הוזמנתי אל הביסטרו בר החדש 'דה קוטה', בקומה השנייה של 'מול זיכרון' ## שמחתי לפגוש שם את ידידי הוותיק, שף ירון וידר, שיחד עם שותפיו, הוא מציע מקום בילוי איכותי עם אוכל משובח ובר אלכוהול עשיר
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
כאשר כמה תותחים מתחום המסעדנות מחליטים לשתף פעולה, זה חייב להצליח. זו המחשבה שעלתה בי בעת שפסעתי אל תוך מסעדת הביסטרו החדשה דה קוטה, במתחם 'מול זיכרון'.
בין השותפים, שלושה שאני מכיר, ובראשם איש העסקים איציק אדרי, שיחד עם אשתו שולי הם זוג מקסים שבבעלותם רשת מסעדות בלאק ומקומות אוכל ובילוי נוספים ברחבי הארץ, השף ירון וידר, שדרכינו נפגשו בכמה מקומות אוכל בעבר, וגם היה שכן שלי בשכונת דניה, וברק עמרני, יליד ותושב זיכרון יעקב (בנו הוא כבר דור חמישי שם!), שהתחיל בגיל 14 לעבוד במטבחים, וכיום עוסק במסעדנות ובנדל"ן.
המסעדה נפתחה ב-1.7.23, ומיד בתום ההרצה, שנמשכה כחודש, הוזמנתי לדגום אותה. היות והייתי אורח המקום, מן הסתם תחשדו בי שאני משבח את העיצוב מתוך נימוס – אבל, לא. זה אמיתי. מיד כשפסעתי פנימה התרשמתי מהעיצוב. קווים נקיים, תקרה גבוהה. מקום חדש ומזמין. להערכתי, ניתן לאכלס בו עד 180 סועדים בו זמנית, מבלי לצופף אותם.
השף ירון וידר, אותו אני אוהב במיוחד, יצא אליי מהמטבח וישב איתנו קמעא, לפני שחזר אל ממלכתו. ניכר עליו שהוא נהנה מכל רגע. מה גם שהעבודה כאן מביאה להפריה הדדית ולאתגרים חדשים, שכן זהו ביסטרו-בר, והוא יכול לתת יותר ביטוי ליכולותיו הקולינריות.
בעודנו יושבים ומשוחחים, הגיעה נופר, אשתו של ירון, עם התינוקת החמודה שלהם. היא הזמינה את השולחן לידינו לשעה שמונה בערב עם חברים. כן, דרך מצוינת לפגוש את הבעל העסוק כל כך... 😊 נופר תומכת בירון ובאהבתו הגדולה למטבח, מה גם שהיא עצמה אשת קריירה, אבל מתחום הביו-טכנולוגיה.
לקראת השעה 20:00 הלך המקום והתמלא. צוות המלצרים היה אדיב, קשוב ושמר על קשר עין. החליפו מפיות, מילאו קנקן מים, ולקראת העיקרית הוחלפו הסכו"ם והצלחות. ברקע זרמו מהרמקולים שירים בווליום שאיפשר לנהל שיחות, והאווירה היתה נעימה ביותר.
פירוש השם 'דה קוטה' הוא 'בסמיכות ל...'. השם שואב השראה מהיקבים באזור ומהסמיכות לכרמל ולים, ומציע תפריט שמבוסס על חומרי גלם מקומיים וטריים, לצד בר משקאות עשיר. מיד כשהתיישבנו, הגיש לנו ברק את תפריט האלכוהול העשיר והציע לנו יין. מקווה שלא אכזבתי אותו שמתוך כל המבחר העצום של יינות, קוקטיילים ומה לא – העדפתי להזמין בקבוק בירה מלכה אדמונית.
המסעדה ממוקמת בקומה השנייה של מתחם "מול זיכרון" (זיכרון יעקב), על קו התפר המחבר בין רכס הרי הכרמל לרצועת החוף. כבר ביקרנו כאן בעבר בכמה מקומות בילוי, ביניהם סניף פרנג'ליקו שלא שרד ובר 55, ששייך גם הוא לידידי איציק אדרי, ושוכן בצמוד לדה קוטה.
מדהים עד כמה המול הזה עמוס במבקרים ובבליינים מכל הסוגים, המינים והדתות. על המדרגות הנעות ניתן לראות, למשל, נשים ערביות בבגדים מסורתיים שמכסים את גופן ואת פניהן, לצד נערות בביקיני שחזרו מבילוי בים.
החיבור בין שני היסודות, ים ואדמה, סיפק את ההשראה לתפריט שהרכיב וידר. מגוון רחב של מנות שמסמלות עמים, לאומים ותרבויות השוזרות את טעמן בעטיפה של מטבח מקומי מודרני, עם קריצה לעולם הגדול.
רצינו להזמין סטייק חציל מהסטרטרים, אך המלצרית שכנעה אותנו לשדרג לחציל טאבון קלאסי (49 ₪), שלא הלהיב במיוחד. אבל המנות הבאות היו פגז, אחת אחת – סשימי דג לבן (69 ₪), טרטר טונה (75 ₪) וסלט מרענן (59 ₪), שהגיע בתוספת גבינת אורגונזולה שטריותה הפכה את המנה לנפלאה. גם הדגים הנאים היו כה טריים, שלא היה שום צורך בתיבול, רטבים או מטבלים, כמובן. רק לנעוץ את המזלג וליהנות מהם כפי שהם.
הגענו לשלב העיקריות. למרות שדחקו בנו לטעום שתי מנות, מנת דג ומנת בשר, העדפנו להזמין רק מנה אחת ולחלוק אותה. בחרנו בנתח סינטה נברסקה מיושנת במשקל 400 גרם, שמגיעה עם צ'יפס ביתי, קונפי שום וציר בקר (199 ₪). הבשר הוגש לנו כשהוא חצוי לשני חלקים, ובהחלט השביע את שנינו. גם הצ'יפס הפתיע לטובה. בדרך כלל אנו נמנעים מלהזמין טוגנים, אבל הצ'יפס הזה היה טעים, רך וללא שום ספיגה של שמן.
בקטגוריית התוספות לכדה את מבטי מנת כרוב ניצנים (35 ₪), והזמנתי גם אותה. קיוויתי שהיא תזכיר לי מנה דומה שסבתי הייקית נהגה להכין, אבל התבדיתי. הטעם היה מעולה, אבל קצת שונה מהזיכרון שלי מסבתי, מה שלא הפריע לי לחסל את הכדורונים הטעימים הללו עד האחרון שבהם.
את הקינוח, החלטנו גם לחלוק. מתוך האופציות השונות בחרנו בשלישיית כדורי גלידה (44 ₪): וניל, פיסטוק וסורבה מנגו. ועם האנרגיות המתוקות הללו, עשינו את דרכנו בחזרה לחיפה.
לא כשר.
טלפון: 04-8160666
שעות פתיחה: א'-ה': 12:00-17:00, 18:00-23:0, שישי-שבת: 12:00-23:00
