Su-Shai: רול, רול, רוקנרול!
Su-Shai: רול, רול, רוקנרול!
שי גבאי פתח את ה-Su-Shai בקריית מוצקין, ומה שהתחיל כמטבח רפאים בתקופת הקורונה, פתוח כעת לסועדים וגם מציע סדנאות ## הגעתי לשם, וקצת עשיתי בושות, אבל לא נורא. יש גם אכלני סושי מהסוג שלי...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
במהלך חג החנוכה האחרון הזמנתי הביתה מ-Su-Shai מארז סושי עם 4 סוגי רולים שונים, והעליתי לפייסבוק פוסט קצר עם תמונה, בו ציינתי שאני, אישית, לא חסיד גדול של סושי, אבל בנות הבית דווקא כן, ושלאור ההיכרות הראשונית הזו – המשך יבוא.
ברק גילור, שותפו של שי גבאי, קרא את מה שכתבתי אז, והזמין אותי להגיע אליהם לבוטיק הסושי ששניהם פתחו בקריית מוצקין, ולהתרשם.
הימים חלפו. השבוע מצאנו את עצמנו במוצקין, והחלטנו להיענות להזמנה. מצאנו חנייה ממש בחזית הבניין ונכנסנו פנימה. אי אפשר שלא להתפעם מקירות הסושייה הפנימיים שמכוסים בציורי קיר מהממים מתוצרתו של שוני שקיר, המכונה שוני-ארט.
שי גבאי הזמין אותי להיכנס לתוך המטבח הלא גדול שמהווה את ממלכתו. הערתי, שלא כל אחד ישמח להכניס אורחים למטבח המסעדה שלו, בפרט לאור העובדה שבזמן האחרון, בכל כמה ימים, משרד הבריאות סוגר מסעדה אחרת בגלל ליקויים בריאותיים. המטבח, כך התרשמתי, נקי מאוד.
ברק ושי, שניהם בעלי אזרחות אמריקאית, הכירו במיאמי לפני כשבע שנים, באמצעות ידידה משותפת. שי למד ארבע שנים במגמת קולינריה, שם זה נחשב כתואר ראשון לכל דבר, וברק שהתרשם מיכולותיו כקונדיטור ושף, שיכנע אותו לפתוח משהו ביחד.
ברבות הימים, שניהם חזרו ארצה. שי עבד כשנה וחצי בסושייה נחשבת מאוד בנווה צדק בתל אביב, והתאהב בנושא. ואז פרצה הקורונה, הוא עבר לקריות, ויחד עם ברק הם הקימו את "סו-שי", שפעלה במהלך המגיפה כמטבח רפאים, וסיפקה סושי בהזמנות בלבד. לפני כחצי שנה הם פתחו את המקום עצמו ברחוב גושן 25, כאשר שי אחראי על המטבח, ואילו ברק פעיל מאחורי הקלעים, כולל שיווק ורשתות חברתיות.
הגישה שלהם טכנולוגית מאוד. בכניסה יש עמדת הזמנה ומקישים לתוך התפריט, ואפשר כמובן לסרוק את התפריט באמצעות אפליקציה, ולבחור.
בלב המסעדה ישנו שולחן מרכזי, שמשמש גם לסדנאות סושי, שמתקיימות מעת לעת, עד 10 משתתפים. שי גם מקיים סדנאות מחוץ למסעדתו, ואז יכולים להשתתף בהן עד 30 איש. בסדנאות הוא משתף גם סודות מקצועיים.
אני לא מבין גדול בסושי לסוגיו, וגם לא חסיד גדול של אורז, אבל היות וזוגתי חובבת הסושי התלוותה אליי, היא ושי החליטו מה יוגש לשולחן.
אני מניח שהם די התאכזבו לגלות שאני מטביע את כל הרולים בתוך שלולית סויה, מורח בנדיבות וואסבי, ומוסיף המון ג'ינג'ר. ואם זה לא מספיק, אז גם לא השתמשתי במקלות, אלא במזלג וסכין. אין ספק שעשיתי בושות, אבל כולם היו מנומסים אליי, ואפילו הציעו לי בקבוק בירה סינגה כדי שהאוכל יחליק היטב בגרון.
זוגתי, כמובן, התייחסה אל הסושי בכבוד הראוי לו, החליפה רשמים עם שי, ציינה לשבח את טריות דגים, התרשמה מעבודת היד המדויקת שלו ושמעה מפיו טיפים שונים. יש לי הרגשה שהיא מתכוונת לנסות עליי סושי מעשה ידיה בתקופה הקרובה.
מה טעמנו?
גיוזה טבעונית, רול פטריות שיטאקי, רול מוצרלה צרובה, רול סלמון נא, רול טונה אדומה, רול אבוקדו, סלט חמוצים יפניים ולקינוח – מוצ'י (כדורי גלידה יפנית עטופה בבצק מתוק) וגם פונדנט שוקולד.
בשולחן סמוך, ישבו בני זוג שהזמינו סושי ללא גלוטן, ושי סיפר שיש לו גם סושי לנשים בהריון. הוא גם אמר שמאוד חשוב לו לקבל פידבק מלקוחות, לטוב ולרע. הוא רוצה שהלקוחות יהיו מרוצים, ויאהבו את מה שהוא עושה. כי הוא מכין את האוכל מתוך אהבה.
שי למד גם קונדיטוריה, וקצת מתוצרתו אפשר לטעום בקינוחים. עוגת גבינה באסקית, למשל, שהיא ללא גלוטן.
ואגב, מי שמעוניין ברולים ממש יוצאי דופן, יכול להזמין את מארז הבלאק, שאותו הוא מכין רק בהזמנה, ושם אפשר למצוא רול פלאפל, רול איטלקי, רול מרוקאי עם חריימה, רול מקסיקני, ועוד יצירות שנובעות בראשו היצירתי של שי.
