חודשים ספורים אחרי סגירתו של קפה בריסל נולד בר היין אוליפנט בנקודת המפגש של שביל אוליפנט עם שדרות מוריה ## השף דודי קדם הוא גם הבעלים, ושותפו של איש ההייטק יובל קוינטר שחזר ארצה מבוסטון ## תפריט ההרצה מציע בערב פתיחים, ומנות של ירקות, ים ויבשה ## בשעות היום מתפקד המקום כמעדנייה שמציעה ארוחות בוקר ועוד...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
אי אפשר היה להתעלם מהבאזזז אודות בר היין החדש אוליפנט, שנפתח במקומו של בית הקפה בריסל, בשד' מוריה 13.
הוזמנתי לפתיחה החגיגית בחמישי שעבר, אבל לא הגעתי. אז כבר למחרת כתב לי השף והבעלים, דודי קדם: "מתי תגיע?"
לדודי ולי יש היסטוריה ארוכה של היכרות וחברות, על אף פער הגילים בינינו. אני אוהב את האיש ואת מה שהוא יודע לחולל במטבחי המסעדות בהן עבד, והתארחתי ברובן כאשר ליהטט בהן.
"אני מעדיף שתגיע לתפריט הערב, ורצוי בחמישי," ביקש.וכך היה.
בשעות היום אוליפנט מתפקדת יותר כבית קפה-מעדנייה שמציעה גבינות, כריכים, יינות וארוחות בוקר, ואילו בערב מתממש החזון של שני השותפים. תיכף תקראו.
החנינו את המכונית ברחוב הביכורים, ופסענו בשביל אוליפנט עד לפתח המקום, כשבדרך ליטפתי לא מעט חתולים ידידותיים, ופגשתי שני חזירים גדולים ופחדנים, שנשנשו את מזון החתולים שמישהו השאיר להם בקערית.
באוליפנט המתין לנו דודי קדם האהוב, וגם שותפו יובל קוינטנר, איש הייטק שחזר מ-20 שנים בבוסטון, אשר סיפר לי שגם מבוסטון הוא נהג לעקוב אחריי בפייסבוק.
המלצרית הביאה לנו בקבוק מים ושאלה מה נרצה להזמין.הסברנו לה שהיות ואנו מוזמניו של השף, ניתן לו לבחור את הרכב הארוחה. סומכים עליו לחלוטין.הגענו מוקדם, יחסית לערב, ב-18:30.
התיישבנו בחלק החיצוני של המקום, בחיק הטבע, על גבי דק עץ, שמסביבו עצים ובניינים. השולחן שלנו היה ממוקם למרגלותיו של עץ עם פרחים סגולים יפים, שמדי פעם נשרו עלינו. מהדיבורים שקלטתי בין אנשי הצוות, החל משעה 20:00 בערך צפוי פיצוץ של סועדים.
בכל זאת הצצנו בתפריט הערב, כדי שיהיה לנו מושג מסוים. הוא זמני, ולכן מדובר בדף פשוט ממדפסת, שמציע: פתיחים, ירקות, ים ויבשה.
חלפו כמה שנים טובות מאז שהתארחתי כאן, בקפה בריסל, יחד עם חברי ושותפי עו"ד ליאור פרי. אוליפנט מאוד שונה באווירה, בעיצוב, בווייב, מהגילגול הקודם של בריסל.הביקור ההוא היה לפני כעשר שנים, כאשר עדיין לא זיהו אותנו בגלל הפעילות שלנו ברשתות החברתיות, והפרצופים שלנו היו אנונימיים למדי*, כך שיכולנו לכתוב ביקורת מסעדות מבלי שיצ'פרו אותנו או יגרשו אותנו...
* למה יש כאן כוכבית? בגלל ניר שובר, שלא יצא פראייר... היה לו אז את הקיוסקפה שלו ברחוב היינריך היינה, ובתוך הקיוסק הוא הדביק תמונות שלי ושל ליאור, לטובת העובדים שלו, כדי שיוכלו לזהות אותנו למקרה שנגיע...
בכל אופן - אז, בקפה בריסל, הזמנו אז כמה מנות, וכאשר רצינו לשלם, הביאה לנו המלצרית חשבון, ואליו צורף קינוח שלא הזמנו. הסברנו לה שזו טעות, אבל אז הגיחה בעלת המקום, חן מגל, ואמרה שהיא זו ששלחה לנו את הקינוח, כי היא מזהה אותי מערבי הרוקולנוע שלי בסינמטק, והקינוח הוא בזכות בילוי נפלא שהיה לה שם כשהיתה נערה, ושזכור לה לטוב.
ובחזרה להווה...
דודי בחר את המנות, אבל הוא מכיר אותי היטב, ולכן הזהיר שהטרטר טלה קצת חריף בסטנדרטים שלי, וגם הרגיע שאין אצלו שום מנה עם חלב קוקוס, שכפי שכמעט כל מסעדני חיפה יודעים – אני אלרגי אליו...
אחרי הטרטר טלה, הגיעו גם סשימי המאצ'י, סלט חסות, לחמניית חלב עם צוואר טלה מפורק, וגם טטאקי טונה. (מחירים ופירוט המנות - בתפריט שצילמתי).
המנות לא גדולות, אבל טעימות מאוד, מושקעות, טריות ומצולחתות יפה. למרות שמדובר בבר יין שמחזיק עשרות רבות של יינות, אני העדפתי בירה.
למעשה, היות ואני לא חסיד גדול של יינות, שאלתי תחילה את דודי אם יש משקה אלכוהולי כלשהו מתוק ולא חזק שמתאים לקוסיות, והיות ונעניתי בשלילה (אז או שאני לא קוסית, או שבאמת אין להם) – בחרתי בבירה. זו היתה בירה מבקבוק, לא זוכר איזו, אבל הם מחזיקים רק בירות ישראליות.
החשיכה ירדה בעודנו שם, בחיק הטבע, לצד שולחן, והמקום התמלא בסוג של אווירה קסומה, וגם בסועדים רבים, שחלקם מגיעים בקביעות להרצאות שלי בסינמטק. והיה נחמד גם לפגוש את קורל, אשתו של דודי, שגם אותה אני מכיר מזה שנים, ואשר קפצה לסייע בשעות העומס.
שורה תחתונה: מקום עם המון פוטנציאל ושף מדהים. מציע לא רק מנות יפות וטעימות, אלא גם אווירה. לא מתאים למי שמעדיף לצאת שבע מאוד במחיר נמוך מאוד, שגם זה בסדר.
לא כשר.
שעות פעילות: ראשון-שבת: 8:00 - 16:00, 18:00 - אחרון הסועדים.
