שקר הנכבה עפ"י פרופ' דב בהט
פרופ' דב בהט, שנולד וגדל בחיפה, כתב בספרו "שקר הנכבה", רומן דמיוני דיסטופי, על יחסים רומנטיים בין גבר יהודי לאישה ערביה ועל סוכני ריגול מסתוריים, על פטריוטים ישראלים הששים אלי קרב, בד בבד עם חיבור קשיח בעובדות היסטוריות...
יורם מארק-רייך
כדאי לדעת
עטיפת הספר
"לפני חודשים אחדים נערכה הפגנה גדולה של פלסטינים בתוך הקמפוס של אוניברסיטת בן גוריון בנגב. המפגינים הניפו המוני דגלים של אויבינו, שלצערי אושרו על ידי הנהלת האוניברסיטה. אני פניתי במייל לרקטור, פרופ' חיים היימס, והבעתי את צערי על כך. לפי דעתי, קבלת דגלי האויב בתוך הקמפוס אינה מעידה על ליברליות יוצרת, אלא ההיפך מזה. מלבד היותה מחוץ לחוק, הניסיון של כמעט 90 שנות ניסיון בנושא זה, מלמד אותי ש'מתנות פוליטיות' מסוג זה מעודדות רציחת יהודים.
"ניגודי השקפות אלה אולי מסבירים את היעדר שמי מהעצומה של הימים האלה, המקובלת על ידי רוב הרקטורים והנשיאים לשעבר של אוניברסיטאות ישראל, מבלי לטרוח ולשאול אותי אם אני, כרקטור לשעבר, מוכן לחתום על עצומה זו או לא. אולי דוגמה זו מאפשרת להסביר כיצד נוצרות אצלנו תקלות אחרות, כי הרי בעמוד 94 בספרי 'שקר הנכבה' טוענת מרים, גיבורת הסיפור ש'פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות תהווה סכנה קיומית למדינת ישראל'. אז כיצד ניתן להגיד זאת בעוצמה גדולה יותר?".
כך אומר פרופ' דב בהט, שנולד וגדל בחיפה, ובימים אלה יוצא לאור ספרו "שקר הנכבה" (ארגמן מיטב הוצאה לאור). בהט בחר בדרך מקורית לתאר את המציאות הישראלית בת ימינו, שלתחושתו מתקיימים אלו בצד אלו - חוסר ודאות וחוסר בטחון בנוגע ליחסם האמיתי של הערבים המוסלמים כלפי ישראל, שהיא כבר למעלה מ-70 שנה מדינתם, והצורך הטבעי למצוא פתרון הולם לכך.
הוא שוזר בסיפור עלילות משנה מרתקות על יחסים רומנטיים בין גבר יהודי לאישה ערביה ועל סוכני ריגול מסתוריים, על פטריוטים ישראלים הששים אלי קרב צודק, בד בבד עם חיבור קשיח בעובדות היסטוריות מהעבר וממנו.
התמונה הכוללת מציגה מציאות קשה ובעייתית, אך מבקשת להציע פתח אפשרי לשינוי. כזה שעל פי הספר מצטייר כעגום, מאיים ומסוכן. אך מאידך, מהווה לכשעצמו פתרון בלתי נמנע ואפשרי אל מול הלופ הקשה שאליו נקלעה מדינת ישראל, אם בשל הססנות מנהיגיה ואם בשל בעייתיות אחרת של עולם מנוכר ושטוף שנאה כלפיה, שבו - "כל דאלים ושקרן גבר״. כאמור, אלו הם פתרונות ספרותיים כיום, אבל הרומן הזה, בשפתו הריאליסטית בתיאוריו הצבעוניים, ובשיבוץ העובדות, משקף יצירה, שנוגעת באופן בלתי אמצעי בחיי כולנו, כאן בארץ ובמדינת היהודים היחידה והבלבדית בעולם כולו.
פרופ' בהט: "הרקע לספר זה הוא קיומו של פיצול חברתי דמיוני חמור בקרב היהודים. הממשלה בישראל מתפקדת גרוע, שרים מסוכסכים עם שרים, שרים מסוכסכים עם שופטים, וסיטואציה זו לוחשת על אוזניהם של צעירי השבאב הפלסטינים, שיש לפתוח במלחמה למען עצמאות למדינה הפלסטינית. כדי להשיג מטרה זו הפלסטינים מוכנים לשפוך הרבה דם. חשוב לציין ש-1,357 ערבים ישראלים נרצחו בישראל בידי פלסטינים מאז שנת 2000".
