בלאק סינמול: כיף לחזור
אחרי כמה שנים בהן לא ביקרתי בסניף שאהבתי כל כך, חזרתי לשם השבוע ## התפריט עבר מאז שינויים, אבל המנות שאהבתי נותרו ברובן ## גם את הצוות לא הכרתי, והבעלים לא נמצאו שם - אבל הרגשתי שאני חוזר אל מקום אהוב ומוכר
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
כבר שנים שאני מחלק בערבי הרוקולנוע שלי בסינמטק שוברים (בסך 100 ש"ח כל אחד) של מסעדת "בלאק". הזוכים המאושרים יכולים לבחור אם להגיע לסניף הגרנד קניון (שהפך להיות כשר לפני כחצי שנה), או לסניף לב המפרץ (שנותר לא כשר).
אלא שהסנדלר הולך יחף... בעוד ששלחתי לשם המוני אנשים, אני עצמי לא הגעתי לסניף הגרנד בערך שלוש שנים, ולסניף הסינמול אולי חמש או שש שנים. כן, ככה זה - בלי להרגיש, הזמן טס והשנים חולפות.
בחודש ינואר השנה הפך סניף הגרנד קניון לכשר, וזו היתה סיבה טובה להתניע את עצמי לשם ולבדוק את השטח. היה לי סבבה לגמרי. התגובות לפוסט שפרסמתי נחלקו לשתיים: היו מגיבים ששיבחו את שלומי פורמן ושותפו יואב כהן על הצעד, והיו מגיבים שהתמרמרו על כך.
למען האיזון הקדוש, הגעתי השבוע אל הסניף הלא כשר, שנמצא בסינמול לב המפרץ. שם פתוח גם בשבת, והתפריט מציע בשר עם חלב. ויש גם שרימפס למי שאוהב.
בעבר הרחוק ביקרתי לא מעט פעמים בבלאק סינמול, ולא פעם הגעתי עם חברים וחברות. אני נזכר, למשל, שפעם הגעתי עם הסקסולוגית הסקסית לימור בלוקמן, שזכתה להמון תשומת לב. אבל בשנים האחרונות לא יצא לי להגיע לשם.
תמונת ארכיון, 2016. מימין לשמאל: שלומי פורמן, לימור בלוקמן והימ"ר (אנוכי)
כבר כשפסעתי פנימה הקיפה אותי תחושת החמימות של מקום מוכר ואהוב. הגעתי קצת לפני השעה 17:00, והעסקיות עדיין היו בתוקף (יש ב-69 ש"ח, 85 ש"ח, 95 ש"ח), אבל העדפנו להציץ בתפריט הרגיל, שהציע מנות ראשונות, סלטים, כריכים, עיקריות והמבורגרים.
התחלנו עם סלט עלים ירוקים (65 ש"ח), שכלל 3 סוגי חסות, ירקות, גבינת פטה ואת "פרי העונה" שהתגלה כפלחי אפרסק דקים, ברוטב ויניגרט הדרים. זו היתה פתיחה מרעננת וטעימה. נזכרתי איך בעבר הרחוק (באמת מזמן מזמן...) נרתעתי מהרעיון של שילוב פירות בתוך סלט ירקות, עד שהגעתי יום אחד לדייט במסעדת בית מלון כלשהו, ואחרי שהתגברתי מההלם הראשוני של ערבוב פירות וירקות, הבנתי שזה רעיון מוצלח. הדייט, אגב, היה פחות מוצלח...
מי שעוקב אחרי הרפתקאותיי המשעממות בעולם הקולינרי, כבר יודע שאם אני מוצא קרפצ'ו בתפריט - לא אוותר עליו. אז נכון שאשתי רטנה גם הפעם, ותהתה למה אני תמיד מזמין את אותן המנות תמיד, אבל הוכחתי דבקות במטרה והזמנתי את הקרפצ'ו פילה בקר (63 ש"ח), וכאשר המלצרית שאלה אם להגיש אותו עם הפרמז'ן, עניתי בחיוב.
אז לידיעתם של שומרי הכשרות - אומנם זו לא מסעדה כשרה, אבל אפשר להפריד בשר מחלב, ויש שם גם מנות צמחוניות וטבעוניות. כולל שתי אופציות להמבורגר טבעוני. האחת, מפטריות ותרד. השנייה, עם ביונד מיט, דמוי ה"בשר" הפופולארי.
אשתי העדיפה מנה אחרת - ארטישוק יהודי (41 ש"ח), שהתגלה כרבעי ארטישוק שטוגנו בתוך בלילה, כנראה, והגיעו עם רוטב סלסה אדומה קצת חריפה, וגם עם רוטב טחינה. טעמתי כמה רבעי ארטישוק מהמנה שלה, והם היו מצוינים. היא בחרה בסלסה, ואני בטחינה.
באיזשהו שלב, החליף רועי קורן את המלצרית ששירתה אותנו בהתחלה. רועי סיפר שהוא עובד ברשת הצפונית (גרנד וסינמול) כבר שבע שנים. אני מהמר שהוא יתקדם ברשת, ועוד נפגוש אותו בעתיד. בחור סימפטי ונחמד.
בלאק מפורסמת בהמבורגרים שלה, כך שלמרות מבחר העיקריות (כנפיים, שווארמה הודו, שניצל, שרימפסים, פרגית בגריל, סטייק אנטרקוט ועוד) - בחרנו בהמבורגרים. אני הזמניתי פיקנייה בורגר (73 ש"ח) עם בייקון טלה (כשר!) מעל. אשתי הזמינה סמאש בורגר עם מעדן אווז מעל. ידענו שלא יהיה לנו מקום בבטן גם לצ'יפס או לתוספות צד שונות, ולכן הזמנו רק שעועית ירוקה מוקפצת (17 ש"ח), שהוקפצה קלות בשמן, ושמרה על טריות ועסיסיות.
ההמבורגר שלי חוסל עד תומו, כשאני מוסיף לו רוטב שום ומוותר על שלל הרטבים האחרים. ההמבורגר שלה היה גדול עליה. אני חושב שהוא כלל 2 קציצות, אבל לא בטוח בכך. היא לא הצליחה לסיים אותו, אבל שיבחה את טעמיו. בפעם הבאה גם אני אנסה אותו.
בלי קינוח אי אפשר, כידוע. וכאשר הצצתי בתפריט הקינוחים היה לי ברור שאבחר בנמסיס, כי אני חולה על שוקולד. קבענו מראש שנחלוק קינוח אחד בלבד, אבל בעודי מזמין את הנמסיס, גילתה אשתי שיש בתפריט גם טרטה דה לצ'ה (עוגת טורט ספוגה בחלב מרוכז ושמנת), והוסיפה גם אותה להזמנה. כאשר הגיעו הקינוחים לשולחן הצטערתי שלא הסתפקנו בקינוח אחד לשנינו, כי הם היו ענקיים. הפעם היא זו שסיימה את הקינוח שלה, ואילו אני הצלחתי להתגבר רק על חצי מהנמסיס, למרות שאהבתי מאוד.
