ביקור חוזר במסעדת השווארמה הארמנית MISS RANIN## סוג'וק עגל אדמדם שמקבל את צבעו ממרינדה של עגבניות ותבלינים שונים ## טעים ושונה מהשווארמות המוכרות לנו בארץ
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
בשנה שעברה פנה אליי מרואן מוסא באמצעות פייסבוק, והזמין אותי אל המקום החדש שלו, MISS RANIN, בעיר התחתית. הוא ציין שהוא מוכר שם גריל עוף, שווארמה פרגית, והכי מיוחד – שווארמה סוג'וק עגל.
אני לא מומחה גדול לשווארמה, אבל יש לי כמה חברים שכן מבינים, ביניהם אייל חלבי, אבי ברקו ונימר זקנון, והם המליצו עד מאוד.
בכל זאת, עברה אז חצי שנה עד שמצאתי הזדמנות לקפוץ אליו, ונוכחתי שזו אכן שווארמה שונה מאוד מכל מה שהכרתי. שני סיחים יפים הסתובבו להם. האחד – פרגית, והשני – סוג'וק עגל אדמדם, שלדברי מרואן אין עוד בארץ כמותו. הבשר מקבל את צבעו לאחר השרייה ארוכה במרינדה של עגבניות ותבלינים שונים. שווארמה בנוסח ארמני.
זה היה טעים, זה היה שונה, והמלצתי על המסעדה הקטנה מכל הלב.
והנה, בתחילת שבוע זה, סימס לי מרואן: "ערב טוב, יא מלך. אולי תבוא לעוד ביקור אצלנו להתפנק בצלחת סוג'וק...? תגיד מתי אתה בא, ושולחן ערוך יחכה לך."
היום בצהרים נפגשתי עם ישראל סביון במרכז הכרמל, ובדרכי חזרה למכונית פגשתי את גל גבריאלי מבית הקפה 'גל בייקרי', ששאל אותי איפה אני מתכוון לאכול צהרים.
בום! נזכרתי בהזמנה הפתוחה שממתינה לי ב'מיס ראנין', והחלטתי שהפעם לא אתן לו להמתין חצי שנה לבואי.
בקיצור, המכונית שינתה כיוון והגעתי אל דרך אלנבי 26. מצאתי חנייה בקרבת מקום ונכנסתי.
מרואן שמח לקראתי, ועד מהרה התמלא השולחן בסלטים שונים, חמוצים, צ'יפס ורטבים. אבל גולת הכותרת היתה השווארמה האדמדמה והטעימה, שהוספתי לה טחינה וגם ממרח ת'ומיה עם שום.
שמחתי לשמוע שהמקום תפס פופולאריות, ושבכל יום מתחסלים 2 סיחים של סוג'וק, לצד סיח של פרגית ועופות בגריל. לאור ההצלחה, מתחיל מרואן לחשוב על פתיחת עוד סניף או שניים, וישמח לעניין בכך משקיעים.
המקום נפתח בשעה 11:00, ולפעמים כבר משתרך תור קצר בפתח בשעה זו. שעת הסגירה נקבעת לפי קצב חיסול הסוג'וק. היות ומדובר בבשר טרי, כשנגמר הבשר של הסיח השני, סוגרים את היום.
מתחת למחירון שעל הקיר, הוסיף מרואן הסבר לצבע האדמוני של השווארמה. הצבע מגיע מעגבניות והתבלינים בהם הבשר מושרה.
מרואן (40) הוא שף במקצועו, ומגיל 17 הוא עובד במטבחים. אחרי שניהל מטבחי מסעדות שונות, החליט לפתוח עסק משלו, ולקרוא לו על שם אשתו, ראנין, שהיא מורה במקצועה. "אצלנו במגזר עושים כבוד למורים," הוא הסביר לי. "לא נוקבים בשם הפרטי. התלמידים פונים אליה בתור 'מיס ראנין', ואני חשבתי שזה יכול להיות שם טוב למקום שלי."
ימי פעילות: ב'-שבת: 11:00-21:00, או עד שנגמר הבשר.