פרופ' דב בהט וספרו החדש. צילום: נאולינה
דב בהט, גיאולוג בעל שם עולמי בן 88 מהיישוב עומר, הוא פרופסור אמריטוס לגיאולוגיה ומדעי הסביבה. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדע הטבע וכרקטור באוניברסיטת בן גוריון. בשל עיסוקו במדע שימושי שכלל פיתוח מערכת טכנולוגית עבור רפא"ל - במקביל לעבודתו האקדמית, הוא נחשב לאחד מחלוצי ההייטק הישראלי.
תוצאות עבודות המחקר שלו, המאמרים, הפטנטים והספרים שכתב בתחום מהווים אבן דרך עולמית במדע הגיאולוגיה בעולם כולו. ממעקב אחרי פרסומים של מדענים ברחבי העולם מסתבר שמאמרים ועבודות שלו קיבלו חשיפה גבוהה מאוד. יותר מ-1,700 מאמרים מדעיים מכל העולם ציטטו את עבודותיו. מלבד המשימות האקדמאיות שבהן עסק פרופסור דב בהט, שכללו הוראה, מחקר מדעי ונהול אקדמאי, הוא ביצע גם עבודות בתחומי המדע השימושי. עבודות אלה היו קשורות בעיקר בייצור מוצרי זכוכית וקרמיקה ובוצעו במפעלים תעשייתיים בנגב.
מאז יציאתו לגמלאות בשנת 2004 מקדיש בהט את רוב זמנו לכתיבת ספרי פרוזה ושירה בעברית. בין השנים 2022-2008 הוא פרסם יותר מ-20 ספרים בשלושה ז'אנרים שונים: רומנים, סיפורים קצרים ושירים. ספרו הקודם ״דמוקרטיה דואבת" (ארגמן מיטב הוצאה לאור) עוסק בסיטואציה בדיונית אך אפשרית שבה קיים ניסיון של הגדולה בחברות הענק בארצות הברית להשתלט על הכלכלות העולמיות.
דב בהט בטקס הענקת תואר דוקטור לשם כבוד לנשיא המדינה לשעבר, עזר וייצמן. צילום: אלבום פרטי
לפי עלילת הספר, המהפכה הפמיניסטית בישראל הצליחה ונשים מתפקדות כראש הממשלה וכשרת החוץ. אבל הממשלה מתפקדת גרוע, כי קיים פיצול חברתי חמור בקרב היהודים. הוא קיים בין ימין לשמאל. הצלחתה הגדולה של התעמולה הערבית היא בכך שהסיתה את ההתמודדות בין הערבים ליהודים, לקרב קוטבי בין דעותיהם של יהודים ממחנות שונים. כמו כן, שרים מסוכסכים עם שרים, שרים מסוכסכים עם שופטים, וסיטואציה זו לוחשת על אוזניהם של צעירי השבאב הפלסטינים שיש לפתוח במלחמה למען עצמאות למדינה הפלסטינית. בהט מדגיש כי האמנה הפלסטינית הלאומית עדיין לא בוטלה. היא נגזרת מהקוראן, ומהווה מסמך גזעני במלוא תפארתו, המבטל את זכות הקיום של מדינת ישראל, והיהודים לא נכללים בקבוצות בני האדם הזכאים להגדרה עצמית.
ברומן מסופר על כך שהשבאב הפלסטיני מקים יחידות צבאיות סודיות, אוגר נשק רב ומתכונן למלחמה שתתחיל בדומה למהומות שפרצו במהלך 'מבצע שומר חומות' והתפשט בלוד, בעכו ובערים נוספות. הפעם זה יהיה הרבה יותר חמור, בביטחון מלא שהפלסטינים יכניעו את היהודים.
