BOOKS 2021-a

ספר הביכורים של קים מידן כולל כ-40 שירים בנושאים מגוונים. הדומיננטיים ביניהם: ילדות, נשיות, זוגיות ומשפחה. תחת הנושאים המובהקים של הספר חותרים מתחים משניים, למשל: קדושה ופריצות, הטבעי והמלאכותי, מיתולוגיה ואמנות עכשווית

מהנדס תחמושת בריטי מהוגן משוכנע שהיריות שנורו לעברו בחדר המלון באיסטנבול היו סופו של שוד אקראי שכשל. הוא עוזב את טורקיה בספינה איטלקית שתחזיר אותו

בעיר חוף קטנה העירייה מפרסמת מכרז לבניית דירות לזוגות צעירים – יוזמה מבורכת שהכול תולים בה תקוות גדולות עד שהיא נעצרת בגלל התככים שקדמו לה

שתי נערות צעירות נפגשות בפנימייה של בית החולים. לשתיהן מכנה משותף: שתיהן מתנהלות על כסא גלגלים. כסא שהוא הרגליים שלהן. אבל השוני ביניהן גדול: יולי, שנפגעה בתאונת דרכים כמה חודשים קודם לכן,

ה. הוא צייר פורטרטים בעל מוניטין, המצייר בשביל בני ליסבון מן המעמד הבורגני הגבוה, שיש להם כסף לשלם, והערכה עצמית מספקת כדי לתלות על הקיר את דיוקן־עצמם, דיוקן שלרוב הוא שקר מתחנף, מריחה על הבד לפי רצונו של המודל.

"ופתאום היא ראתה אותה. האישה ניצבה סמוך לאדן החלון. חצי גוף מוטה לפנים מעליו, כאילו היה כף מאזניים, ואז זה קרה. האישה היתה באוויר. זה היה סלואו־מושן פלאי, רגע אחד היתה ליד אדן החלון ורגע אחרי ריחפה

אלוהים של יוכי ברנדס הוא ממש לא אלוהים מופשט.יש לו תכונות אנושיות לגמרי. יותר מזה, הוא אפילו משתנה. וכל זה לא קורה לו בזכות עצמו, אלא בזכותן של כמה מהדמויות הגדולות של התנ"ך, שעושות לו "בית ספר". כל אחת על פי דרכה האופיינית לה, ולה בלבד.

אישה עומדת ברחוב חשוך, אלפי קילומטרים מביתה בישראל, ומציצה לתוך בית בעיר צפונית בהולנד: שתי הילדות הקטנות שמעברו האחר של החלון הן בנותיה של בתה היחידה, נכדותיה, שאותן לא פגשה מעולם. במרכז הרומן

ספרה האוטוביוגרפי של גליה עוז, הרואה אור לאחר שנים ארוכות של פחד, שתיקה והסתרה. "הספר הזה הוא עלי," היא כותבת, "אבל אני לא יחידה. בתים כמו הבית שבו גדלתי צפים איכשהו בחלל, הרחק מהישג ידם של עובדים סוציאליים,

דיאלוג מקורי ומרתק בין רופא וצייר, פיטר גילבי ואסף רומאנו - חברים מזה כארבעים שנה. במוקד כל שיחה ניצבת יצירת אמנות הקשורה לעולם הרפואה. בשש השיחות שבספר פותחים השניים מניפת נושאים רחבה ועשירה, ויוצרים קישורים מקוריים בין רפואה לאמנות

במעגלים ההולכים ומתרחבים כאדוות, מגלה המסַפר של ילד אחד מההר, ספרו של אברם קנטור, את העולם - ואת עצמו. בכל פעם מעפיל הילד, "טרזן על העצים", לגבהים חדשים. גם אם בדרך נכונו לו נפילות מכאיבות, אין הוא מוותר, אלא רותם את גילוייו החדשים להרחבת עולמו הפיזי והנפשי.

חליפת האיגרות בין וילהלם גוטפריד לייבניץ וד"ר סמואל קלארק (בשנים 1715-1716) הייתה האחרונה שניהל לייבניץ בימי חייו, והיא נקטעה עם מותו בשנת 1716, לאחר שהוחלפו ביניהם חמש איגרות. ניוטון ("המיוצג" בחליפת האיגרות הזאת על ידי קלארק) עסק במה שהיה קרוי בזמנו "פילוסופיית הטבע"