מה שפעם היה יודי בר של סידני ביטון ברחוב סירקין 30, עבר ריענון ושינויים, במסגרתם התחלף גם השם ## הגענו לטעום מהתפריט שמתחדש לעיתים קרובות, ושכל רכיביו מגיעים טריים ורעננים מדוכני השוק
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
סידני ביטון היה הזכיין של רשת פאפא ג'ונס בחיפה ובמתחם I-way במשך כמה שנים, וכך נולד הקשר בינינו. לפני כשנה וחצי, בדצמבר 2022, הוא פתח את היודי בר בשוק תלפיות.
לפני כמה חודשים פרשו השותפים שהיו לו ביודי בר, ועקב מיקומו ברחוב סירקין 30, שונה שם המקום לבר 30. לא רק השם השתנה. כבר אין שם פיצות, התפריט התחלף, ואת המטבח מנהל כעת ג'וזף, שעל שמו גם קרוי הסלט שאיתו פתחנו את הארוחה.
זהו עדיין בר אוכל עם מטבח פתוח, שמציע סלטים, דגים, בשר ותפריט אלכוהול עשיר. מומלץ להזמין יין של יקב אסף ברמת הגולן, לטובת פירגון לאחינו בצפון. תפריט האוכל מתחדש בכל שבועיים, מלבד מנות שהן די קבועות, והספיישלים, כמו גם המנות המתחדשות, הם בהתאם למה שמציעים דוכני השוק על בסיס יומיומי.
בהזמנתו של סידני, התייצבתי ביום ראשון השבוע בבר 30, אחרי יותר מדי דחיות ועיכובים מצדי מאז ההזמנה הראשונית. ספוילר: אילו הייתי יודע כבר אז איזו ארוחה נהדרת צפויה לי, הייתי מקדים להגיע הרבה קודם.
הגענו בשבע בערב, ומצאנו חנייה ללא שום בעיה. זה אולי נחמד לנו, אבל קצת עצוב עבור המסעדות ומקומות האוכל שפועלים באזור השוק, ומתעוררים לחיים בעיקר בסופי השבוע.
התמקמנו לנו באחד השולחנות הפנימיים, והיות שהיינו אורחי המקום, זרמנו עם מה שבחר לנו ג'וזף, שהרזומה שלו כולל עבודה אצל רותי ברודו בתל אביב, וגם כמה מסעדות חיפאיות מוכרות. ג'וזף מחבר מנות מהמטבח הערבי והאיטלקי, ובקרוב יכניס גם מנות אסיאתיות.
רגע, רגע, מנות אסיאתיות?!!
מיד עצרתי את ג'וזף. "שמע, אני אלרגי לחלב קוקוס. אל תהרוג אותי..."
כנראה שניצלתי ממש ברגע האחרון, כי הוא וסידני פרצו בצחוק. ממש מחר הם מכניסים גם מנות עם חלב קוקוס לתפריט...
אה, רגע. לפני שהתיישבנו, הרים סידני את התריס של החלל שצמוד לבר 30, והראה לי את קודש הקודשים החדש שהוא מתכנן לפתוח בעוד כשבועיים, ואשר חובבי הראמן ילקקו בו את השפתיים.
למרות שרוב המסעדות משוועות לכוח אדם, לסידני דווקא יש צוות עובדים מלא, כולל שוטף כלים, ולצד הלצרית הקבועה יש גם מלצרית מתלמדת, שנחתה כאן מתל אביב לפני חודש כי נמאס לה מההמולה שם והיא חיפשה מקום שקט ורגוע. חיפה, בקיצור. היא מתה על חתולים, בדיוק כמוני, אז החלפנו כמה סיפורים אישיים בנושא זה.
ג'וזף בחר לנו את המנות לארוחה, אחרי שבירר בעדינות מה הכיוונים וההעדפות הקולינריות שלנו. התפריט מציע, בין היתר, פירות ים כמו שרימפס, קלמארי ושיפוד תמנון, אבל אני לא מת על פירות ים, לאכזבתו.
ג'וזף: "אבל את השיפוד תמנון, אתה חייב לנסות!"
אני: "תמנון אני ממש לא אוהב. לפני שנים אכלתי בעכו תמנון שבשרו היה צמיגי ולא טעים, ומאז אני לא מסוגל לטעום תמנון. מה גם, שבכל מיני מסעדות כאשר השפים שומעים את זה, הם מנסים לשכנע אותי שאם אטעם מהתמנון שהם מכינים, אשנה את דעתי. אבל בכל פעם שהתפתיתי לטעום תמנון במסעדות אחרות, דעתי על תמנונים רק התקבעה עוד יותר..."
ג'וזף: "תראה, גם אני אישית לא מת על בשר תמנון, אבל כל אלה שטועמים את שיפודי התמנון שלי, מתים עליהם! אני מציע שתטעם שיפוד תמנון שלי, ותראה שתשנה את דעתך."
אני: "לא הפעם, ג'וזף יקר... אני מעדיף שתבחר לנו מנות אחרות מהתפריט..."
המנות החלו לזרום לשולחן, וכל אחת מהן היתה טעימה מרעותה. קיבלנו סלט ג'וזף, סאמר פיש, קבב דגים, סינטה עם קרם שקדים, ווייט פיש (המנה הכי נמכרת, שהיא אכן מנה מנצחת), וגם ספיישל בשם שיפוד מהים, שלא נכנס עדיין לתפריט, ולכן אפרט שמדובר בבשר דג מוסר ים במרינדה עם קרם חיז'ו פיקנטי. את פירוט המנות האחרות ומחיריהן תוכלו למצוא בתפריט שצילמתי.
לא את כל המנות סיימנו עד הסוף, גם כי הכמות היתה נכבדת, וגם משום שלא ידענו מה מתכנן ג'וזף להוציא עבורנו בהמשך. אם לסכם (ותיזכרו בספוילר): כל המנות היו מצוינות, מיוחדות וטעימות עד מאוד. ג'וזף בהחלט יודע לבשל!
על קינוח לא ויתרו לנו. מוצעים 4 קינוחים, וג'וזף המליץ במיוחד על הקרם בורלה שהוא מכין, ושאני אישית פחות אוהב. אז לסיום חלקנו עוגת שוקולד בר עשירה עם גבינת מסקרפונה לצדה, וחתמנו ארוחה נהדרת וערב מהנה.
