הדמוקרטיה הדואבת של פרופ' דב בהט 

פרופ' דב בהט, גיאולוג בעל שם עולמי שנולד וגדל בחיפה, הוציא לאור את "דמוקרטיה דואבת" - רומן מרתק העוסק בסיטואציה בידיונית אך אפשרית: ניסיון של הגדולה בחברות הענק בארה"ב להשתלט על הכלכלות העולמיות ## הוא לא ישכח כילד בקריית חיים את ההפצצות של מטוסים איטלקים במלחמת העולם השנייה ואת הניסיונות של מטוסים גרמניים לפגוע בבתי הזיקוק ובנמל חיפה 

 יורם מארק-רייך 

אתר כדאי לדעת

_{דב בהט וספרו דמוקרטיה דואבת. צילום: נאונילה}

פרופ' דב בהט, גיאולוג בעל שם עולמי, שנולד בחיפה בשנת 1935 וגדל בה במשך שנים רבות, הוציא לאור את "דמוקרטיה דואבת" (ארגמן מיטב הוצאה לאור). בספרו החדש מתאר דב בהט בלשון חדה מצבים, שאנו עלולים להיקלע אליהם כחברה וכמדינה - במידה ולא נהיה זהירים מספיק לגביהם. מדובר ברומן מרתק העוסק בסיטואציה בידיונית אך אפשרית שבה קיים ניסיון של הגדולה בחברות הענק בארצות הברית להשתלט על הכלכליות העולמיות.

בשבוע שעבר הושק הספר "דמוקרטיה דואבת" באירוע חגיגי בבית הסופר תל אביב, שאותו הנחה המשורר והסופר יהורם גלילי, מחבר הספרים "פוטו מלחמה" ו"ראשונים תמיד - מורשת חיל ההנדסה הקרבית". לאורך כל הערב ניגנה הפסנתרנית נאונילה טקאץ' יצירות של פאכאבל, רולף לובלנד ושופן ברמת ביצוע גבוהה וזכתה לאהדת הקהל. הקריין דן כנר הקריא קטעים מהפרק הרביעי בספר "דמוקרטיה דואבת" ומספר תהילים את פרק קי"ד העוסק בגיאולוגיה.

_{דמוקרטיה דואבת, עטיפת הספר. צילום: ארגמן מיטב הוצאה לאור}

בין המשתתפים באירוע השקת הספר: שלמה אברמוביץ' מחיפה, עיתונאי חוקר לשעבר ב"ידיעות אחרונות", סופר, ביוגרף, משורר ומרצה, חבר הוועד המרכזי של אגודת הסופרים העברים ויו"ר אגודת הסופרים חיפה והצפון שפרסם עד כה 21 ספרים, חלקם רבי מכר. 

ציפי שחרור, סופרת, משוררת, עורכת ומנטורית, סיפרה על הספר מבחינה ספרותית והקריאה שיר מספרה האחרון "שיריפוי" - על כוחה המרפא של השירה. אמיר בהט מחיפה, אחיו של דב בהט, סיפר על שלושת האחים לבית בהט ועל אביהם שנרדף על ידי הבולשביקים. ראובן שבת, המו"ל של "ארגמן מיטב", סופר ומשורר, דיבר על הספר ועל נסיבות הוצאתו לאור. 

לקראת סיום הערב עלה לבמה פרופ' דב בהט וסיפר בקצרה מדוע החליט לכתוב את הספר ועל משמעותו עבורו.

"ב'דמוקרטיה דואבת' הסוריאליזם מתחיל ומסיים את הרומן ואף מבליט את האירוניה שבמצבנו. הביוגרפיות של בני האדם ושל בעלי החיים הן חיים שהפכו לסיפורים, וזה בדיוק מה שקרה גם לי בספרי החדש", אומר בהט, אב לדני, צבי ויהונתן, שנולדו לו ולאשתו הראשונה חנה שנפטרה בשנת 2002 ממחלת הסרטן. 

״שקר הנכבה״, הרומן הפוליטי השני של בהט, נמצא בימים אלו בעריכה בהוצאת "ארגמן מיטב". מדובר ברפלקציה של 'מהומות לוד' שהתרחשו בשנת 2021, במהלך המבצע הצבאי "שומר חומות".

מתוך ארוע ההשקה: נאולינה, ציפי שחרור, ראובן שבת, יהורם גלילי, דב בהט, דן כנר, צילום: דורון דן

פרופ' בהט לא ישכח לעולם כיצד בבוקר של קיץ של 1940, בהיותו בן חמש בלבד, הופצצה קריית חיים מהאוויר על ידי חיל האוויר האיטלקי. 

"פצצה אחת נפלה על מיכל דלק בריטי, לא רחוק מרחוב ה׳, וכתוצאה מכך הוחשך כל האזור על ידי המוני פתיתי מתכת, חלקיקים זעירים שהאפירו והשחירו את פני השמים. אמי נכנסה בבהלה לחדר שבו שכבתי במיטתי, חולה באחת ממחלות הילדות. זכור לי היטב המקלט שאליו רצו אחי בנימין ואמי כשאני בזרועותיה. המקלט היה בור עמוק בצורת מלבן בתוך החול, שכנראה נחפר על ידי דחפור קטן. תקרת הבור נתמכה על ראשים של שתי שורות עמודים זקופים, שיצרו את שני קירות המקלט ותמכו בגג המקלט שהיה עשוי מגזעי עץ שכובים, שמעליהם הייתה ערימת חול להגנה מפני הפצצות. 

