפגוש את אורי ארנולד, וקצת פחות כיף היה לקלוט איך הזמן טס במהירות. בתו הבכורה כבר בשנת שירות, ואני עוד זוכר אותה מהימים בהם היה ילדה קטנה.
וכמובן, פגשתי במסעדה את מי שנותן בה כיום את הטון הקולינרי - שף דראל בן נבט (51), שעובד ברות'ס כמעט מימיה הראשונים. דראל עזב את תל אביב לפני כ-15 שנה לטובת הצפון, והוא מבסוט כאן לאללה.
את עכו הוא לא הכיר, מלבד זיכרונות עמומים מטיול כיתתי בכיתה ו"ו, וכיום הוא נלהב מהעיר היפהפייה הזו, מהרב-לאומיות שהיא מסמלת, כולל אצלו במטבח, שם עובדים מוסלמים, נוצרים, יהודים, דרוזים ואפילו אוקראיניות שברחו מהמלחמה – כולם בשיתוף פעולה ובאחווה מושלמת.
כאשר התחלנו לשוחח גילינו לא מעט דברים משותפים. גם הוא בענייני מוזיקה (מתופף מגיל 6), וגם הוא הקליט כמוני, באולפני טריטון המהוללים. אבל מה שהכי היה מגניב לגלות, זה את העובדה, שבדיוק כמוני, גם הוא אלרגי לקוקוס, והוא אפילו לא טועם את תחליפי חלב הקוקוס.
האוכל היה נהדר. וכאמור, מרוב המנות רק טעמנו על מנת להתרשם. ראשון הגיע לשולחן מגש מאזות (96 ₪), שכלל קובה, עלי גפן, טחינה, חומוס, קרם חציל, לבאנה טבעונית, ממרח מחאמרה, זיתים, לחם וסלט ירקות קצוץ. מבחינתנו, יכולנו להסתפק בכך, ולצאת שבעים לאללה.
מנות נוספות שהוגשו לשולחן: סינייה חציל (46 ₪), סביצ'ה של טונה טרייה (55 ₪), סיגר ממולא בצוואר טלה על מצע מטבוחה פיקנטי (45 ₪), מנסף טלה על מצע אורז מתובל (104 ₪), ושני קינוחים – בקלאווה וכנאפה עם גבינות טבעוניות, שחתמו ארוחה מצוינת.
שעות פעילות: א'-ה': 12:00-22:00. ו': מ-12:00 עד כשעתיים לפני כניסת השבת.
