אוליפנט: ביקור חוזר

כאשר נפתח בר היין אוליפנט לפני כשלושה חודשים, הייתי שותף לבאזזז שהתעורר סביבו ## השבוע הגעתי לשם שוב, וגיליתי שדברים השתנו, בעיקר לטובה ## על השינויים, על השיפורים, ועל ההבדלים בין הפעם הראשונה לשנייה – בסקירה שלפניכם...

יורם מארק-רייך 

אתר כדאי לדעת  

כשמגיעים בפעם השנייה לאותה מסעדה, תמיד יש בסיס להשוואה. מהניסיון האישי שלי, יש מסעדות שאני מתלהב בהן בביקורי הראשון, בעיקר כשהן חדשות ופורצות בסערה, ואני ממליץ עליהן מכל הלב. אבל, בביקור הבא – זה כבר פחות מוצלח. ואני יכול להבין את האחים שלי ואת החברים שלי, שהלכו בעקבות המלצותיי למסעדות מסוימות, והתאכזבו.   

לפעמים, זה קורה בגלל עייפות החומר. כי הבעלים מתחיל לחסוך בעלויות, והוא עובר לחומרי גלם יותר זולים ופחות טובים, מפטר את השף וממליך במקומו את הטבח, ולפעמים גם נכנס בעצמו למטבח, כי הוא מרגיש שהצליח ללמוד את המלאכה. ויש גם הזנחה של האחזקה השוטפת. דברים שקצת מתקלקלים, לא ממהרים לתקן אותם.   

וכל מה שכתבתי עד כאן, לא נכון לגבי בר היין אוליפנט. ותיכף אסביר. 

לפני כשלושה חודשים נפתח בקול תרועה בר היין החדש אוליפנט, על חורבותיו של בית הקפה בריסל, בשד' מוריה 13, ממש על הציר הראשי של הכרמל. 

הוזמנתי לפתיחה החגיגית, אבל לא הגעתי. וכבר למחרת כתב לי דודי קדם, שהוא השף והבעלים: "מתי תגיע?" 

לדודי ולי יש היסטוריה ארוכה של היכרות וחברות, על אף פער הגילים בינינו. אני אוהב את האיש ואת מה שהוא יודע לחולל במטבחי המסעדות בהן עבד, והתארחתי ברובן. 

חלפו אז כמה ימים והגעתי. היה טעים, היה נחמד, ופרסמתי פוסט אוהד. המון אנשים הלכו לשם בעקבותיי, ואף טרחו לספר לי על חוויותיהם. אם לסכם – גם להם היה טעים ונחמד, אבל הצטברו גם כמה הערות וטענות. למשל – שחלק מהמלצרים לא שלטו בחומר. למשל – שלמרות שהמקום מוגדר כבר-יין, לא טרחו להתאים יינות למנות שהוגשו. למשל – שהמנות היו מצוינות, אבל לא משביעות.   

השבוע, דודי סיפר לי שיש תפריט חדש, שידרוג של תפריט ההרצה, והזמין אותי להגיע שוב על מנת להתרשם. הוא גם עידכן שנפרד מהשותף שפתח איתו את אוליפנט. אני מוצף בהזמנות מצד בעלי מסעדות, ונענה רק למיעוטן. אבל כשדודי מזמין – אני מתייצב. 

אז הגעתי. ומה גיליתי? שדברים אכן השתנו. ודווקא לטובה.   

הרעיון המקורי היה, שבשעות היום אוליפנט תתפקד כמעדניית בוטיק ובית קפה שמגיש ארוחות בוקר. בינתיים השתנה הקונספט, והמקום נפתח בימים ראשון-רביעי רק בשעה 16:00, ועד 19:00 יש הפי אאוור, 1+1 על מחיר היין בכוס או בבקבוק. ואילו בימי חמישי ושישי נפתח המקום בשעה 10:00 לטובת בראנץ', שמוגש עד 16:00. לחובבי היין מומלץ גם להגיע בשבתות, כי בין השעות 14:00-22:00 יש מבצע של יין ללא תחתית, במחיר 75 ₪ לאדם, ללא הגבלה.   

בפעם הקודמת, דודי אירח אותי, והוא זה שבחר עבורי את הרכב הארוחה. הוא מכיר אותי היטב, כך שיכולתי לסמוך על מה שהוא בחר למעני. הפעם, דודי לא היה נוכח, כך שזוגתי ואני בחרנו בעצמנו מתוך התפריט המחודש. שמחנו לגלות שהמנות הוגדלו בהשוואה לפעם הקודמת, ובהחלט שבענו עד מאוד.   

בפעם ההיא, לא היה לנו ברור מי מהמלצרים הוא המלצר "שלנו". בכל פעם התייצב או התייצבה מישהו אחר לשאול אם הכול בסדר, ונעלם / נעלמה. לשווא נפנפנו אז למלצר כזה או אחר, ובקושי הבחינו בנו. הפעם ישבנו בפנים, בחלל הממוזג (בפעם הקודמת ישבנו בחוץ, בחצר), והמלצר ששירת אותנו לכל אורך הארוחה, עילי שמו, התגלה כבחור מקצועי, אדיב, מנומס ששלט היטב בחומר.    

ואולי אתם זוכרים, בפעם הקודמת הזמנתי בירה ולא יין, וזוגתי גערה בי על כך שבבר-יין אני מעדיף בירה. הפעם, היא התעקשה שאזמין יין, וליתר דיוק – היא זו שבחרה עבורי יין פורט אדום, שזה הכי קרוב לקוקטיילים המתוקים שאני נוהג לשתות. כן. כזה אני. לא מבין ביין, ומעדיף בירות ומשקאות קלילים של קוסיות.

ועוד משהו. בפעם הקודמת, לא טרחו המלצרים לספר לנו שבאוליפנט מגישים גם קינוחים. אז כשיצאנו משם, המשכנו ברגל אל מרכז הכרמל – כמובן שצעדנו על שביל אוליפנט – וקנינו גלידה ויוגורט בלג'נדה. הפעם, הגיש לנו המלצר החביב תפריט קינוחים, ולמרות שקצת התאכזבתי שאין קינוח שוקולדי, לפחות זה חסך לנו את הצעידה אל לג'נדה... 

התפריט מחולק לפתיחים, ירקות, ים ויבשה. ויש גם אופציה לצלחת גבינות ולצלחת נקניקים. בחרנו בחמש מנות, שאחת מהן איכזבה (איקרה לבנה, 24 ₪), והיתר היו מצוינות: סלט עגבניות לב השור, סלט סום טאם, בריוש טרטר טונה וסשימי המאצ'י. (מחירים ופירוט המנות - בתפריט שצילמתי).  

שתיים מהמנות הגיעו כל אחת עם שלוש פרוסות לחם עבות וטעימות, שגילינו את נחיצותן כאשר הספגנו בהן את הרטבים הנהדרים של סלט העגבניות ושל הסשימי.   

ברקע התנגנה לה מוזיקת ג'אז נעימה לאוזן, מה שמזכיר לי שבימי שלישי יש גם ערבי גאז לייב עם שלישיית נגנים. 

קינוחים? התפריט הציע ארבעה, מתוכם אחד לא היה בנמצא, אז בחרנו לנו פאי לימון ומילפיי, שסגרו לנו ארוחה טעימה ומגוונת. 

לא כשר. 

ימי פעילות: א'-ד': 16:00 עד אחרון הסועדים. ה'-ו': 10:00 עד אחרון הסועדים. שבת: 14:00-22:00. 

אוליפנט. שד' מוריה 13, חיפה