חכם סיני אחד אמר: אם יש תפריט מנצח, אל תשנו אותו! ## ואכן, מסעדת טאיי-פיי הוותיקה, שהיא גלגול של מסעדה חיפאית מיתולוגית, שומרת על המנות ועל הטעמים שהתחבבו על כולנו ## אוכל אסיאתי שמותאם לחיך המקומי, וגעגועים אל האייטיז
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני הכול, קצת היסטוריה: לפני כ-50 שנים נפתחה במושבה הגרמנית של חיפה מסעדת טאיוואן הסינית. נרשמה סנסציה, וכל משפחה שמכבדת את עצמה נהגה לחגוג שם ימי הולדת ושאר ארועים משמחים. המזרח הרחוק היה אז משהו שקיים בעיקר באגדות או בטלוויזיה עם המסך השחור-לבן, וכל מי שרצה לגעת בסין, הטריח עצמו עד לשדרות בן גוריון אל המסעדה המעוצבת עם הטעמים והניחוחות האקזוטיים.
עם השנים החליפה המסעדה ידיים, ובשנת 2010 שונה שמה לטאיפיי, עיר הבירה של טאיוואן. הבעלים החדש היה ג'י ליאם וונג, המכונה "יום", שף ותיק שהתמחה באוכל אסיאתי. בחודש מרץ 2018 עלו האחים יום וטל וונג יחד עם המסעדה אל מרכז הכרמל, והמסורת נמשכת.
בינתיים חווינו את מגיפת הקורונה ואת המלחמה הארוכה שטרם הסתיימה. אבל, למרות הקשיים, טאיפיי שרדה את פגעי הזמן. מאז הקורונה, התרגלו רבים להזמין ממנה משלוחים, שמהווים עד היום נתח חשוב מהכנסותיה.
המלחמה, לעומת זאת, גרמה להיעלמותם של האוטובוסים עם התיירים שנהגו לעצור שם, בדרכם אל נצרת או ממנה. אבל, אל דאגה. סופי השבוע כאן מלאים עד אפס מקום, ויש להניח ולקוות שהתיירים ישובו גם הם בקרוב.
בצהרי יום ראשון השבוע, עשינו את דרכנו אל המסעדה. מצאנו חנייה קרובה. בפנים המתין לי המנהל, ידידי הוותיק שי סוויסה, שההיכרות איתו הולכת שנים אחורה בזמן, עוד מהתקופה בה פעלה באותו מקום מסעדת טוקאי גלי-ים.
מרגע שפסענו פנימה, חשנו כאילו הגענו במכונת זמן אל שנות השמונים. געגועים ונוסטלגיה אל האווירה, העיצוב, המנות, הטעמים.
טאיפיי מגדירה עצמה כמסעדה אסיאתית אותנטית. בעבר, היינו רגילים לתוויות של מסעדה "סינית", אבל סין ענקית, כמובן, והמאכלים שהיא מציעה משתנים בכל מחוז ומחוז. טאיפיי מציעה גם מנות מהמטבח התאילנדי והווייטנאמי.
חלפו שלוש וחצי שנים מאז הפעם האחרונה בה הייתי כאן. התפריט הצטמצם מכפי שזכרתי מביקורים קודמים. אבל מבחינה מסוימת זו טעות אופטית, כי כמעט בכל מנה יש כמה אופציות (למשל: צמחוני / עוף / בקר), כך שבשורה התחתונה המגוון גדול למדי.
תפריט העסקיות תקף בימים ראשון-חמישי לכל אורכם, וביום שישי בין 12:00-17:00, והוא משתלם מאוד, כי במחיר מנה עיקרית + תוספת של 30 ₪, מקבלים: מרק / אגרול + סלט סיני / חמוצים סיניים + אורז מאודה / מטוגן + עיקרית לבחירה.
