ביקור חוזר במסעדת ריף בעוספייא, שניצבת ממש בקצה הכפר, בצמוד לתחנת המשטרה ## התפריט מציע מגוון רחב של מנות, כולל איטלקיות, אסיאתיות ומאכלי ים ## אנחנו העדפנו מנות אותנטיות, ולא לקחנו בחשבון עד כמה הן גדולות ונדיבות
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני שנתיים, בחודש מרץ 2022, ביקרתי לראשונה במסעדת ריף בעוספייא, ושם הכרתי את לינא אבו, בעלת המסעדה.
התפתחה בינינו אז שיחה, ולמדתי שהיא אם חד-הורית לשלושה ילדים, ומאז גירושיה עול הפרנסה מוטל עליה, והיא עובדת כמעט מסביב לשעון.
התרשמתי שהיא אישה חרוצה מאוד, ואפילו פורצת דרך. בגיל 14 כבר מצאה את עצמה במטבח, סוג של תרפיה בשבילה. הוריה חקלאים, עובדי אדמה, והיה עליה לטפל באחיה הקטנים ולדאוג להם לאוכל. היא למדה לבשל מבנות המשפחה הבוגרות וגם נאלצה לאלתר.
בהמשך דרכה היא עבדה במסעדות מקומיות, אחר כך במסעדות מחוץ לעוספייא, ובין היתר גם במטבח של אינטל, במסעדת פיין קלאב, במסעדה האיטלקית פסטה פקטורי, וגם באולם הארועים הגדול בעוספייא. בכל מקום כזה היא צברה עוד ניסיון ועוד מיומנות. לפני כחמש שנים הקימה במו ידיה את מסעדת הטאבון Reef בקצה הכפר.
המהפך בחייה התרחש כאשר אבא שלה ראה עד כמה היא קורעת את עצמה בעבודות, והגה את הרעיון לפתוח לה מסעדה משלה.
לינא: "הרעיון הזה הפחיד אותי. אני לא מגיעה ממשפחה עם אמצעים כלכליים. אבא שלי אמר שהוא מאמין בי וביכולות שלי. הוא והאחים שלי השקיעו במסעדה את חסכונותיהם, ונרתמו לסייע לי בכל מה שאפשר. בנינו אותה במו ידינו. פחדתי מאוד. אמי והדודות שלי ועוד קרובים עובדים אצלי. הפרנסה של המשפחה כולה מוטלת על הגב שלי. אחריות עצומה."
בעקבות פגישתנו, ראיינתי אותה אז - לכבוד "יום האישה" - לכתבה גדולה עבור המקומון של ידיעות אחרונות. הכתבה זכתה להמון הדים, מה גם ששיבצתי שם סיפור מרגש אודות אביה של לינא והמחווה שלו לחיילי גולני שפקדו את המסעדה. הרבה אנשים הגיעו ל-Reef בעקבות הכתבה.
ביום חמישי האחרון הזדמנתי לשם שוב. לגמרי במקרה נפלנו על "יום האם", שהדרוזים מתייחסים אליו מאוד ברצינות, ומביאים לאמותיהם ונשותיהם מתנות ופרחים. אנחנו הגענו, למזלנו, בשעת אחר צהרים מוקדמת, לפני שהמסעדה התמלאה עד אפס מקום בסועדים חוגגים.
התפריט (הדיגיטלי) מציע אוכל איטלקי, אסייאתי, דגים ועוד. המנות האלה, כך נאמר לנו, מיועדות בעיקר לצעירי הכפר, שמחפשים אוכל שונה מזה שיש להם בבית
לינה לא היתה במסעדה בשלב הזה, אבל אנחנו התייעצנו עם המלצרית והעדפנו לבחור מאכלים יותר אותנטיים: סלט פאטוש (58 ש"ח), חציל על האש (בפוקאצ'ה, 40 ש"ח)) וחומוס צמחוני (36 ש"ח).
מה שלא הבאנו בחשבון, זה את העובדה שמדובר במנות ענקיות! אילו היינו מסיימים אותן, שגם זה בספק, לא היינו מגיעים אל המנות העיקריות. אז רק נשנשנו קצת מכל מנה (היה טעים!), ושוב נעזרנו במלצר ובמלצרית בבחירת העיקרית - מנסף זוגי. הם הסבירו שזוהי מנת הדגל של המקום, והיא לא השתנתה מאז פתיחת המסעדה.
אתם בטח מנחשים, גם כאן היה מדובר במנה שזוג לא יכול להשתלט עליה. בשר אסאדו בכמות נדיבה, כד יוגורט, בטטה, תפו"א, המון אורז עם שקדים קלויים מעליו, חומוס וטחינה, ואפילו 2 קובה מטוגנים. מנה מצוינת, שאין פלא שהפכה למנת הדגל של ריף.
ממש כשעמדנו לסיים ולצאת, הגיעה גם לינה. אז כמובן שהצטלמנו, והיא גם הזמינה אותנו לקפה דרוזי וקינוח כנאפה.
שימו לב: כדאי להגיע למסעדה דווקא בימות השבוע (בראשון סגור), כי בסופי שבוע המסעדה מפוצצת בקהל, על כל המשתמע מכך.
שעות פעילות: א': סגור. ב'-ה': 10:00-21:00, שישי: 9:00-22:00, שבת: 9:00-19:00
