פסטיבל הסרטים חיפה: תחרות הקולנוע הישראלי

פסטיבל הסרטים הבינלאומי שהפך לאחד מסמלי העיר חיפה לא התקיים השנה בחוה"מ סוכות, אלא יתקיים במהדורה חורפית בין התאריכים 31 בדצמבר 2024 עד 12 בינואר 2025 ## היכונו לבכורה ישראלית של מיטב היצירה הקולנועית הישראלית ## לראשונה: איחוד של תחרויות הקולנוע העלילתי והקולנוע התיעודי לתחרות אחת: "תחרות הקולנוע הישראלי" ## 12 סרטים יתחרו השנה: 6 סרטים עלילתיים ו-6 סרטים תיעודיים 

דינה רפאל 

אתר כדאי לדעת 

שלא כמו בכל שנה, בחג הסוכות האחרון נורו טילים על חיפה, ואזעקות קרעו את עור התוף ואת השמיים. לקינוח, גם נחת טיל על בית הכנסת שנמצא ממש בקרבת מבנה האודיטוריום ונספחיו. ההדף אפילו גרם לסדקים בדלתות הזכוכית העבות של המבנה בו מתקיים בכל שנה פסטיבל הסרטים הבינלאומי. 

הפסטיבל אמור היה להתקיים בחוה"מ סוכות בין התאריכים 15-26 באוקטובר, ולציין את שנתו ה-40. לפי התכנון המקורי הוא אמור היה להתקיים בתום השנה הקשה והמאתגרת, שחלפה מפרוץ המלחמה בשבעה באוקטובר אשתקד, יומו האחרון של הפסטיבל הקודם. אלא שכזכור, יומו האחרון של הפסטיבל ההוא לא התקיים, שכן כבר השכם בבוקר בקעו החדשות הנוראות.

מיד עם ההכרזה על הפסקת האש בצפון התקבלה החלטה לקיים את הפסטיבל במהדורה חורפית בין התאריכים 31 בדצמבר 2024 ועד 12 בינואר 2025.  

לראשונה בפסטיבלי הסרטים בארץ, בפסטיבל הסרטים הבינלאומי ה-40 חיפה, ישתנה מבנה תחרויות הקולנוע הישראלי: ההפרדה בין התחרות העלילתית לתיעודית תבוטל והפסטיבל יקיים תחרות אחת - "תחרות הקולנוע הישראלי". 

ירון שמיר, מנהל אמנותי: "מתוך הכרה שהתבססה גם בפסטיבלי הקולנוע החשובים בעולם (קאן, וונציה, ברלין, לוקרנו, קרלובי וארי ועוד), בכך שאין סוגה אחת חשובה או יצירתית יותר מהאחרת, החלטנו לקיים תחרות איכותית אחת בה יוצגו ויתחרו מיטב היצירות הקולנועיות של הקולנוע הישראלי העלילתי והתיעודי". 

בפסטיבל הקרוב תושק גם במה להקרנות בכורה של קולנוע ישראלי: "חשיפה ראשונה - קולנוע ישראלי חדש" - שתציג לקהל ולאנשי תעשיית הקולנוע את האיכות והמגוון של היצירה הישראלית. 

המשפט האחרון של קפקא. פוסטר הסרט. באדיבות אלדי פאי TLV וסוכנות דבורה האריס

בתחרות הקולנוע הישראלי יוקרנו 12 סרטים. 6 עלילתיים ו-6 תיעודיים

1. אאוטסיידר. פרויד (תיעודי)   

בימוי: יאיר קדר                           

חייו ויצירתו של זיגמונד פרויד מסופרים בארבע מערכות, דרך מכתבים אישיים של פרויד, בשילוב אנימציות, דרך שחזור חדר העבודה שלו, דרך חלומות לא ידועים וארכיונים נדירים של סרטים ביתיים שלא נחשפו עד כה, ודרך פסיכואנליטיקאים מובילים בעולם הסרט לוקח אותנו למסע אינטימי ומעורר מחשבה על החלומות, היהדות, המיניות, החרדות והחרטות של הפסיכואנליטיקאי הווינאי. 

66 דקות. 

