מאמא פרחה: שוק האוכל של שישי
מאמא פרחה: שוק האוכל של שישי
עומר גבאי מכיר את חיבתי למאכלים המרוקאיים, והוא הזמין אותי לשוק האוכל הכשר שמתקיים אצלו ב-MEAT SHOP בטירת כרמל, מאז שהמקום התאחד עם מסעדת מאמא פרחה, שקרויה על שם סבתו ## בקיצור, רעב לא הייתי בסופ"ש הזה...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
את עומר גבאי אני מכיר עוד מתקופת עבודתו במסעדת בשר'לה הזכורה לטוב בקסטרא. בשנים האחרונות תמצאו אותו במיטשופ בטירת הכרמל.
בשישי שעבר הוא הזמין אותי לקצבייה שלו, שהתאחדה לאחרונה עם המסעדה המרוקאית מאמא פרחה, וברור שנעניתי להזמנה. גם משם שאני מעריך מאוד את יכולותיו כאלוף בשרים ובשלן מצוין, וגם בגלל סיבה נוספת...
אז ככה: אני מת על אוכל מרוקאי! בעבר סיפרתי שלא כל כך התלהבתי מהאוכל האשכנזי המשעמם שאמי הכינה בביתנו.
איך שהעליתי את הפוסט ההוא לפייסבוק מיד קפצו עליי כל מיני אנשים ונזפו בי קשות! הם הזכירו לי שגם לאשכנזים יש מאכלים מופלאים: רגל קרושה, גפילטע פיש, ואולי אפילו עוד משהו... אהמממ... אהמממ...
יכול להיות, עניתי, אבל לצערי אמי לא נמנתה עם הבשלניות המשובחות...
לעומת זאת, אני מאוד אוהב אוכל מרוקאי. פעמיים התחתנתי עם מרוקאיות, ולא אכחיש שזה היה גם בזכות הבישולים של אימותיהן. אהבתי את ארוחות השישי אצל המאמות המרוקאיות על שלל הסלטים, הממולאים והבישולים הנפלאים שהכינו לארוחות שישי ושבת.
כיום, לא נותר לי אלא להתגעגע לאותן ארוחות ולאותן אימהות וסבתות. בנות הדור הצעיר יותר, לא מוכנות להשקיע בעבודה קשה וממושכת של הכנת התבשילים והמאכלים ההם.
בקיצור, כאשר עומר סיפר לי שהמקום פתוח כל יום, אבל בימי שישי בבוקר יש אצלו שוק אוכל מורחב שכולל את כל המאכלים האלה שאני כל כך מתגעגע אליהם, מיד הודעתי לו שאני מגיע!
"תגיע מוקדם," המליץ עומר, "כי אנחנו מכינים כמות מסוימת מכל דבר, וכשזה נגמר – זה נגמר..."
"מתי אתם פותחים?" שאלתי בדאגה.
"בשבע וחצי," ענה עומר.
"אגיע בשבע!" הכרזתי.
"אני אהיה שם כבר בארבע, אם תרצה ממש להקדים..." איתגר אותי עומר.
מיהרתי להפעיל את השעון המעורר.
השכם בשישי בבוקר, לפני שהשמש חלמה אפילו לעלות, טסתי במורד פרויד לעבר טירת הכרמל, ובשעה ארבע-אפס-אפס לפנות בוקר התייצבתי בפתח המיט שופ ו...
טוב, לא באמת. הגעתי לשם בסביבות השעה תשע. מצאתי חנייה בקרבת מקום ונכנסתי אל ממלכתו של עומר, MEAT SHOP, שמגדירה עצמה כבוטיק בשר, סנדוויץ' בר, בורגר בר, ומציעה גם מוצרי גריל שונים.
מחוץ לפתח מפוזרים כמה שולחנות וכיסאות למי שרוצה לאכול במקום, אבל בשישי בבוקר כולם מגיעים להצטייד באוכל טעים לארוחת השבת.
מסעדת מאמא פרחה, שהתאחדה כאמור עם המיט שופ, פועלת בכל יום, אבל בשישי מדובר בהיצע עשיר במיוחד ובחגיגה של ממש.
שורה ארוכה של סירים ומיכלים מלאים כל טוב קיבלו את פנינו, ובצד היתה גם ערימה מסוגרת של כלי איפסון מפלסטיק. בין היתר: דג אמנון, פילה סלמון, קציצות דגים פיקנטיות, סטייק פרגית על האש, כרעיים עוף, שניצלים, פילפלים ממולאים, קציצות בקר ברוטב עגבניות, כבד עוף ברוטב יין, מוח, אסאדו ועוד.
וכמובן, גם שלל תוספות חמות: אורז עם שקדים וצימוקים, זיתים מבושלים, קוסקוס, שעועית ירוקה עם שום, ראשי ארטישוק ועוד...
במקרר היו ערוכים בסדר קפדני סלטים ארוזים, כשעל כל אחד מהם מדבקה עם משקל ומחיר. בין היתר: מטבוחה, כבד קצוץ, חציל בטחינה, סלט ביצים, גזר מרוקאי, חמוצים, סלק ועוד.
עומר עמד בעמדת הפיקוד שלו, עובד בזריזות וביעילות מול הלקוחות, שרובם כנראה קבועים, שוקל, אורז ומחליף כמה מילים עם כל אחד. צוות העובדים מסייע גם הוא לבחור, להסביר, לארוז, לשקול.
המקום נקי מאוד, מרווח מאוד, אסתטי. לאווירה תורמות גם התיקרה הגבוהה והמוזיקה הנעימה שמתנגנת ברקע. תחושה של שפע ועושר טעמים שמאפיינים את מאכלי העדה.
מדובר בעסק משפחתי, והבישול הוא מרוקאי אותנטי. כל המאכלים נעשים באופן ידני. לא תעשייתיים, וזה מורגש היטב במרקם ובטעם. וכמובן, לא לשכוח, שזהו גם איטליז, כך שניתן להצטייד בשלל בשרים.
עומר צייד אותנו במגוון תבשילים וסלטים, אבל כאשר שלף מהמקרר סלט פילפלים חריף במיוחד, הסברתי לו שלמרות חיבתי המוחלטת לאוכל מזרחי בכלל ומרוקאי בפרט, חריף שכזה יהיה מעל ליכולות הצנועות שלי. אני חושב שכולם סביב גיחכו בנימוס, ועומר החזיר את הסלט החריף למקרר, ונתן לי במקומו סלט פיקנטי...
היתה לנו יופי של ארוחה באותו ערב, וגם נשאר קצת למחרת.
תודה, עומר!