הזכרתי קודם את נושא המשלוחים. מסתבר שכאשר מדובר במשלוחים, העסקיות תקפות כל יום, כל היום, כולל שישי-שבת, ויש גם עסקית מיוחדת למי שמזמין באמצעות וולט.
למרות שהגענו בשעה בה תפריט העסקיות בתוקף, החלטנו לא להיצמד אליו, כדי שנוכל לטעום מבחר רחב יותר של מנות. בדיעבד, יכולנו ללכת על העסקיות, וליהנות מכמעט אותן אופציות...
נכון שהחורף השנה הינו שחון למדי, אבל לפי לוח השנה ינואר זה חורף, ובחורף אני לא מוותר על מרק, מה גם שהתפריט מציע 7 מרקים שונים. אז הזמנתי לי מרק חמוץ-חריף (22 ₪), שמוגדר כפיקנטי, אבל בהחלט מותאם לחיך הישראלי. עם נטיפי ביצים, ירקות וג'ינג'ר.
זוגתי העדיפה מרק טום יאם. מרק תאילנדי מסורתי פיקנטי עם פטריות וירקות. זוכרים שיש כל מיני אופציות לרוב המנות? אז זו דוגמה טובה: מחיר המרק 25 ₪, אבל אם מעדיפים להוסיף לו עוף, מחירו 27 ₪, ואם שרימפס – 32 ₪.
לגבי ההמשך, זוגתי התלבטה בין סלט סיני לבין חמוצים סיניים. הפיתרון היה פשוט: גם וגם. הסלט, שמחירו 22 ₪, הורכב מרצועות כרוב וגזר כבושות בלימון, שומשום ומיץ קני סוכר עם רצועות דקות של מלפפון. החמוצים, שגם מחירם 22 ש"ח, התגלו כקוביות כרוב וגזר כבושות עם פילפל אדום, לימון ושום מיובש, מעוטר ברצועות מלפפון.
על אגרול לא מוותרים במסעדה אסיאתית. הזמנו את הגירסה הצמחונית, שעולה 22 ₪, ומגיעה בשתי יחידות. קריספיות וטעימות. ולא נפקד מקומו של הרוטב האדום החמוץ-מתוק, שהחזיר אותנו עוד יותר אל האייטיז.
כיאה למסעדה אסיאתית, זוגתי הקפידה לאכול את כל מה שאינו מרק בעזרת מקלות סיניים מעץ. אני, כמובן, העדפתי סכין ומזלג.
כמנה עיקרית בחרתי מתוך המיוחדים מנה של דג מאודה (85 ₪) – פילה דג בס טרי וטעים, שהגיע חתוך לקוביות בתוך רוטב סויה עם בצל ירוק ורצועות דקיקות של ג'ינג'ר. הרוטב היה כה טעים, שהספגתי בו גם את האורז המטוגן שקיבלנו כתוספת לעיקרית.
זוגתי, בחרה מנת חצילים עם בקר (69 ₪) – רצועות בקר ברוטב פיקנטי. זו מנה שאהובה מאוד גם עליי.
ברור שלא הצלחנו לסיים את המנות שהזמנו, אבל על קינוח התקשיתי לוותר. שי הציע להביא לנו מנה מוקטנת של קינוח הבית – מיקס של כמה קינוחים ביחד, שמומלץ למישהו כמוני, שיש לו עיניים גדולות וקיבה צרה. היו שם בננה מטוגנת, אננס מטוגן ושני כדורי גלידה. שילוב של חם וקר, וסיום מתוק לארוחה טעימה עד מאוד.
מבחר האלכוהול מכובד יחסית, אבל אין בירות מחבית. רק בקבוקים של 330 מ"ל. יכולתי לבחור בטובורג, סטלה, קרלסברג ואחרות, אבל העדפתי בירה קירין יפנית (25 ₪), שבהחלט עשתה את העבודה.
כשרות: לא כשר.
עסקיות: ימים א'-ה': 22:00 – 12:00, שישי: 12:00-17:00
