הגענו למרכז הכרמל בצהרי יום כדי לנגב חומוס, לטעום מקציצות הדגים, לשתות בירה ולקנח במלבי ## אני לא חומוסולג מצטיין, אבל זה היה טעים, משביע וזול
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
רשת "חומוס ברדיצ'ב", מגדירה את עצמה כמסעדה ביתית ומשפחתית עם אווירה יהודית וחסידית.
הסיפור של מסעדת ברדיצ'ב, הוא בעצם הסיפור של המייסד – אלעד ברדיצ'ב, שנולד למשפחה חילונית, חזר בתשובה, וכיום הוא חסיד ברסלב.
אלעד הפליא ביכולותיו בהכנת חומוס, וכידוע חומוס זה לא רק מאכל טעים, אלא גם בריא. הוא מכיל חלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים, סידן, מגנזיום ועוד. קשה למצוא מישהו שיוותר על ניגוב צלחת חומוס שלצדה פיתה חמה וטרייה.
העובדה שחומוס ברדיצ'ב הינו כשר למהדרין עמדה לזכותו דווקא בגלל שנפתח במפגש של רחוב ווג'ווד עם מרכז הכרמל. קשה למצוא אוכל כשר למהדרין בסביבה הזו, ומי שזה חשוב לו מנתב את עצמו לשם. וגם החילונים נוהרים לשם. אם לא בגלל הכשרות, אז בגלל הטעם ובגלל המחירים הנוחים.
אני לא חומוסולוג מצטיין. מודה ומתוודה שלמרות שברדיצ'ב פועלת כבר כמה שנים טובות במרכז הכרמל, ולמרות שאחי, בנותיי, האחיינים שלי והחברים שלי סעדו שם לא פעם והמליצו מאוד – לא יצא לי להגיע.
לעומת זאת, לפני למעלה משנה, במהלך סגרי הקורונה, הזמנתי משם משלוח באחד מימי חמישי בערב. אני מדגיש שזה היה יום חמישי, כי אז מרחיבה המסעדה את התפריט ומציעה אוכל יהודי מסורתי.
בחרנו אז כל מיני מנות מהתפריט, ממיטב האוכל האשכנזי והמזרח אירופאי. ולמרות שאני רגיל ואוהב דווקא את המטבח המרוקאי, המאכלים של ברדיצ'ב מאותו משלוח זכורים לי כחוויה נהדרת.
נישא על גבי אותו זיכרון של הארוחה הביתית שיצרנו לנו בעזרת אותו משלוח היסטורי, יצאתי בשבוע שעבר בצהרי יום לעבר ברדיצ'ב. כמי שהתגורר שנים באזור מרכז הכרמל, ידעתי שאין סיכוי למצוא חנייה באזור, וכך השארנו את המכונית אי-שם מאחורי הסינמטק ועשינו את דרכנו תחת השמש הקופחת לעבר רחוב ווג'ווד.
זו היתה הטעות הראשונה שלי. כי כאשר שהגענו, שמנו לב שלרשות לקוחות ברדיצ'ב יש חנייה מאחורי המסעדה, ורק צריך לעדכן את הצוות ופותחים לך את החנייה. ואגב, יש גם אופציה להזמין מרחוק, ומלצר זריז יביא את ההזמנה עד אליכם לרכב.
הטעות השנייה התבררה כשבהיתי בתפריט. זה היה יום רביעי, וכל המנות הנפלאות שזכרתי מאותו משלוח לא הופיעו בו. אילו רציתי ליהנות מהן הייתי צריך להגיע ביום שישי, ואולי הן מוצעות כבר בחמישי בערב.
אבל, אל דאגה – התפריט מציע חומוס על נגזרותיו השונות: חומוס פטריות, משואשה, חומוס שקשוקה, חומוס סביח ועוד. וגם סלטים, צ'יפס בריא (אפוי בתנור עם שמן זית), חציל, קוסקוס, מרק היום ועוד.
בקיצור, היה ברור שלא נצא מכאן רעבים. אביב, המלצר החביב, מיד זיהה אותי, כי הוא שירת אותי לפני כמה חודשים במסעדה האיטלקית ממבו מילאנו. הוא הסב את תשומת ליבנו לכך שמשתלם להזמין עסקית קטנה (39 ₪), כוללת חצי מנת חומוס ושתי מנות צד, או עסקית גדולה (46 ₪), שכוללת מנת חומוס ושתי מנות צד.
הזמנו מנה אחת של משאושה (31 ₪). גרגרי חומוס מבושלים היטב בתוספת טחינה, שום, הרבה לימון, פילפל חריף, פטרוזיליה וסומאק. המנה הגיעה עם פיתה אחת חמה, ואם תרצו עוד אחת, תקבלו אותה ללא תוספת מחיר, היישר מהתנור, חמה וטעימה. התוספות המוצעות הן: פטריות / בשר / ביצת חופש.
המנה השנייה שהזמנו היתה של קציצות דג בורי וקוסקוס (49 ₪). המנה הגיעה ברוטב חריימה עדין. לפי התפריט הקציצות הן מנה מתחלפת, והן מוצעות בימי שלישי, אבל גם הלוח שעל הקיר וגם המלצר בישרו שהן מוצעות גם היום, רביעי.
שתי מנות הצד שהזמנו היו סלט שוק (10 ₪) וחציל סביח (18 ₪). אני מניח שכאשר מזמינים אותן כחלק מהעסקית, הן קטנות יתר. סלט השוק הכיל בעיקר ירקות שורש, ולכן אהבתי אותו פחות. לא טרחתי לקרוא מראש את מרכיביו: צנונית, קולורבי, גזר, בצל אדום, סלייסים של פילפל ירוק חריף ועשבי תיבול.
את החציל, לעומת זאת, אהבתי מאוד. הוא הגיע עם טחינה, פטרוזיליה, שום ולימון.
את הארוחה ליווינו עם מים צוננים מהקנקן ובירת בוטיק של שקמה (16 ₪).
לקינוח, הזמינה שותפתי לארוחה מלבי טבעוני (14 ₪), על בסיס קרם קוקוס עם סירופ ורדים ביתי, פיסטוקים ואגוזים מסוכרים. היא אהבה מאוד. אני לא טעמתי, כי למרות חיבתי למתוק, נמנעתי מהקינוח בגלל האלרגיה שלי לחלב קוקוס.
ואם מזכירים חשיפה לאלרגיות – בחומוס של ברדיצ'ב יש גם חמאת בוטנים. עובדה זו מוזכרת בתפריט, אבל כדאי להזכיר זאת גם כאן.
לסיכום, יצאנו שבעים ומבסוטים לעבר המכונית המרוחקת. בפעם הבאה אני חייב להגיע לקראת הסופ"ש כדי להזמין את המנות אליהן אני מתגעגע.