שירן הראל, הבעלים של הפייבל בר במרכז הכרמל, הזמין אותי לקפוץ אליו לסיבוב בירה וטעימות מהתפריט ## ישבנו לשוחח על מרכז הכרמל ועל חיפה בכלל, והרמנו צ'ייסרים עם זוגתי ועם זוגתו ## אז מי הגיח פתאום והדביק לו נשיקה על המצח?## ולמה הרגשתי באיזשהו שלב שהפכתי לדודה פולנייה?
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
הפייבל בר יחגוג בקרוב 9 שנים להיווסדו. כאשר נולד, ב-7.11.2014, אפילו לא היה לו שם. בהברקה של רגע, החליטו שירן הראל ושותפו דאז לקרוא לרך הנולד – "פייבל".
שירן: "כשסבא שלי נפטר, הייתי קטן ולא ממש הכרתי אותו ואת הסיפורים אודותיו. כאשר גם הסבתא נפטרה, ופינו את הרהיטים אצלם בבית מצאו שם בקבוקי וויסקי שמעולם לא הכרתי, ואני אחד שמבין בוויסקי! הבנאדם היה חובב אלכוהול! החלטתי שזה יהיה נכון לקרוא לפאב על שמו..."
שירן (35) התחיל את הרומן שלו עם עולם המסעדנות כבר בגיל 12, כאשר היה שוטף כלים בקפה תות בכיכר ספר. אחרי הצבא עבד וניהל במקומות כמו קפה שני, קפה הבנק ועוד, עד שהחליט לפתוח מקום משלו. ההיכרות בינינו החלה כאשר ניהל את מסעדת שני ברחוב מוריה, שהיתה אז של יוני סימונס.
הפייבל בר נוסד על חורבות מסעדת הווק המיתולוגית במרכז הכרמל, איפה שפעל בעבר קולנוע "אורלי". הסיפור של הווק הוא לא סיפור שמח במיוחד, והיו שהגדירו את המיקום שם כמקולל בנאחס. ההצלחה של הפייבל מנפצת את הדימוי ושוברת את הקללה.
הפייבל התחיל עם 50 מקומות ישיבה, ועם הזמן גדל והתרחב, וכיום הוא משתרע על מרחבים נוספים, ובלילות הקיץ גם 150-200 בליינים ימצאו שם מקום. אנחנו ישבנו עם שירן בחוץ, כמובן, לא רחוק מדלת הכניסה של חנות 'טיב טעם' הסמוכה.
"כמעט התקשרתי אליך, לבקש שתגיעו ביום אחר," התוודה שירן. "כי פתאום העובד שלי הודיע לי שהוא נפצע, והוא לא יכול להגיע לפתוח את המקום, ואז עדכנו אותי השכנים מטיב טעם, שהחשמל נפל... חששתי שתהיה פה פאשלה, אבל טוב שהכול הסתדר, והצלחתם להגיע!"
בעודנו יושבים ומשוחחים, הגיח איש חביב, שחיבק את שירן והדביק לו נשיקה על המצח. זה היה אבא שלו, שי הראל, שמיד זיהה אותי מהשנים בהן עבדתי במערכת 'ידיעות חיפה' ברחוב הנביאים, והוא ראה אותי שם פעמים רבות כשעצר את האוטובוס בתחנה שבחזית הבניין. נהג אגד. אבא שי פנה לדרכו, לא לפני שהצטייד בחצי ליטר בירה, ולא לפני שציין שב-30 השנים בהן הוא מכיר אותי, לא הוספתי ולו גרם אחד למבנה גופי הרזה...
בירה ואלכוהול הם גולת הכותרת של הפייבל בר. תפריט האלכוהול עשיר במיוחד, ושירן שמח לגלות שזוגתי, מעדיפה בדיוק כמוהו – בירה גינס. אפילו את בצק הפיצה הוא מכין עם גינס ולא עם מים. אז היא והוא הצטיידו בגינס, ואני ביקשתי קוקטייל מתקתק ומוחלש אלכוהולית. אין לי מושג מה קיבלתי, אבל זה היה טעים.