בספר 'שקר הנכבה' פורצת המלחמה בעקבות ריפיונה של ממשלת הקואליציה. כתחליף לקואליציה, ההגנה היהודית מנוהלת על ידי הקשישה האגדית מרים, לשעבר לוחמת פלמ"ח שבגיל 15 ליוותה שיירות לירושלים הנצורה. מרים מאחדת כוחות עם בנה ירמיהו לבנון, אלוף במיל'ואים וקצין מצטיין בצה"ל. הוא מנהיג את הצבא ב׳מהומות לוד המתחדשות׳ ומקים יחידה מיוחדת בשם 'הציפור', בה משרתים חיילים מובחרים, חלקם מתנדבים מבין בוגרי סיירת מטכ"ל, ומשולבות בה חיילות קומנדו שנבחרו אישית על ידי ירמיהו.
בספר מתואר רומן בין ארנון היהודי, סרן בצנחנים, לבין ג'מילה, בדואית יפיפיה. הסכנה אורבת לג'מילה שביתה אמור להיהרס ומשפחתה תעבור למדינת אויב, מכיוון שאחיה מוסטפא תועד יורה בחייל צה"ל. ארנון מסייע למשפחתה של ג'מילה ומונע את ענישתה, בידיעה ברורה שהוא פועל נגד עקרונות היקרים לליבו, ובכך הוא פוצע את נפשו.
בהט: "מדינות ערב הפסידו בכל המלחמות שהן פתחו נגד ישראל. אבל סיום המלחמות לא היה מוחלט כמו מלחמת העולם השנייה, אלא קומבינה של קומפורמיזות שבעצם הדליקה את מנועי המלחמה הבאה של הערבים נגדנו. כמו שסיומה של מלחמת העולם הראשונה לא היה מוחלט, אלא קומפרומיזה שהדליקה את המנועים של מלחמת העולם השנייה. לאחר שהפלסטינים יפתחו עלינו מלחמה ב׳מהומות לוד המתחדשות׳, צה"ל צריך לדעת כיצד לסיים את המלחמה הזאת. בכל המלחמות הקודמות ניצחה ישראל בסגנון מלחמת העולם הראשונה, שהוא סגנון הסלמנדרה - זוחל בעל חוליות שכל פעם שיורד לו חלק מהגוף כמו יד או רגל, יש גנרציה והאיבר גדל מחדש. כך נלחמים בנו הערבים, בהרגשת רגנרציה תמידית, המעודדת אותם לפתוח נגדנו עוד ועוד במלחמה חדשה".
צילום: נאולינה
דב בהט הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא סיים תואר שני בגיאולוגיה ובמינרלוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט מאוניברסיטת מלבורן באוסטרליה. בתום לימודיו עבד במחקר בקבוצת הזכוכית-קרמית בתעשיית קורנינג עבודות זכוכית במדינת ניו-יורק. לאחר שובו לישראל שימש כראש קבוצת המחקר והפיתוח בנושאי זכוכית וקרמיקה, בחברת ישפר"א בתל אביב וכמרצה אורח בבית הספר (החדש) למדע שימושי באוניברסיטה העברית. אחר כך עבד כחוקר בכיר במכון הישראלי לקרמיקה וסילקטים בקרית הטכניון. בשנת 1973 הצטרף לסגל המחלקה למדעי הגיאולוגיה והסביבה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. הוא כיהן כדיקן הפקולטה למדעי הטבע וכרקטור אוניברסיטת בן-גוריון. במקביל לעבודתו האקדמית עסק בהט במדע שימושי: כיועץ לכור תעשיות, תל אביב, כיועץ לתמ"ז תעשיות מיכלי זכוכית בירוחם וכיועץ לתעשיות זכוכית פניציה ועוד.
אחת מתרומותיו הייתה פיתוח עבור רפא"ל: זכוכית מיוחדת ששימשה כיפה המורכבת בראשו של טיל אוויר-אוויר, לשימוש חיל האוויר בשנות ה-70. בכך היה בין חלוצי ההייטק הישראלי. הוא כתב למעלה מ-120 מאמרים מדעיים וטכנולוגיים, המציא פטנטים וכתב שני ספרים מדעיים שבמרכזם תחום המחקר העיקרי שלו: שבירת מתיחה של סלעים בשדה ובמעבדה. את התואר השני שלו על גרניטים באילת עשה בשנת 1963 באוניברסיטה העברית. הוא למד לדוקטורט באוניברסיטת מלבורן באוסטרליה.