היכונו: נויה מגיעה לחיפה!

הקומיקאית והשחקנית נויה מנדל, הסטנדאפיסטית הדתייה הראשונה בארץ שגדלה בבית חצי דתי וחצי חילוני, מגיעה ביום שלישי 16.8 עם מופע חדש לתיאטרון חיפה ## היא מספרת על הופעותיה הראשונות בסניף נווה שאנן של בני עקיבא בחיפה ובבית אבא חושי, ועל אברהם - טוסטוס 50 סמ"ק ישן שקירטע בכל העליות והירידות של חיפה...

גדי מור

אתר כדאי לדעת  

צילומים: אושר עדן פשינסקי

"בשנת 1990 הייתי קומונרית מיתולוגית בסניף נוה שאנן של בני עקיבא בחיפה במשך שנה, במסגרת שירותי כנח"לאית. עד היום זוכרים אותי שם וכמה רעש עשיתי. באותה תקופה העירייה התייחסה יפה מאוד לתנועות הנוער והשקיעה בנו. ההופעות הראשונות שלי מול קהל היו בסניף נוה שאנן של בני עקיבא, בפסטיבל 'פזמון סניף' שבו היו משתתפים החניכים. אז היה היה נדיר מאוד שקומונרית תנחה את הפסטיבל ותופיע בו. במסגרת 'שבת ארגון' הייתי מופיעה בפני החניכים עם הצגות ומערכונים רבים שכתבתי. ההופעה הראשונה שלי על הבמה הייתה בבית אבא חושי בחיפה".

כך אומרת נויה מנדל, הסטנדאפיסטית הדתייה אולי הראשונה בארץ, שתגיע עם מופע סטנדאפ חדש ביום שלישי 16.8 (בשעה 20:30) לתיאטרון חיפה.

כבר מגיל צעיר היא הייתה ג'ינג'ית מפוצצת אנרגיה ויוצאת דופן. שירתה בנח"ל - למרות שגדלה בציבור הדתי ובבני עקיבא. היא מופיעה מזה יותר מ-30 שנה מדי חודש עם 15-10 הופעות ברחבי הארץ. 

את הקריירה היא החלה כקומיקאית וכסטנדאפיסטית במועדון "דומינו גרוס" לצד סטנדאפיסטים כמו: אדיר מילר, עדי אשכנזי, אסי כהן וגורי אלפי. היא הופיעה ברחבי ארץ והעולם עם מופעים כמו: "החיים על פי נויה", "נויה בתופעה חיה", "נויה יוצאת מהכלים", "פרנויה", הצגת היחיד "אני בחופש, תסתדרו לבד" בבימויו של גלעד אלפסי ועוד.

נויה, שגדלה בבית חצי דתי וחצי חילוני, מצליחה להפוך חוויות חיים המוכרות לכולם: נישואים, זוגיות וגירושין, ילדים ובני נוער, דתיים וחילונים - להומור מושחז שמדביק את הקהל לכיסא, כולל אילתורים רבים. היא אישה אנרגטית ומצחיקה מאוד גם בחייה, כותבת בעצמה את החומרים להופעותיה ודואגת כל הזמן לחדשם. בעזרת עין רגישה ולשון מושחזת היא מצליחה ללהטט בווירטואוזיות כובשת בין עולמה כאישה (גם דתיה) לקהל שהוא גם חילוני. סרטוני וידיאו רבים שלה, שהועלו לערוץ היוטיוב הרשמי שלה, זוכים לאלפי ואף לעשרות אלפי צפיות תוך זמן קצר.

יש לה זיכרונות טובים מחיפה, ובמיוחד מ'אברהם', טוסטוס ישן בנפח 50 סמ"ק שאיתו נסעה בצעירותה, בימים שלא היה מקובל שאישה צעירה דתייה תיסע על קטנוע. "קראתי לו 'אברהם' בגלל הרעש אב-ר-ה-ם שעשה כשנסע. היה לו קשה מאוד והוא 'הזיע' בעליות ובירידות של חיפה. אבא שלי הביא לי אותו מתל אביב. זה היה טוסטוס של פעם שהיו מתניעים ברגל. מכיתה י', כשהייתי בת 16, נסעתי עליו לאולפנה לבושה בחצאית ארוכה מתנופפת ברוח. הרכבתי מאחורה את החברות שלי שתמיד היו 'חוטפות' כוויות מהאגזוז", היא נזכרת בנוסטלגיה.

מה עוד את זוכרת מהתקופה החיפאית שלך?

