את מסעדת צפרירים הוותיקה שבכניסה לשכונת כרמלייה כולם מכירים ## לפני כשלוש שנים נולדה לה אחות צעירה וצמודה, שהוגדרה: בר אוכל רחוב ## מתישהו נסגר המקום, ולפני כמה חודשים עבר שיפוץ מסיבי ונפתח מחדש ## קבלו את המנגל בגרסתו החדשה והמצוינת...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני כשלוש שנים נולדה למסעדת צפרירים, שבכניסה לשכונת כרמלייה, אחות צעירה וחמה אש - מנגל. ביקרנו בה, ישבנו על הבר ונהנינו אז משלל בשרים על האש וטעימות אלכוהול. בשלב כלשהו סגרה מנגל את שעריה, ולפני חודשים אחדים נפתחה מחדש עם לא מעט שינויים וחידושים מאז הגילגול הקודם.
נכון, עברו לא מעט ימים, ואפילו שבועות, עד שהצלחנו להגיע, שכן היא אומנם פועלת 7 ימים בשבוע, אבל רק בין השעות 12:00-17:00 במתכונתה הנוכחית. אבל, הנה - עשינו זאת!
מצאנו חנייה, וזה לא פשוט בשעות העומס באזור הזה. בקושי הספקנו להיכנס פנימה, ולפעור עיניים למראה מתיחת הפנים המרשימה, כאשר לפתע נשמע צרצור מטריד מהטלפון של אשתי: אזעקת צבע אדום. בתל אביב. טיל תימני של החות'ים המ***ינים.
השעה היתה שעת צהרים מאוחרת, ליתר דיוק 15:20, וזה נחת עלינו בהפתעה מוחלטת. שלוש מתוך ארבע הבנות שלנו (שתיים שלי, שתיים שלה) כבר נטשו את חיפה המזדקנת לטובת תל אביב. אבל מיד קיבלנו מהן הודעות מרגיעות. אחת במיקלט, אחת בממ"ד, ועוד אחת, שאין לה מיקלט ואין לה ממ"ד, בחדר המדרגות.
אל דאגה. הטיל יורט, ואנחנו התיישבנו והצצנו בתפריט. ולא סתם התיישבנו. למעשה, חנכנו את הריהוט החדש שבדיוק אז שלפו אותו מאריזות הקרטון וקילפו ממנו את הניילונים. יופי של כיסאות ושולחנות.
בכלל, המקום השתנה לחלוטין. אפילו הכניסה שודרגה, וממנה נכנסים גם אל מסעדת צפרירים הצמודה, ששייכת לאותם בעלים. נוסף, כמובן, קירוי חורפי, ויש גם מזגנים.
לא בזבזנו זמן מיותר, הצצנו בתפריט העסקיות, וגילינו שתמורת 89 ₪ מקבלים 2 שיפודים לבחירה (או מעורב או חזה עוף) + תוספת לבחירה + סט סלטונים. אבל עוד בטרם הספקנו לעיין בתפריט עצמו, כבר ניגשה אל השולחן מלצרית חביבה והביאה לנו סט סלטונים ומבחר שיפודים - כבד, קבב, פרגית, כנפיים, שקדי עגל, שישליק כבש ולבבות. וזה לא הכול. גם תפוח אדמה מדורה, כרובית מדורה ומעורב ירושלמי. כן, ככה זה כשהבעלים של המסעדה הוא מכר ותיק שלך. אני מנחש שהוא גם זה שרמז למלצרית להחליף לנו את צלוחית החומוס בקערת חומוס גדולה.
אנצל את הזדמנות לציין, שאני לא חומוסולוג מדופלם, ובדרך כלל אני שותק כאשר חובבי חומוס מתווכחים ביניהם איזו חומוסייה מפורסמת שווה יותר. ולמה אני לא נכנס לוויכוחים האלה? כי לפעמים אני מגלה חומוס נהדר במסעדות שאינן חומוסיות דווקא. וכן, החומוס של מנגל היה מצוין. אני חייב גם לציין לטובה את הפיתות. רכות, מאווררות, שמנמנות. התאהבתי בהן.
המוח הזהיר שלא להתמלא מחומוס וסלטונים, אלא להסתער על הבשרים, אבל הבטן החליטה אחרת, כי היה קשה להתאפק, וטעמנו גם וגם. ועוד ועוד.
בביקור הקודם שלנו, שהיה בגילגול הקודם של המקום, לפני כשנתיים וחצי, התלהבנו במיוחד משקדי העגל ומשיפוד הסלמון. כעת, כנראה שכבר אין דגים בתפריט. אפשר להזמין את הבשרים בצלחת או בפיתה.
השיפודים הגיעו כשהם מונחים על גבי לאפות, והגירו עליהן את מיציהם ושומניהם. זה היה פיתוי רציני, לטעום מהלאפות, אבל אז באמת שהיינו נשברים ומרימים ידיים בטרם עת. אז ויתרנו. כל הבשרים שטעמנו הפעם נעו על מנעד שבין טוב מאוד למצוין. השיפודים המנצחים היו שקדי העגל והשישליק כבש.
החיבור בין שתי המסעדות בא לידי ביטוי בנסיבות נוספות. מי שרוצה לגשת לשירותים, למשל, מוזמן להשתמש בשירותי צפרירים, שהם מצוחצחים ומבריקים, לפי התרשמותי.
לא הצלחנו לסיים את כל הטוב הזה, אבל כאשר המלצרית שאלה אם חשקה נפשנו גם בקינוח, לא עמדנו בפיתוי, והזמנו גם מסקרפונה בשבילה, וקוואטרו שוקולד בשבילי. הקינוחים, אגב, מגיעים מהאחות הגדולה והצמודה – צפרירים.
את ההמשך אני כבר לא זוכר, אבל עדי ראייה מדווחים שריחפנו שבעי רצון ושבעי בטן לעבר המכונית, ושרדנו על מנת לספר...
