FOOD CRIME: שמח בבית הסוהר!
FOOD CRIME: שמח בבית הסוהר!
יכולתי לבחור אם למצוא את עצמי מאחורי הסורגים בשפרעם או בחיפה ## פחית בירה קרלסברג עזרה לי להחליט ## ישבתי לארוחה עם אורלין ואוסמה, וטעמתי מהמבורגר האסיר ומכמה מנות ראשונות ## שוחררתי על התנהגות טובה, אבל יש מצב שאחזור אל מקום הפשע מרצוני החופשי...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
ב-14 בדצמבר התקשרה אליי אורלין גרבאוי, סיפרה לי שיש לה ולבעלה אוסמה מסעדה בשם FOOD CRIME בשפרעם, ושממש בימים אלה הם פתחו סניף גם בחיפה, ברחוב המגינים 53, והם ישמחו מאוד אם אקפוץ לביקור ואכיר את המקום.
"המממ.... כן, כן... נראה אם יהיה לי זמן..." מלמלתי.
"לא תשכח?" שאלה אורלין.
"לא אשכח!" הבטחתי. ומיד שכחתי.
חלפו חודשיים, ואורלין לא ויתרה. שוב הזמינה, וגם הסבירה את הקונספט: "המסעדה מעוצבת כמו בית כלא, וגם שמות המנות הן בהתאם. הרעיון הגיע בעקבות מה שאנו חווים בחיי היום יום שלנו, לצערי – האלימות המפחידה במגזר בפרט, ובמדינה בכלל – מכאן נוצר הרעיון: די לאלימות! תוציאו את העצבים על האוכל ולא על אנשים. תאכלו אוכל טעים, וזה ירגיע אתכם וישכיח מכם את העצבים."
הבטחתי לא לאכזב אותה שוב, ולמצוא זמן ולהגיע.
"יש הבדל בין הסניף בשפרעם לסניף בחיפה?" תהיתי.
"הסניף בשפרעם גדול יותר, אבל התפריט אותו תפריט. ההבדל היחיד הוא שבסניף החיפאי יש גם בירה."
"אם כך, הבחירה קלה!" קבעתי. "חיפה!"
"תבוא רעב!" התריעה אורלין.
חיברתי את הקפיצה לשם עם הרצאה שתוכננה לי בהמשך הערב (כידוע, אני מתפרנס מהופעות ומהרצאות בנושאי מוזיקה, והכתיבה על אוכל היא רק תחביב), והגעתי.
את המקום מצאתי בקלות, ובגלל שהגעתי אחר הצהרים גם מצאתי חנייה ליד משרדו של ידידי עו"ד שלומי בלומנפלד, מה גם שאני מכיר את האזור כי לאבא שלי היה משרד גדול ממש ממול.
ציפיתי למצוא מקום קטן, אבל התבדיתי. אני חושב שבעבר שכנו שם משרדי חברת פזגז. מקום גדול למדי, שמעוצב כמו בית מעצר, כאשר חלק מהשולחנות מוקפים בסורגים עם מנעולים, ויש גם תא עם מיטת קומותיים ובגדי אסירים מוקף סורגים.
בילאל אבו פדאלי, מנהל המקום, קיבל את פניי, ועד מהרה הגיחו לשם גם אורלין ואוסמה, וישבתי איתם לארוחה משותפת.
למרות שהתבקשתי להגיע רעב, כמעט ולא הצלחתי לטעום מההמבורגר, שהוא גולת הכותרת של המקום, כי הדרך אליו היתה רצופה במנות ראשונות. לשמחתי, היו לי שותפים לארוחה.
אל השולחן הגיעו: סלט ירקות עם פטריות חמות (45 ₪), צלחת מזות שכוללת צ'יפס, כדורי פירה, טבעות בצל וצ'יפס בטטה (59 ₪), קריספי עוף (45/54 ₪), ומנת כנפיים (45 ₪).
טעמתי קצת מכל דבר, וכשהגיע המבורגר האסיר (54 ₪), הסתפקתי רק בחצי ממנו, והוא היה טעים להפליא גם בזכות רוטב השום שהזלפתי עליו.
אוסמה, שף במקצועו, מכין את הרטבים בעצמו. האוכל לא מגיע בצלחת, אלא על מגשים. כנראה שכך נהוג בכלא. אני כבר לא זוכר כי עברו המון שנים מאז שישבתי במעצר. גם לא מגישים סכו"ם, כי אסור להכניס חפצים חדים לכלא.
כל סועד מקבל זוג כפפות שחורות ותופס את ההמבורגר בידיים. אני מודה, שהיות ועברו הרבה שנים מאז המעצר שלי, התקשיתי לאכול עם הכפפות, וקיבלתי צ'ופר על ההתנהגות הטובה שלי – סכין ומזלג מפלסטיק!
העיצוב בהחלט מרהיב ותואם לקונספט. השולחנות במשבצות שחור-לבן, והמוזיקה ברמקולים היא של להקתי – "קילר הלוהטת"!!
כן, החברים החדשים שלי גילו ששם הלהקה יכול להתאים להם (קילר = רוצח/ת), וגם חלק מהשירים. אז אל תתפלאו אם תיתקלו שם בקליפ שלנו – She's Got a Gun... (אם הסתקרנתם, יש לינק לשיר בתחתית הסקירה).
החבר'ה האלה רציניים. יש להם סימן מסחרי קנוי לשם המסעדה והלוגו בעברית, ערבית ואנגלית. הבשר טרי בלבד ולא קפוא. הבורגרים הם בסגנון הגרמני (כזכור, ההמבורגרים נולדו בהמבורג, גרמניה) – גם נתחי הבשר וגם התבלינים. אוסמה, שהוא כאמור שף, יועץ קולינרי ומרצה בתחום, ניסה את המתכון על סבתו בת ה-83, והיא היתה מבסוטה, והעניקה את האישור הסופי.
נסעתי משם היישר להרצאה, וכשסיפרתי לקהל שלפני שעה קלה נמצאתי מאחורי סורג ובריח, אף אחד לא הבין מה אני מקשקש. אולי עכשיו הם יבינו...
ואגב, מסתבר שהאוכל בבית הסוהר לגמרי לא רע!
