לוקיישן מצוין, שף מעולה ובעלים שהוא איש שיווק שיודע להאציל סמכויות ## התוצאה: מסעדה חדשה ומודרנית שמציעה ממיטב המטבח הים תיכוני והאיטלקי, וגם נגיעות אסיאתיות ## המחירים ידידותיים, ולובשי מדים זוכים להנחה של 50% ## מגיע להם להצליח בגדול!
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני כחודש, כאשר פנו אליי בעלי המסעדה החדשה, אנילו, והזמינו אותי להתארח אצלם, הייתי בדרכי למסעדה אחרת בעוספייא. עצרתי אצלם להגיד שלום והמשכתי הלאה. אבל השבוע כבר הגעתי אליהם במיוחד, מרחק של כעשר דקות מהאוניברסיטה.
בכפרים הדרוזיים יש לא מעט מסעדות טובות. ובעלי המסעדות יוצרים איתי קשר ומזמינים אותי לפגישת היכרות. גיליתי כך כמה מקומות מצוינים, ממש לא רחוק מהבית.
השבוע הגעתי אל קפה-מסעדה ANELLO שנמצאת במיקום מעולה: ברחוב הראשי של עוספייא, מצד ימין כשמגיעים מחיפה, בקרבת קופ"ח מאוחדת. אנחנו מצאנו את המקום בקלות. אפשר לנסות גם באמצעות ווייז.
אנילו נקראת כך על שמו של אניל, אחד משני בניהם של בני הזוג הנחמדים שהמסעדה שייכת להם, אמל אבו רוקון ואשתו אשוואק. שם קליט שמתאים לקפה-מסעדה מסוג זה. ואפילו מצלצל איטלקי.
בנם עדי, בן העשר וחצי, עלה גם הוא בשיחתנו. עדי כל כך היה נסער ממה שקרה ב-7 באוקטובר, עד כי אסף שקל לשקל כדי לרכוש פינוקים לחיילים וגם בלונים עליהם רשם את שמות הילדים החטופים והפריח אותם.
אמל הוא איש עסקים שמתמחה גם בשיווק ופרסום. אשתו אשוואק היא יועצת ארגונית ואשת חינוך אקדמאית, שבמקביל לעבודתה ממשיכה בלימודיה הגבוהים. אמל ליווה עסקים רבים, כולל כאלה מתחום ענף האוכל, והגישה שלו היא שמשבר יוצר הזדמנויות, ולכן כאשר פנו אליו הבעלים של עסק המזון שפעל שם קודם, כדי שיעזור להם למכור אותו, הוא החליט ללכת על זה בעצמו.
אמל ידע מה הוא עושה, שכן יד ימינו הינו שף מאהר סעד, שהינו שף מנוסה, שמלווה מסעדות ועסקי מזון ותורם להם מניסיונו ומיכולותיו בתחום. אמל נתן לו יד חופשית לחולל מהפך במטבח ובמסעדה כולה, השקיע כסף בפרטים קטנים ובעניינים גדולים כאחד, וביחד הם יצרו מסעדה מעוצבת עם ציוד מודרני, ולא פחות חשוב – עם אווירה ועם אוכל איכותי. את הלוקיישן המצוין כבר הזכרתי.
התפריט מציע ממיטב המטבח הים תיכוני והאיטלקי, ויש גם נגיעות אסיאתיות. בעתיד יהיו גם ימים ייעודים לבשרים מעושנים ועוד. אלכוהול אין. נתתי לשף יד חופשית לבחור עבורנו את הארוחה, אבל עדכנתי שאני אלרגי לחלב קוקוס, ושאני לא מתלהב מפירות ים.
עד מהרה הגיעו לשולחן פוקאצ'ה נהדרת, חציל קלוי, סלט תבולה, פאטוש, חומוס, ושתי מנות של סטייק אנטרקוט 330 גרם ושל פילה עגל 330 גרם. הבשרים הגיעו עם שום קונפי וירקות על האש. ברור שלא הצלחנו להשתלט על כל האוכל, אבל נהנינו מכל ביס וביס. לקינוח בחרנו מתוך הוויטרינה סופלה ועוגה טורקית בשם טרלטשה.
האווירה במסעדה נעימה מאוד. המוזיקה נעה מאום כולתום לגאנז אנ' רוזס, וכמובן שזו היתה הזדמנות להשמיע לכל באי המסעדה את הסינגל החדש של להקתי, קילר הלוהטת – "לא בא לי 2024" (תמצאו ביוטיוב ובספוטיפיי), ולמרבה הפלא, אף סועד לא ברח למשמע השיר...
המחירים ידידותיים מאוד. מנת פילה עגל 330 גרם עולה 118 ₪, וסטייק אנטרקוט אנגוס 330 גרם עולה 114 ₪. הבנתי שיש גם ארוחות בוקר מעניינות ב-120 ₪ לזוג. אני לא יכול לחוות דעה על רמת השירות של המלצרים, שכן השף והבעלים אירחו אותנו, והגישו לנו בעצמם את המנות.
אמל העדיף שלא לציין בפרסומים השונים שזוהי מסעדת שף, כדי שסועדים פוטנציאליים לא יחששו שהמחירים הם בהתאם. אמל: "יש מסעדות שמגזימות במחירים שהן לוקחות. אני לא רוצה להרוויח 80%. מספיק לי רווח של 20%, ושהסועדים יחזרו לכאן שוב ושוב."
אנחנו התחברנו לבני הזוג הנחמדים באופן מיידי. הרגשנו בבית. ולא היו חסרים נושאי שיחה, שגלשו ליזמות, לטכניון, לפטנטים, וגם לאוכל כמובן... אה, וכמובן הצטלמנו כולנו...
היה טעים, היה נעים, ואני בטוח שהם בדרך הנכונה להצלחה!
דרך אגב, חיילים ושוטרים (במדים) זוכים ב-50% הנחה על כל התפריט. מה תגידו?
