בסוף שנת 2014 קמה מסעדת טאטאמי של ערן לוי בשד' מוריה ## כעבור 3 שנים חצתה את הכביש אל מתחם האודיטוריום, שם היא ממוקמת עד היום ## בין לבין פתח ערן מסעדות נוספות, נקלע לקשיים, ובעקבות הסדר נושים ויתר על כל שאר המסעדות, ונשאר עם טאטאמי המצוינת במרכז הכרמל ## נפגשנו לשיחת רעים שלוותה בארוחה נפלאה...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
נתחיל מהסוף: כל כך אהבתי את האוכל שטעמתי במסעדת טאטאמי, שמיד בתום הארוחה ביקשתי להתקבל לעבודה שם. תראו את החולצה שלי!
נעבור אל הסוף של הסוף: פיטרו אותי תוך 10 דקות, כי במקום לשרת את הסועדים, נשנשתי בלי הפסקה.
הפגישה כללה גם את אשתי, וגם המון מנות שאני לא זוכר את שמותיהן, אבל היו שם סלט אסיאתי, טרטר סלמון, אגרולים מיוחדים, סשימי מוסר ים, שני סוגי לחמניות באן ועוד. הרבה עוד...
לפני שהחלו המנות להגיע בזו אחר זו אל השולחן, בירר ערן אם יש לנו רגישויות לסוגי מזון שונים. מיהרתי לדווח שאני רגיש לחלב קוקוס, ושאני שייך למחצית תושבי כדור הארץ שמתעבים כוסברה. אשתי חובבת הכוסברה, ערן והמלצרית העיפו לעברי מבט תמה, אז מלמלתי שאו-קיי, אפשר גם כוסברה, אבל בצלוחית נפרדת.
המנות המוגשות לא רק טעימות, אלא גם נראות נפלא, וערן המליץ על אחדות מהן שנזדרז לאכול אותן תחילה, לפני שיתערבבו טעמים ומרקמים, לפני שהרוטב ייספג, ושאר הנחיות שיאדירו את החוויה הקולינרית.
בפגישתנו, עלו נושאי שיחה שונים, וגם גלשנו לא מעט לסוג של רכילות או חילופי מידע. שנינו בעסקי האוכל כבר שנים רבות. הוא מהצד של המסעדנות, אני מהצד של העיתונאות. דרכינו נפגשו לא פעם. אני – כסועד וכסוקר מסעדות. הוא, שכבר מלאו לו 44 שנים – כמלצר בתחילת הדרך (אולמי כרמל, קפה תות), מנהל משמרת (ספגטים), מנהל מסעדה ושותף (מינה טומיי), ובהמשך – כבעלים של מסעדות בחיפה ומחוצה לה (טאטאמי, אזומאמי, זוס ועוד)
ערן סיפר לי את קורותיו בתקופה האחרונה. תקופה לא פשוטה מבחינתו, בה נקלעה האימפריה הקולינרית שלו, שכללה 6 מסעדות, לחובות כבדים, וכעת היא מתכווצת בחזרה אל מסעדה אחת: טאטאמי במרכז הכרמל.
בניגוד לשמועות ולאי ההבנות שרווחות בציבור, לא מדובר בפשיטת רגל, אלא בהסדר נושים, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, ומאפשר למסעדת טאטאמי במרכז הכרמל להמשיך ולפעול כסדרה.
רוב רובה של השיחה תישאר בינינו, ורק אזכיר לכל מי שחולם לפתוח עסק בתחום המזון, שמדובר במשימה קשה מאוד, לפעמים על סף התאבדות. בפרט כאשר צצות הפתעות לא נעימות כמו מגיפת הקורונה, תקופות של פיגועים, מלחמה נוראית, יוקר המחייה, ושאר צרות צרורות.
אבל, בואו נשים דגש על הצד היותר נעים והיותר טעים! טאטאמי היתה ונשארה מסעדה אסיאתית נהדרת. חומרי הגלם איכותיים בטירוף, המנות שומרות על רמה גבוהה, ופשוט כיף לאכול שם!
הגעתי בצהרים, אחרי הרצאה שהיתה לי בבית אבא חושי, ועד לרגע האחרון לא הייתי בטוח שהפגישה תצא לפועל, כי כבר דחינו אותה כמה וכמה פעמים. לשמחתי, ברגע האחרון זה הסתדר ונחתנו שם עם המחשבים שלא רצינו להשאיר במכונית. נהנינו מהאווירה, מחברתו הנעימה של בעל הבית, וכמובן, מהאוכל הנהדר.
ערן עשה לנו סיור במטבח המצוחצח והמתוקתק. פתח את דלתות המקררים השונים, הראה לנו כיצד הוא שומר על הפרדה ועל טמפרטורות עפ"י הכללים הנוקשים ביותר, ופירגן מכל הלב לעובדים החרוצים והוותיקים שלו. כמעט אף בעל מסעדה לא ישמח להכניס למטבח מישהו כמוני, שמגיע בהפתעה ומכיר את כללי האיחסון והאיפסון.
נ.ב, בשר דג טונה לא היה בנמצא בעת שביקרנו במסעדה, כי קשה מאוד להשיג טונה איכותית וטרייה בימים אלה. אל דאגה. ערן הבטיח, שכאשר תגיע טונה למסעדה, חייבים לארגן פגישה נוספת, מה גם שבטח שכחנו לשוחח על כמה דברים...