שירן לא ויתר לי על בירה, אז בחרתי בשליש טוכר וייס (29 ₪) מהחבית, והוא מיד צהל ואמר שבחרתי טוב, כי אני מתחבר אל השורשים הגרמניים שלי. "גם שרון היא גרמנייה כמוך," הוא אמר והצביע על זוגתו, "בעוד שאני סתם פולני."
זוגתו, שרון לאופמן (27), הפכה לפני יותר משנה לארוסתו הרשמית. כן, היא הראתה לי את הטבעת. והם שניהם כל כך נחמדים, שאני מאיץ בהם להתקדם לצעד הבא בקשר, ולא מקבל את התירוץ שלהם שהם עסוקים מכדי לחשוב על חתונה...כן, כן, כנראה שלרגע הפכתי להיות דודה פולנייה.
שרון גדלה במרכז הכרמל ולמדה בבית ספר חוגים. הפייבל בר היה הפאב השכונתי שלה. ערב אחד שהתה בפאב חבורת תיירים, והיא שכבר היתה לקוחה קבועה, הציעה להם צ'ייסרים והמליצה על פריטים מתוך התפריט. שירן היה סקרן לדעת מיהי הבחורה שממלצרת אצלו בהתנדבות, ומאז ועד עכשיו הם יחד.
שרון ממלצרת ומסייעת לשרון עד עצם היום הזה, ובמקביל היא לומדת הנדסה כימית בטכניון. הרמנו ארבעתנו צ'ייסרים סביב השולחן, ושוחחנו על חיי הלילה של חיפה ועל מרכז הכרמל הגוסס.
מרכז הכרמל, כידוע, איבד לחלוטין את גדולתו ואת כוח המשיכה שלו, אבל הפייבל מתפקד בתור פאב שכונתי, ובשעות הקטנות של הלילה, בהן פאבים אחרים בעיר כבר חשוכים ונעולים, אצלו עדיין החגיגה בעיצומה והקהל ממלא את המקום.
בלילות שישי, אני מקיים את ערבי הרוקולנוע שלי בסינמטק, שגם הם מפוצצים בקהל כבר 33 שנים רצופות, וכשאני יוצא בלילה מהחניון הפרטי של הסינמטק ברחוב מחניים, כמעט מול הפאב, אני שמח לראות שהפייבל מלא. בקרוב, אגב, אולי נתחיל לשתף פעולה – הפייבל והרוקולנוע בסינמטק. לפי סגנון המוזיקה שבוקע מהרמקולים אצלו, אנחנו משדרים על אותו גל.
התפריט לא גדול, ומציע מנות פתיחה, סנדוויצ'ים, נקניקיות, פסטות, קינוחים ופיצה עם אפשרויות לתוספות מגוונות. זהו מטבח קר, שלא ניתן להכין בו בשרים או גריל וכיו"ב. המחירים, אגב, ידידותיים למדי.
שירן המליץ לנו על כמה מנות, אותן חלקנו. דווקא על הפולנטה, שהיא המנה הכי אהובה על הבליינים, ויתרתי, כי היא מגיעה עם כמהין, ואני ממש לא סובל כמהין.
אז מה כן טעמנו? ברוסקטת גבינות (32 ₪), שתי נקניקיות צ'וריסוס על גבי מצע כרוב צלוי (50 ₪), סלט קפרזה (32 ₪), פסטת ספיישל (38 ₪), וקינוח קראק פאי (36 ₪).
שורה תחתונה: פאב שמח, אווירה נעימה וחופשית, מחירים ידידותיים, פתוח עד השעות הקטנות, צאו לבלות שם – ותמסרו ד"ש לשרון ולשירן.