"לאורך שני הקירות עמדו ספסלי עץ, שעל אחד מהם הושיבה אותי אמי. היא ישבה לצדי והושיבה לידי את אחי בנימין. שניהם ניחמו אותי שזה עוד מעט יעבור. פחדתי לצאת מהמקלט ואחי התגרה בי וקרא לי פחדן. אמי נאלצה לחזור הביתה כדי להמשיך בעבודות הבית, והוא נשאר לשמור עליי במקלט. אבי עבד בחיפה באותו הזמן. לא היה לנו טלפון, אבל היה מי שהרגיע אותו והעביר לידיעתו שאצלנו הכל בסדר בקרית חיים. 

"אז נוסף למשחקי הילדים שלנו משחק חדש: על החולות שהקיפו את בתי השכונה נפל לאיטו 'שלג' מסוג חדש: פתיתי מתכת זעירים שלפני ההפצצה היו קירותיו ותקרתו של מיכל הדלק הבריטי, שחוסל על ידי חיל האוויר האיטלקי. עבורנו הם שימשו תחליף לבולים ועשינו איתם 'החלפות' בינינו".

זיכרונותיו של בהט בנוגע להפצצות בישראל המדינה הצעירה נמשכו עם המעבר של משפחתו לדירה צנועה ברחוב בצלאל 26 בחיפה. אז, במשך כמה לילות ניסו מטוסים גרמניים לפגוע בבתי הזיקוק ובנמל חיפה. המקלט של המשפחה היה עשוי מספסלים בקומת הקרקע, שהוסתרו על ידי ערימות של שקי חול. 

בהט: "במהלך הפצצות היו מביני דבר מבין הדיירים שהסבירו לנו מה קורה מסביב. אמנם אנשים אלה היו לבושים בפיג׳מות, אבל הם ידעו להבדיל בין ההתפוצצויות של פצצות האויב לבין רעשי הפגזים שנורו על ידי תותחי הבריטים שהוצבו על הכרמל".

באותה תקופה תפקידו של בהט היה לתלות את החיתולים של אחיו התינוק אמיר, לדאוג לייבושם בשמש ולהורידם מהחבל. הוא העדיף לתלות את החיתולים בגג שהיה בקומה הרביעית משתי סיבות. 

בהט: "זו הייתה הזדמנות מעולה לעקוב אחרי המתרחש בנמל חיפה כי תמיד היו התפתחויות מרתקות. סיבה שנייה, שהייתה מוגבלת לתקופת הקיץ בלבד, הייתה דינה היפה שגרה גם בקומה השלישית ובדיוק בגיל התבגרותה אהבה לשחק במרפסת כשהיא לבושה בתחתונים בלבד".

דב בהט, סופר ומשורר, הוא פרופסור אמירטוס במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא סיים תואר שני בגיאולוגיה ובמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. בתום לימודיו עבד במחקר בקבוצת הזכוכית-קרמית בתעשיית קורנינג עבודות זכוכית במדינת ניו-יורק. לאחר שובו לישראל הוא שימש כראש קבוצת המחקר והפיתוח בנושאי זכוכית וקרמיקה, בחברת ישפר"א בתל אביב וכמרצה אורח בבית הספר (החדש) למדע שימושי באוניברסיטה העברית. הוא עבד כחוקר בכיר במכון הישראלי לקרמיקה וסילקטים בקרית הטכניון. ב-1973 הצטרף לסגל המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בדרגת פרופסר חבר, ושהה באוניברסיטאות מובילות בחו"ל לתקופות שבתון כפרופסור בתחומו. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור אוניברסיטת בן-גוריון.

במקביל לעבודתו האקדמית עסק בהט במדע שימושי: כיועץ לכור תעשיות, תל אביב, כיועץ לתמ"ז תעשיות מיכלי זכוכית בירוחם, כיועץ לתעשיות זכוכית פניציה ועוד. אחת מתרומותיו הייתה פיתוח עבור רפא"ל: זכוכית מיוחדת ששימשה כיפה המורכבת בראשו של טיל אוויר-אוויר, לשימוש של חיל האוויר בשנות ה-70. בכך היה בין חלוצי ההייטק הישראלי. 

באותה תקופה כתב בהט למעלה מ-120 מאמרים מדעיים וטכנולוגיים, המציא פטנטים וכתב שני ספרים מדעיים שבמרכזם תחום המחקר שלו: שבירת מתיחה של סלעים בשדה ובמעבדה.באותה תקופה התרכזה עבודתו הגיאולוגית במחקר חיזוי רעידות אדמה. "פרופ׳ אבינועם רבינוביץ׳, ד״ר ולדימיר פריד ואני הגענו ביחד למסקנה שלפיה השימוש הקלאסי בסייסמולוגיה לא הצליח לחזות רעידות אדמה וגם לא יצליח בשיטות הקיימות", הוא אומר בגאווה.

מאז יציאתו לגמלאות בשנת 2004 ועד היום הוא צמצם את פעילותו בתחום מדעי האדמה, ומקדיש את רוב זמנו לכתיבת ספרי פרוזה ושירה בעברית. בין השנים 2022-2008 הוא פרסם יותר מ-20 ספרים בשלושה ז'אנרים שונים: רומנים, סיפורים קצרים ושירים. 

"השירים שלי שונים מאוד משני הז׳אנרים של הפרוזה. רוב ספרי הפרוזה שלי מכילים שכבה דקה של סוריאליזם, בדומה לגופי קרמיקה העטופים בשכבת גלזורה דקה. זאת בשל העובדה שחיינו בישראל סוריאליסטיים במידה לא קטנה".