תערוכה חדשה בחוג לצילום ואמנויות המסך במרכז האקדמי ויצו חיפה בוחנת את מקום היצירה בזמן חירום ## המרצים מציגים את עבודותיהם הבולטות ברחבי קומת החוג ## עולם מבלבל ומתוח, שבו החורבן ניצב על הסף
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילום: תמר סצמסקי
מרצי החוג לצילום ואמנויות המסך במרכז האקדמי ויצו חיפה פתחו את שנת הלימודים במחווה לסטודנטים. המרצים מציגים את עבודותיהם הבולטות ברחבי קומת החוג בכדי לקדם את פני הסטודנטים ולעורר בהם מחשבה על מקום היצירה גם בזמן חירום.
התערוכה, "על חוט הסערה", באוצרות של תמר סצמסקי וראובן קופרמן, מתכתבת עם המציאות בה אנו חיים ומציגה עולם מבלבל ומתוח, שבו החורבן ניצב על הסף, אורב הן בתוך הפריים והן מחוצה לו. מוצגים בה אובדן אישי וקולקטיבי, אלימות, הרס ואסון שקרה כבר או שעלול לקרות. במקביל, לצד החורבן, מתקיים גם עולם שבו נוצרת אמנות, בוקעים אפרוחים, נבנים בתים על גבעות, ורוח האדם ממשיכה ומתעקשת לחיות, ליצור, לחשוב ולקוות.
התערוכה "על חוט הסערה" מציגה את עבודותיהם של מרצי ומרצות החוג לצילום ואמנויות המסך במרכז האקדמי ויצו חיפה, כמחווה לסטודנטים הפותחים את שנת הלימודים. רוב היצירות בתערוכה נוצרו בעבר, אך כולן משתקפות בהווה. זאת מאחר שתחושת האסון מרחפת פה מאז ומעולם - אסונות גדולים ושברונות אישיים, מההיסטוריה הרחוקה או מהעבר הקרוב. היצירה מאפשרת שתי תנועות מנוגדות - בריחה והיסט מהמציאות ובו זמנית קול החושף באופן נוקב את המציאות המורכבת שלפנינו, גם כאשר אנחנו מעדיפים להסיט ממנה את המבט. אמנות מצליפה ומנחמת, מטביעה בצער ובה בעת מפנה את המבט פנימה לעצמנו, לחיים, למה שעוד נותר וממלא תקווה.
ערן חדד ברק, ראש החוג לצילום ואמנויות המסך במרכז האקדמי ויצו חיפה: "התערוכה מציגה מבחר עבודות של מרצי החוג לצילום ואמנויות המסך המשקפות דאגה, חוסר שקט וחרדה במקביל לאפשרות צמיחה והתפתחות מתוך טראומה. העבודות בתערוכה מצביעות על האפשרות ליצור מתוך כאב כחלק בלתי נפרד ממציאות חיינו. בנוסף כחלק ממעורבותו של החוג בחיי החברה והקהילה, הקמת התערוכה היא סימן נוסף למחויבותנו ליצירה ולמפגש בכל עת, גם בתקופה משברית וקשה בה אנו חיים".
צילום: יעקב ישראל
יעקב ישראל מציג את התצלום 'ג'לג'וליה, 2015', שהינו חלק מסדרת תצלומים שצולמו בין 2019-2002. מדובר במחקר ויזואלי של הכפרים הערבים, הבדואים והדרוזים. במהלך הקונפליקט המתמשך הופכים הכפרים הללו לסמלים של ״האחר״ בעיני יהודים ישראלים רבים וכתוצאה מכך, הם מאבדים עם הזמן את מקומם בלקסיקון הוויזואלי שמייצג את המקום. ישראל ממשיך בצעדי הצלמים שביססו את ההיסטוריה הוויזואלית של הדימויים שנעשו בארץ הקודש במהלך וסוף המאה ה-19, כגון פליקס בונפיס ופרנסיס פרית'. יעקב ישראל מתעד את הכפרים המודחקים והנופים המרובדים הללו, שפעמים רבות נדחקים החוצה משדה הראיה. במרחב הגאוגרפי בו קורה תדיר שמתבלבלים בין גבולות פיזיים ונפשיים, שמתערבבים ונטמעים אחד בשני.
אוצרים: תמר סצמסקי וראובן קופרמן.
מציגים: אסף אורן, יעקב ישראל, סשה פליט, עודד הירש, ערן חדד ברק, ראובן קופרמן, תמר סצמסקי.
התערוכה מוצגת במרכז האקדמי ויצו חיפה, רח' הגנים 21, עד לסוף פברואר.