2. בנות כמונו (עלילתי) 

בימוי: לי גילת     

שחר, נערה יפה ופקחית, מלאה באור מלוכלך וכריזמה, גרה באחת השכונות הקשוחות של העיר בת-ים עם משפחתה הלא-מתפקדת. הוריה גרושים, אביה מאושפז במוסד לחולי נפש, לאימא שלה, שחולמת להתחתן, יש בעיית אלכוהול וגברים ושחר מגדלת בפועל את אחותה הקטנה מורן. שחר, שנפלטה מבית ספר "רגיל", לומדת ב"בית גילה", מסגרת חלופית אליה מגיעות נערות במצבי סיכון. פרי, מורה חיילת חדשה מגיעה להדריך במקום. היא מדריכה לא קונבנציונאלית, כריזמטית ואניגמטית. בין השתיים נוצרות משיכה ודחייה חזקות ומשחקי כוחות, המתחילים בחיכוך של מדריכה ונערה, ממשיכים לחברות נפש ומגיעים להתאהבות שלוקחת אותן אל הקצה.

87 דקות. 

נדל"ן. עמרי אלוני

3. הבורג שחסר לי (תיעודי)   

בימוי: ניצן טל     

לאחר ניסיון התאבדות ושהות ממושכת בבית חולים פסיכיאטרי, רפאל מחליט לפסל את ״הבורג שחסר לו״ ולקחת אותו למסע מסביב לעולם. הוא עוזב את משפחתו ונוסע עם בורג באורך 3.5 מטר לדכאו, קבר ואן גוך, מוזיאון הגוגנהיים בניו יורק ונהר הגנגס בהודו. בדרך הוא מוצא חברים, מתקבל באהדה ע״י אמנים ואספנים, אבל בנו הצעיר שנשאר בארץ מרגיש נטוש. האם יאלץ רפאל לבחור בין חייו כאומן ובין תפקידו כאב? 

94 דקות. 

4. המשפט האחרון של קפקא (תיעודי)  

בימוי: אלירן פלד             

במותו הותיר פרנץ קפקא מאגר עשיר של כתבי יד שלעולם לא ראו אור, ואיתם הנחיות לחברו הטוב ביותר מקס ברוד לשרוף את כולם. אך ברוד לא עשה זאת, ובחסות הפרתו העולם זכה באחד מהסופרים הגדולים ביותר של המאה ה-20. מעשה הבגידה האלטרואיסטי מוליד את הקללה הרב דורית שתלווה את סיפורנו לכל אורכו, סיפור בן 100 שנים הנע מהרחובות המפותלים של פראג ועד רחוב שפינוזה בתל אביב, שם מזכירתו האגדית של ברוד הולכת לעולמה בגיל 102 ומותירה בביתה כתבי יד שיובילו למשפט שכאילו נכתב ע"י קפקא עצמו.

84 דקות. 

חליסה. מאי אבאדי גרבלר

5. מופע טוטאל (עלילתי)   

בימוי: רועי אסף               

אסי, שחקן כושל, חוזר ממילואים בזמן מלחמה, לעיירה הדרומית בה הוא גר עם משפחתו. הוא חולם להיות שחקן מצליח, אך בימים הוא מורה לדרמהבתיכון ובערבים מופיע באולם התרבות המקומי במופע קברט נאיבי. אירוע בלתי צפוי הופך אותו למפורסם בן לילה, אך לא מהסיבות עליהן חלם. המציאות תאלץ אותו לבחור – האם להתכופף ולוותר על החלום, או להמר עליו בכל הכוח. 

90 דקות.

6. הפלה חופשית (תיעודי)   

בימוי: אפרת שלום דנון                 

בישראל 2024 לנשים עדיין אין זכות על גופן. נשים שבחרו להפסיק את הריונן שוברות את קשר השתיקה ומספרות על הפצע, הטראומה, הבושה והכאב שמרכיבים את התהליך הקשה והרגשי שנלווה להחלטה להפיל. לרחם היהודי בישראל יש תפקיד. תפקיד דמוגרפי-לאומי, אותו ייעדה לו הפטריארכיה הגברית. מהממסד הרפואי עד לשלטון על זרועותיו השונות, גברים החליטו וכפו על נשים את השליטה ברחמן. דרך סיפורים אישיים וארכיונים נדירים, נחשפת המערכת הסבוכה, המפלה והנוקשה ששולטת בחייהן ובעתידן של נשים רבות בישראל. 

70 דקות. 

