גיליתי באיחור של 22 שנים את המוסד הקולינרי הכי טעים בתל אביב, וזה אחרי שעברתי על פניו בערך מיליון פעמים ## ואם אתם תמהים מה יש להתפעל מעוף שמסתובב על גריל של פחמים, לכו ותבדקו אותי. לכו, כתבתי? רוצו!
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
בואו, אגיד לכם את האמת. כאשר רותם הנחמדה ממשרד היח"צ התל אביבי שמעה שאני מגיע לתל אביב ביום חמישי, היא מיד המליצה לי שאקפוץ לבקר ב"טיפיקו".
"מה זה טיפיקו?" שאלתי בחשד.
"אוכל רחוב של עוף בגריל מעולה," היא ענתה.
"המממ..." המהמתי. "לא נראה לי. מעדיף משהו יותר מעניין..."
ביג מיסטייק. אבל בטח ניחשתם... כבר הצצתם בכותרת...
כמו שלחיפה יש את המקומות המיתולוגיים שלה, גם לתל אביב יש במה להתגאות. התברר לנו שהגן של גוני החמודה, נכדתה של אשתי, נמצא ממש קרוב לטיפיקו... כך שלמחרת בצהרים אספנו אותה מהגן, וצעדנו היישר אל מחוז חפצנו.
טיפיקו היא מוסד של ממש. כבר 22 שנים היא ניצבת על מדרחוב נחלת בנימין, וחלפתי שם עשרות רבות של פעמים, אם לא מאות פעמים, בדרכי אל אולפן ההקלטות של "קילר הלוהטת", שהיה ממוקם לא הרחק משם, ו... מעולם לא עצרתי לאכול שם. איזו טעות מביכה!!
רחוב נחלת בנימין עבר תהפוכות שונות לאורך השנים ודבר אחד נותר בו ללא שינוי, טיפיקו - הרוטיסרי שמתמחה מאז הקמתו באמנות העוף בגריל. 22 שנים זה נצח בעולם הקולינריה התל אביב. אבל גם טיפיקו עבר מהפך לאחרונה, ולכן התבקשתי על ידי משרד יחסי הציבור לעצור, לטעום, ולרוץ לספר לחבר'ה.
איזה חדשות מרעישות יכולות להיות לעוף בגריל, אתם שואלים?
אז ככה: קודם כל, לתפריט הקבוע הצטרף שחקן מרכזי חדש, סנדוויץ׳ שמורכב מעוף שפורק בעבודת יד לנתחים דקים, עסיסיים ומתובלים שמוטמנים בתוך לחמניית ניו אורלינס רכה וחמה, יחד עם טחינה, בצל, עגבניות ופטרוזיליה. וזו גם המנה שהזמנתי לעצמי. (38 ₪).
אני לא אחד שיתלהב מסנדוויץ', אבל זה היה אולי הסנדוויץ' הכי טעים שזללתי בשנים האחרונות.
אבל החדשות היותר מרעישות הן שכעת פועל שם תנור רוטיסרי חדש שנבנה במיוחד ובהתאמה אישית. הרוטיסרי הייחודי פועל על עץ ופחמים ואין דומה לו בארץ, שיטת הטיפול מוסיפה רובד טעמים נוסף לעוף שמסתובב בו זמנית על מספר להבות בחום מדויק, ומפיץ ניחוח של בולי העץ הלוהטים בנוסף לריחות העופות הצלויים.
הבעלים, איתן, אומנם מזיע כהוגן בגלל הכבשן הצמוד, אבל אולי בחורף זה יהווה יתרון.אשתי וגוני הנכדה בחרו כל אחת רבע עוף שנמשח במרינדה והגיע עם תפוחי אדמה, שספגו ניחוחות ושומן עוף (56 ₪). שתיהן היו מרוצות עד הגג, ואני גנבתי ביס מזו וביס מזו. הילדה בת הארבע חיסלה בסבלנות רבה את כל מה שהיה מונח לפניה בצלחת, וסיכמה שהיה מאוד מאוד טעים! ילדים קטנים, כידוע, אומרים את האמת.
בנוסף, טעמנו גם שלושה סלטים, שמוגשים יחד עם המנה העיקרית. רצינו גם לטעום גזוז מהברז שמותקן שם. גזוז בטעם של פעם. אבל אבי התנצל, שמשהו השתבש בברז. במקום גזוז, הילדה קיבלה משקה מנגו מבקבוק, ואילו אנחנו זכינו בשליש בירה, שאיתן קפץ להביא ממסעדת אגאדיר שפועלת ממש ממול.
הכול בסדר, חייך אלינו אבי, כאשר התחלנו להרגיש לא נעים על שהיה עליו להביא לנו בירה ממסעדה אחרת. הכול בסדר, חייך איתן. אגאדיר שייכת לאחי הצעיר... ואגב, זה הסניף הראשון של הרשת!