מרכז חדרים: יהושע גריפית – ״עפיפונים במקום טילים״

ביום שישי, 30.6.23, בשעה 11:00, תיפתח במרכז חדרים ברחוב ד'ישראלי תערוכתו של האמן יהושע גריפית ## גריפית, צייר מחלוצי הריאליזם הישראלי החדש, למד בבצלאל ובפירנצה, והציג תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בארץ וברחבי העולם ## דברי פתיחה: יהושע גריפית, יעקב חפץ ואוצר התערוכה – רוני גריפית ## התערוכה תוצג עד 27.8.23 

יורם מארק-רייך 

אתר כדאי לדעת

ההזמנה לתערוכה

מרכז התרבות 'חדרים' ברחוב ד'ישראלי, בצמוד לקמפוס ריאלי חיפה, יארח בין כתליו במהלך החודשים יולי-אוגוסט את הצייר הישראלי החשוב, יהושע גריפית, מחלוצי מחלוצי הריאליזם הישראלי החדש. גריפית למד בבצלאל ובפירנצה, והציג תערוכות יחיד וקבוצתיות רבות בישראל, בפריז, בארצות הברית, בגרמניה ובמקומות נוספים על פני תבל. הפתיחה החגיגית תתקיים ביום שישי, 30 ביוני, בשעה 11:00. ישאו דברים: יהושע גריפית, יעקב חפץ ואוצר התערוכה – רוני גריפית. 

גריפית, הידוע בכינויו 'שוקי', נולד ביפו בשנת 1951, להורים ניצולי שואה, שהכירו במהלך מנוסתם ועלו ארצה בתום המלחמה. הוריו שהכירו בכשרונו תמכו בו לאורך כל הדרך וכשהיה בן 17, לאחר שנת לימודים בבצלאל, נסע בתמיכתם ללמוד באקדמיה לאמנויות יפות בפירנצה איטליה. 

רודפת העפיפונים, 2010. אקריליק על עץ. צילום: שוקי גריפית

ב-1970, בעודו עדיין סטודנט בפירנצה, הציג לראשונה בשווייץ ביחד עם סטודנטים נוספים מהאקדמיה. לישראל חזר בשנת 1972 ותערוכת יחיד ראשונה ערך באפריל 1973 בגלריה "יפו העתיקה". את דרכו בישראל פרץ מיד עם חזרתו מאיטליה כאמן תחריטים, ולאחר מכן בציורים הריאליסטיים. 

גריפית נחשב לאמן שהקדים את זמנו, והיה לאחד מחלוצי הציור הריאליסטי בישראל, והתפרסם בין השאר בסדרת ציורי המכוניות הקלאסיות. שוקי מציג מסלול מרתק של יצירות שנעות מתחריטים דרך ציורים ריאליסטים, שילובים של אבסטרקט, טקסטורות ודימויים ברי זיהוי, ועד לאחרונה עבודות על נייר. יצירותיו השונות מוצגות מזה 30 שנה בתערוכות שונות במוזיאונים וגלריות ברחבי העולם. 

עפיפונים (קווין מרי), 2010. אקריליק על בד. צילום: שוקי גריפית

חומרי הגלם בהם הוא עושה שימוש בעבודותיו הם ההיסטוריה של האומנות, פרסומות, סרטים, נוסטלגיה מודעת לעצמה, געגועים יד שנייה, חיבורים בין דימויים ואסוציאציות, בין קליגרפיה לזרם תודעה. בשונה מהתערוכה הנוכחית בה המסר בא לידי ביטוי באופן די ברור, בדרך כלל רב הנסתר על הגלוי בציוריו, ויש להתאמץ ולהתעמק בציור על מנת לגלות את המסתתר והמובלע. 

ייחודו של שוקי בכך שהינו אמן בנפשו, ושהוא מאמין בדרכו, ללא תוויות, הולך כל יום אל הסטודיו ומצייר, בלי לעשות חשבון לאף אחד, אלא לעצמו. בנו, רוני גריפית, אוצר ויוצר בעצמו, אשר עוקב ומלווה את אביו ביוגרפית, אצר את התערוכה הנוכחית.   

