השחקנית מיטל ליטבאק קיבלה הצעה לככב בהצגת יחיד, וגם להשתתף ביצירת המונודרמה ## התוצאה: התלהבות, חששות, ואפילו התקף חרדה ## אבל, אל דאגה - ביום חמישי, 12 בספטמבר, תוכלו לראות אותה בתיאטרון הסטודיו שבמרכז הכרמל - הצגת בכורה!
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: לילך זמיר
בחורה מביטה מבעד לחלון. מה היא תראה שם? את מי היא תפגוש? האם כשהיא תצא החוצה היא תפגוש גבר שישאר לצידה כל החיים,היא תלד לו 7 ילדים והם ימותו ביחד באותו יום? או שאולי היא תראה בחור חתיך באוטובוס אבל הוא ירד תחנה לפניה וההזדמנות תוחמץ?
ביום חמישי, 12.9, בשעה 20:30, תוכלו לצפות בבחורה הזו, ולעקוב אחר מה שיקרה לה. נא להכיר את מיטל ליטבאק, חיפאית בת 26, שתשחק בבכורת המונודרמה 'מבעד לחלון'. כתבו הילית דוייטש-שני ואיציק קשת, שהוא גם הבמאי.
העולם שלנו מלא בחלונות וחדרים וכל יום אנו מנווטים בהם, מסתכלים דרכם ותוהים האם האנשים שאנחנו פוגשים בדרך ישארו איתנו כל חיינו? או שמא הם יכנסו רק כדי להיעלם תוך זמן קצר?
המחזה עוסק בשאלת האהבה. כולנו מחפשים אהבה בכל צורותיה וכולנו שואלים את עצמנו את אותן השאלות – עד כמה נילחם על ההזדמנות לאהבה? האם פשוט נחכה לה או שנעשה את הצעד הראשון בעצמנו? האם האהבה הזאת תשרוד? עד כמה אנו תלויים באהבה?
מיטל ליטבאק, איך נולד הכול?
"הכל התחיל מהיום בו איציק קשת נכנס במקרה לחדר החזרות של ההפקה האחרונה שלי בלימודים. הבמאית איתה עבדנו הכירה אותו אישית והזמינה אותו להישאר כמה רגעים ולצפות בחזרה. לגמרי שכחתי מהיום הזה עד לרגע בו התקשר אלי יונתן שוורץ, ואמר שאיציק זכר אותי מאותה חזרה, ומבקש לדעת אם אהיה מעוניינת לעבוד איתו על הצגת יחיד."
איך הגבת?
"זה כמובן מאוד החמיא לי שהוא זכר אותי מהרגעים הספורים בחזרה ההיא. מה, באמת השארתי רושם כל כך טוב? כנראה שכן. אבל זה גם מאוד הפחיד אותי, מכיוון שהרגע סיימתי את לימודיי, וכבר מציעים לי הצגת יחיד?
"מצד אחד - טירוף! עבודה ישר אחרי סיום לימודים, אני לבד על הבמה, כל העיניים עלי, בקיצור חלום של כל שחקן. מצד שני – אימא'לה! מה? כבר? כל כך מהר? עוד לא התרגלתי לעובדה שאני לא תלמידה יותר, האם אני טובה מספיק? האם אצליח? זאת גם הצגת יחיד כל העיניים יהיו עליי, אין מאחורי מי להתחבא, על מי להישען. בקיצור, פחד! אלוהים ישמור."
ואז התחילו החזרות...
"נכון. ועם תחילת החזרות, החששות שלי רק עלו ועלו. בחזרה הראשונה איציק אמר לי שאנחנו יוצרים ביחד. את הטקסט הוא תרגם וערך אותו ביחד עם הילית דויטש-שני, אבל שגם לי יש מקום ביצירה. הוא אמר שאני לא רק שחקנית מבצעת, אלא גם יוצרת מן השורה, ואני שותפה מלאה לתהליך. הוא רצה לשמוע את הדעות שלי והמחשבות שלי ואת העריכות שלי. זה הבהיל אותי. אני לא ציפיתי לזה. מה אני מבינה ביצירה? כן, בלימודים נגענו קצת ביצירה, אבל אני לא באמת יודעת ליצור. איציק לא דאג בכלל מכל החששות. אמר לי שנבין איך לעבוד ביחד וניצור הצגה מדהימה."
וזה עבר בשלום?
"לא כל כך. באחת החזרות חטפתי התקף חרדה. הרגשתי שאני לא מצליחה להביא שום דבר מעניין, שאני לא מבינה מה הוא רוצה ממני, ואין לי מושג מה לעשות על הבמה. הרגשתי שאני כישלון. לא הבנתי למה איציק בחר בי. הרגשתי שאני לא טובה מספיק, שכדאי לו להחליף אותי לשחקנית מקצועית יותר."
התקף החרדה עבר בשלום?
"למזלי, איציק, שחוץ מתיאטרון עוסק גם בטיפול, היה שם בשבילי והרגיע אותי עם כל מיני טכניקות ונשימות. אחרי שנרגעתי הוא הציע לי לקחת כמה ימים ולחשוב על העניין שוב. אמר שהוא יקבל כל החלטה שלי לגבי עבודה על ההצגה, והעיקר שאני אהיה שלמה עם ההחלטה. הבריאות הנפשית שלי יותר חשובה מכל הצגה."
אם את כאן, וההצגה עומדת לעלות בימים הקרובים, אפשר לנחש מה החלטת...
"נכון. בסופו של דבר החלטתי שיש לי כאן תהליך חשוב לעבור, ואיציק מרגיש לי כמו הבן אדם הנכון לעבור את התהליך הזה איתו. אני יכולה ללמוד כאן שיעור חשוב על עצמי, וגם תצא לי מזה הצגת יחיד שאוכל להרוויח קצת גם ממנה. מאותו רגע החזרות זרמו כמו מים והרגשתי יותר ויותר נוח להביע את דעתי, להציע הצעות, ועם כל חזרה הרגשתי יותר בטחון לגבי היכולות שלי כשחקנית ולגבי היכולות שלי בכלל."