"באותה תקופה גרתי בדירה ברחוב חניתה בחיפה, וכמו כל הרחובות בחיפה הוא היה במדרון. הייתי מחנה את 'אברהם' למטה אבל בגלל המדרון לא תמיד ראיתי אותו בחניה. יום אחר מישהו חתך את שרשרת הברזל וגנב אותו. המשטרה הייתה כל כך יעילה עד ששוטרים הודיעו לאבא שלי שהטוסטוס נגנב על ידי נער. כל זה קרה בזמן שהייתי בטוחה שהוא קשור לעמוד. מכיוון שלא רציתי שהחניכים בבני עקיבא יזהו אותי רוכבת על 'אברהם', חבשתי קסדה כהה כמו של האופנובנק. זה לא עזר לי. אחרי חצי שנה גילו חניכים מכיתה י"א שאני רוכבת על 'אברהם' ולקחו אותו, בלי רשות ממני, מחצר של בית פרטי שבה החניתי ל'סיבוב' בעיר".

את נחשבת למותג מוכר בקרב הציבור הדתי, ממש כמו ישי ריבו וחנן בן ארי...

"יש לי קהל נאמן של מעריצות ומעריצים שמגיע להופעות שלי ברחבי הארץ. כעת החלטתי שהגיע הזמן שהקהל החילוני לא יפסיד את הופעותיי וילמד דברים מפתיעים רבים על נושאים המוכרים לדתיים וגם על סודות לא ידועים. אני מרגישה שיש היום הרבה פתיחות מצד חילונים שמגיעים יותר להופעות שלי".

מאז ילדותך יש לך תשוקה להצחיק בכל מצב?

"אני זוכרת שכל מי שנמצא לידי צוחק, או כמו שאומרים לי: 'רק רואים אותך ומיד מתחילים לצחוק'. זה משהו עמוק באישיותי. אפילו ביום שהתגרשתי והייתי ברבנות עם הגט ביד הופעתי לאחר מכן פעמיים. באותו יום בכיתי מרוב צחוק או שצחקתי מרוב בכי. הגירושין היו כל כך טראומטיים, ולכן מזה עשר שנים אני לא יוצאת לדייטים ולא מחפשת זוגיות".

מה גורם לקהל דתי למצוא עניין בסטנד-אפ?

"לסטנדאפ יצאו סטיגמות של הומור גס, נמוך, דבילי ומעליב, אבל אצלי בהופעות זה בכלל לא קיים ומגיע קהל בכל הגילים: צעירים ובני 70 פלוס. יש לי הרבה חומרים, ואני מאלתרת הרבה כשאני מופיעה בפני מבוגרים, בדיוק כפי שאני מופיעה בפני בני נוער, יודעת מה מה מתאים להם ומה מצחיק. כך למשל, אני מספרת במערכון על הקשר הטוב בין הסבתות לנכדים. "כשאמא שלי באה אליי הביתה, היא מיד הולכת לבן שלי, מושיטה לו את הטלפון הסלולרי שלה ואומרת לו: 'תסדר לי בבקשה. משהו תקוע לי בטלפון כבר שלושה חודשים'...".

נויה, שאפשר להגדירה ככדור בריאות ומרץ, הופיעה בסדרה הקומית "שחר", בפינת סטנדאפ בתוכנית "אודטה", בתפקידי אורח בסדרות "שמש", "הפיג'מות" ובתוכניות אירוח. היא אם לארבעה ילדים, ובמופעים מספרת על החתונות של שלושה מהם בשנה אחת: הבן התחתן באולם חודשיים לפני פרוץ הקורונה, ושתי הבנות התחתנו בסגרים: אחת התחתנה בגן משחקים, ושנייה התחתנה במקום שמוגדר כ'דיר'.

לדבריה, העצב והצחוק יושבים על אותו רגש, ולכן מי שיודע לצחוק הרבה גם בוכה הרבה. "אני מופיעה גם אם אני צרודה, חולה ויש לי חום או חס וחלילה באבל. חוויתי שבר גדול מאוד לאחר שאבא שלי, שהיה מחובר כל כך לחיי, נפטר מדום לב פתאומי. עדיין, עם כל הכאב והקושי, המשכתי הלאה. בורא עולם נתן לי במתנה אפשרות לעשות טוב לאנשים בלב ובנשמה וגם לעשות לעצמי טוב בלב ובנשמה".

היא מכירה היטב את התחושה של להיות חצויה בין הדת לחילוניות. אמה לא דתייה ואביה היה דתי, "הודות לכך אני מכירה היטב את הצד החילוני, בדיוק כמו את הצד הדתי. כשאת גדלה עם מסרים כפולים זה יוצר הרבה בלבלות אבל גם חיבור לשני העולמות. אני מקבלת את כולם.ן באהבה וכל אחד יכול לחיות את חייו ולעשות את בחירותיו".