חלק מסדרת העבודות שמוצגת בתערוכה הנוכחית הוצגה לראשונה בתערוכה ״והרי החדשות״ במכון ויצמן באוצרותו של יבשם עזגד, שכך כתב:   

״התחושות המרות למראה השדות הנשרפים חדשות לבקרים בעוטף עזה, הנעטפות בכעס אין-אונים, עוברות תמורה מהירה, וכדרכו של גריפית, מרימות ראש ומבצבצות לעברנו בסרקאזם חד. סממני הזמן – מכוניות משנות ה-60 – מחזירות אותנו אל ימי התום שבהם שריפת שדה נחשבה לאסון שאיש לא יעז להציע להכילו" (...) 

״הריחוק, וחוסר ההבנה של חומרת המציאות, מיוחסים לקובעי המדיניות שאינם, באמת, שותפים לסבלם היום-יומי – החדשותי - של תושבי העוטף, ואשר דבריהם והבטחותיהם אינם אלא מס שפתיים. מטוסי הריסוס, או הכיבוי, הנופלים בזה אחר זה (כמו זבובים, כפי שאמר אותו קריין מיתולוגי של קול הרעם מקהיר במלחמה אחרת - מלחמת ששת הימים), מבהירים כי הפתרון למצב רחוק. שידינו, בשלב זה, לטוב או לרע, קצרה מלהושיע. ורק צלם העיתונות, הניצב בקדמת אחת התמונות, לבוש בקפידה וממוקד במלאכתו, מזכיר לנו שהאובייקטיביות המקצועית שלו מתאפשרת בעיקר מפני שמיד לאחר תום המשימה, הוא עתיד לעלות על רכבו ולחזור צפונה, אל ביתו, הרבה מעבר לקווי הסכנה. והשדות השרופים – והנשרפים, ממש עכשיו - יישארו נחלתם הבלעדית של תושבי העוטף.״ 

עזגד (2019)   

שדה בוער. אקריליק על נייר. צילום: אברהם חי

בתצוגה במתחם 'חדרים' נוסף אל האירוניה של גריפית פרט מתולדות האומנות המקומית, כתבה ב'פנאי פלוס' על תערוכה שאצר יואב דגון, שנועדה להעלות את מצב הרוח של הילדים ולהסיח את הדעת מהמצב הבטחוני ב-1991. אז רואיינו האומנים לכתבה: 

״זה יהיה נחמד שסוף-סוף אנחנו נעיף משהו בשמיים, עפיפונים במקום טילים.״ 

וגם - ״יהיה משעשע לרוץ עם החוט של העפיפון ביד אחת ועל הכתפיים ערכת אב״כ. אולי באותה הזדמנות נעיף קצת את הילדים באוויר״   

אנו נדרשים תדיר לבחינה מחדש של אותם סמלים שמעצבים את הזיכרון והתרבות. הטיל בעולם בכלל ובישראל בפרט, תמיד היה סמל מעורר אימה ומלחמה. אך את מקומו תפס בשנים האחרונות סמל מסוג אחר, השימוש בעפיפונים להבעיר שדות ויישובים. העפיפונים ומטוסי הצעצוע על פני רקע בוער, מבקשים בחינה ושאלה מחדש, מה מייצגים בעבורנו העפיפון, השדה האפור, הבית עם הגג האדום, כל אלה בהקשר המקומי אל עוטף עזה, ובהקשר הפרטי לגריפית. מעשה האומנות מאפשר משחק, והצופה מוזמן להיות מודע לסיטואציה המתרחשת בציור, לבחור להשתתף בדרמה המתחוללת ואת יחסו אליה.   

אוצר התערוכה: רוני גריפית   

המרוץ לאמריקה. אקריליק על בד. צילום: אברהם חי

התערוכה תינעל ב-27 באוגוסט, 2023. 

ביקורים בתערוכה, בתיאום בלבד: 058-5909043 

האתר של שוקי גריפית: https://www.joshuagriffit.com/

יהושע גריפית בוויקיפדיה:

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%94%D7%95%D7%A9%D7%A2_%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%AA