BOOKS 2024

אנדרה ז׳יד(1951-1869), לימים מבכירי סופרי צרפת אך בעת כתיבת הספר עדיין סופר בתחילת דרכו, יצר שילוב שאין לו אח ורֵעַ, בין שירה לפרוזה ובין סוגות ספרותיות שונות. בעקבות החוויות והתמורות שהתחוללו באותן שנים בחייו, כתב ז׳יד מעין ״אוונגליון חדש״, המנון לשחרור הרוח והגוף.

עוֹד סִפּוּר מְחַמֵּם לֵב עַל שׁוֹמֵר גַּן הַחַיּוֹת הֶחָבִיב וַחֲבֵרָיו הַטּוֹבִים, גִּבּוֹרֵי 'תִּהְיֶה בָּרִיא, מוֹרִיס מֵגִי' – רַב־מֶכֶר שֶׁל הַנְּיוּ יוֹרְק טַייְמְס, שֶׁזִּכָּה אֶת יוֹצְרָיו בְּשׁוּרָה שֶׁל פְּרָסִים, וּבָהֶם מֵדַלְיַת קַלְדֵקוֹט הַיֻּקְרָתִית. בְּיִשְׂרָאֵל הַסֵּפֶר נִבְחַר לְמִצְעַד הַסְּפָרִים וְזָכָה לִשְׁבָחִים.

עד כמה רחוק תלך בריטניה כדי להבריח נשק סודי אל תוך גרמניה הנאצית? למדען היהודי רומן לוז’ינסקי, המתחבא עם משפחתו בגטו ורשה, יש סוד: הוא מחזיק בידיו את המפתח לטכנולוגיה שיכולה להפוך את הפצצות השטח של מפציצי בעלות הברית למדויקות וקטלניות.

בשלב מאוחר יחסית בחייו, גילה את הכלים שאיפשרו לו להגביר את שמחת החיים ולהקטין את המלנכוליה והחרדה, ולהרגיש קצת יותר שלם ומאושר עם העולם, לפחות על־פי מידתו. עכשיו תורכם.

כמה דברים שחשוב לדעת על עידית, במקרה שיש לכם מישהו להכיר לה: היא בעלת גובה ממוצע, עיניים צוחקות, דתייה, מכורה לקריירה שלה במשרד הפרסום וקשורה מאוד לסבתה העיוורת. אה, ועידית כמעט בת ארבעים ועודה רווקה. כולם מנסים לשדך לה, להכיר לה...

סיפורים ומסות המבוססים על חומר אוטוביוגרפי, טרגי וקומי. מחברם הוא יהודי סובייטי לשעבר המתאר את תולדות משפחתו באווירת האנטישמיות הממלכתית והעממית ששררה בברית המועצות. הוא לוקח את קוראיו לאוקראינה הטרום סובייטית, הסובייטית והפוסט־סובייטית כדי להציג בפניהם את ההיסטוריה של יהודי אוקראינה.

כְּשֶׁלִּיאוֹ פּוֹתֵחַ אֶת מִכְתַּב הַמְּשִׂימָה שֶׁלּוֹ, שְׁתֵּי מִלִּים קוֹפְצוֹת אֵלָיו מֵהַדַּף: סוֹדִי בְּיוֹתֵר! הַמִּכְתָּב מוֹבִיל אוֹתוֹ אֶל בֵּיתוֹ שֶׁל הַשּׁוֹמֵר הַמּוּזָר, מֵעֵבֶר לְחוֹמַת הַכְּפָר. מֵעַכְשָׁו לִיאוֹ יִהְיֶה הַשֻּׁלְיָה שֶׁל הַשּׁוֹמֵר, וְתַפְקִידוֹ יִהְיֶה לְהָגֵן עַל הַכְּפָר מִפְּנֵי מִפְלְצוֹת הַיַּעַר הָאֲיֻמּוֹת.

ממרום מרפסת שמימית, נעמה צופה בהצגה הכי טובה בעיר, שמתרחשת בחיק משפחה סרוגת־כיפות בימי מגפת קורונה הזויה. רוב הזמן היא רוכנת מטה ומאזינה וחומלת וכועסת ומנסה לסייע, אבל לפעמים מתחשק לה דווקא לנצל את יתרונות המת ושלא יציקו לה בעונג המנוּחה.

בהסתמך על מגוון רחב של מקורות מגולל מיכאל מאיר את סיפור חייו של הרב ליאו בק (1956-1873), מההוגים היהודים הדתיים המשמעותיים ביותר במאה העשרים. בספרו הוא מדגיש את פועלו הכפול של בק – הן כאיש רוח המפציר באדם לממש את צלם האלוהים שבו ולהיענות לתביעת הצו המוסרי, והן כמנהיג אמיץ של קהילתו החיה בצל המשטר הנאצי.

על אדמה המנסה לרפא את השסעים שהותירה בה המלחמה, עושה נער אחד את הצעדים הראשונים בדרך שתוליך אותו אל פלאים שלא שיער ואימה שלא חזה – ואל הכוח שלא ידע שטמון בתוכו. שׂבע ימים, קרבות ודעת, נזכר אלישע בן אבויה – גדול הכופרים – בימי נעוריו. באהובתו הסוערת, במורהו החידתי וביריבו הנקמני

בתחילת המאה ה־20 נראה היה שהעולם המערבי צועד בבטחה לעתיד טוב יותר: הכלכלה פרחה, הופיעו ניצני מדינת הרווחה, ומאות שנות מאבק לחופש בישרו לכאורה על ניצחון הדמוקרטיה הליברלית. אלא שאז פרצה מלחמת העולם הראשונה, ששינתה את פני אירופה.

מה גורם לחברה הישראלית להקצין, לרדת לשוליים, ולעבור תהליך של פירוק פנימי, שמותיר אותה חלשה מול אתגריה הפנימיים והחיצוניים? הספר מטיל אור בוהק על אחת התשובות המשמעותיות והמרכזיות לשאלה הזאת: שנאה. השנאה בתוך החברה הישראלית, בין קבוצות חברתיות וזהותיות. השנאה הזאת היא־היא המנוע המרכזי של חלק גדול מאותם תהליכי הקצנה ופירוק.