7. חיים ללא כיסוי (עלילתי)   

בימוי: תום שובל              

ליבי, אישה מסתורית, פרועה, חסרת גיל, עכבות והיסטוריה, לוקחת אותנו איתה למסע בלתי צפוי. ליבי מחפשת נואשות אחר עזרא, האפוטרופוס החוקי שלה, שניתק קשר ונעלם. עם מספר פרטים עמומים על מקום הימצאו האפשרי, ליבי פוצחת באודיסאה מפתיעה ואינטנסיבית שפותחת בפנינו את תודעתה הייחודית. 

102 דקות. 

הבורג שחסר לי. באדיבות ניצן טל

8. חליסה (עלילתי) 

בימוי: סופי ארטוס                       

שרה, אחות בטיפת חלב בשכונת חליסה בחיפה, מטפלת בתינוקות כל יום, אבל אין לה ילדים משלה. שרה מנסה, כבר שנים, להיכנס להריון באמצעות טיפולי פוריות. כשאניה, אמא צעירה במצוקה, מגיעה אליה עם התינוקת שלה, שרה עושה ככל יכולתה כדי לעזור לה. הקשר עם אניה ועדן, ילדתה, יהפוך תיקון למחסור העמוק של שרה. נדמה שכל אחת מהן יכולה להעניק לשנייה את מה שהיא זקוקה לו: בית מחד וילד מאידך. 

102 דקות. 

9. יום באמסטרדם (עלילתי)   

בימוי: רוני קידר               

זואי היא נערה בריטית שברחה מהלוויה של אמה. רות היא ישראלית שברחה מהחתונה שלה. שתי הנפשות האבודות נפגשות במקרה באמסטרדם ויוצאות למסע פסיכדלי ואמוציונלי להשיב את האמון שלהן בעולם. 

95 דקות. 

מופע טוטאל. סער מזרחי

10. ימים טובים (תיעודי)   

בימוי: אלון גור אריה                     

השם זאב רווח מעורר דימוי של קומיקאי עממי ונלעג. הדרך שעשה מ"המלט" בתיאטרון הקאמרי לאלימלך זורקין ומשם ל"אדון לאון" מספרת את אחת העלילות המרתקות של הקולנוע הישראלי המסחרי. בסרט נחשף אדם שמעולם לא מצא מקום ושלווה לעצמו; בביתו לא נחשב דתי מספיק, ובעולם הקולנוע לא נחשב אנין מספיק. בתקציבים אפסיים הצליח לייצר סרט בשנה. בעזרת חומרים נדירים, כוויכוח עם אפרים קישון על בימוי "סלאח שבתי" או עדויות על שיטות בימוי שנויות במחלוקת, נחשף הדלק לעבודתו: תשוקה לקולנוע והשאיפה לכבוש פסטיבלי קולנוע. הטרגדיה היא שהפך להיות שבוי בטייפקאסט שיצר לעצמו. 

80 דקות. 

11. מכתב בלי כתובת   (תיעודי)   

בימוי: יעל שחר ושרון יעיש                        

מישה מכתבים שנשלחו בעילום שם חושפים פרשה כואבת על ניצול רגשי ומיני של פסיכולוג שפגע במשך שנים במטופלות שלו. המכתבים, אשר מעולם לא קיבלו מענה, נחשפים ומאפשרים לנפגעות להשמיע את קולן לראשונה. 80 דקות. 

12. נדל"ן  (עלילתי)   

בימוי: ענת מלץ               

סיפור אהבה. תמרה ואדם, זוג צעיר ופרוע, עומדים להפוך להורים והחיים שלהם בבלגן. רגע לפני שהם מפונים מדירתם בתל אביב, מחליטה תמרה לחפש את ביתם החדש בעיר הולדתו המנומנמת של אדם; חיפה. במהלך יום בלתי נשכח של חיפושי דירה להשכיר הם זוכים להצצה חטופה, אך אינטימית, לחיים של אחרים, והמסע למציאת בית הופך למסע אל נבכי אהבתם הסוערת. 

95 דקות.

פסטיבל הסרטים הבינלאומי חיפה, מתקיים בתמיכת המועצה הישראלית לקולנוע - משרד התרבות והספורט, משרד התיירות, המשרד לשיתוף פעולה אזורי ועיריית חיפה.  

הפסטיבל מופק ע"י אתו"ס – החברה לאמנות תרבות וספורט חיפה. 

מנהל אמנותי - ירון שמיר 

יחסי ציבור - דורית חורדי, אפרת גורמן.