סירקין 17: חיבוק ופינוק בלב השוק
סירקין 17: חיבוק ופינוק בלב השוק
הוזמנתי אל הבר החדש, שנפתח בשוק תלפיות ## חמישה חברים שהחליטו לפתוח מקום שיהיה להם עצמם כיף לבלות בו ## מה אהבתי, מה לא אהבתי, ובמי התאהבתי...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
בתחילת החודש, נחתה אצלי בפייסבוק ההודעה הבאה: "אהלן יורם! נשמח להזמין אותך לארוחה אצלנו בבר החדש בשוק תלפיות! סירקין 17. יש תפריט מדוייק, כיפי וטעים!"
השולח היה יאן קרינסקי. אני לא מכיר אותו. הודיתי לו על ההזמנה, ועניתי שאשתדל להגיע מתישהו. ביום שני השבוע חזרנו מוקדם מתל אביב, ונזכרתי ב"סירקין 17", שזה גם שם הבר החדש, וגם הכתובת.
יאללה, נסענו לשוק תלפיות, חנייה מצאנו בקלות, והתייצבנו בסביבות 18:30 בפתח הבר. מי שהזמין אותי, יאן קרינסקי, שהה אותו יום בבודפשט, כך שאת פנינו קיבלה מנהלת המקום, משי מזרחי.
לא מזמן פרסמתי כתבת שער גדולה ב"ידיעות חיפה", שם אני עורך את מדורי התרבות והקולינריה, על המסעדות ובתי האוכל של שוק תלפיות, ואיך האזור הופך לפנינה הקולינרית של חיפה. אבל "סירקין 17" לא הוזכר בכתבה, כי הוא היה אז עדיין רק בגדר חלום של חמישה חברים – האחים יאן ושון קרינסקי, השותף שלהם בעסקי נדל"ן – שחר, שהוא גם חבר ילדות שלהם מהישוב הקהילתי אבירים בצפון. ועוד שני שותפים, שמגיעים מתחום האלכוהול והקולינריה – גלעד ויניב.
הבר עצמו נפתח ב-8.8.22. יש בו שולחנות עץ חדשים, הקירות חשופים ולא צבועים על מנת לשמור על אותנטיות ואווירה, 39 מקומות ישיבה (כך מכריז השלט בכניסה), ובחוץ, על המדרכה, פזורים עוד כמה שולחנות קטנים עם כיסאות.
אנחנו העדפנו לשבת בפנים, תחת המזגן. הצצנו בתפריט. יש, כמובן, הרבה אופציות של אלכוהול, ולכן ויתרנו על בירות מהחבית, וזרמנו עם המלצתה של משי לקוקטיילים. אני, חובב המתוק, בחרתי קוקטייל קאריביאן, וזוגתי, שמעדיפה חמוץ או מר, הזמינה קוקטייל פולי גריי. סיפתח נהדר לארוחה שתבוא.
תפריט האוכל, לעומת זאת, מצומצם מאוד. זה לא מטבח של מסעדה, אבל המנות נבחרו בקפידה, והמוצרים טריים מהשוק. ירקות, גבינות, נקניקים, דגים כבושים ומעושנים. המחירים נוחים ותואמים את הסביבה ואת הלקוחות.
משי דיווחה שבשבוע הראשון עשו ניסיונות קולינריים עם לקוחות וחברים, עד שהתפריט הנוכחי התייצב, ולדעתה זהו תפריט מנצח שיחזיק לאורך זמן.
אני רגיל ואוהב לאכול ירקות טריים בכל ארוחה, וקצת התאכזבתי לגלות, שעל אף המיקום הסמוך כל כך לדוכני השוק, מציע התפריט רק סלט אחד בלבד – סלט רוקט (24 ₪), שכולל רוקט, מלפפון, צנונית ופילפל חריף. בחרתי בו, כדי לרענן את הארוחה הצפויה. אבל, ממש ממליץ להוסיף לתפריט עוד סלט או שניים...
המבחר, כאמור, לא גדול, כך שלא נרשמה התלבטות גדולה מדי בבחירת המנות. בהמלצתה של משי, הזמנו בריוש מוצרלה (34 ₪), שהגיע עם קצת ירקות בצד: פרוסות עגבנייה, שני זיתים ענקיים ופילפל ירוק חריף. הוא הגיע חתוך לשני חצאים, כך שחלקנו אותו, ושנינו הסכמנו שהוא עשוי נהדר.
במטבח עובדים נעם הבן ונעם הבת. כנראה שרק מי ששמו נעם יכול להתקבל. הם בהחלט טובים במלאכתם, והוא או היא מאוהב/ת כנראה. איך אני יודע? כי הסלט היה קצת מלוח מדי. אבל טעים! ומרענן!
היות והגענו מוקדם יחסית, לפני שהצטבר עוד ועוד קהל, הושבתי את משי הנחמדה לשיחה, והאמת – שהתאהבתי בה. וגם זוגתי התאהבה בה. היא נחמדה מאוד, חמה מאוד, ומחבקת. גם אותנו וגם חלק מהלקוחות. היא גם הדגישה: "אני רוצה שהלקוחות ירגישו פה בבית, ויקבלו חיבוק ופינוק! יש פה אחלה שתייה, אוכל ומוזיקה!"
משי (25) היא ילידת ניו יורק. עלתה ישראל בגיל 18. אחרי כמה שנים של עיסוק בחינוך ומגורים בקיבוצים ומושבים שונים, היא נחתה לפני שנה וחצי בחיפה. רצתה להכיר אנשים, ולכן נכנסה לתחום האוכל. עבדה אצל אילן בתלפיות, אצל רועי בקדוש ופרוע, וגם על הגג של סירקין 21. קבוצת השותפים של יאן וחבריו התרשמה ממנה והזמינה אותי להצטרף לבר שפתחו. וטוב עשו.
כמו חלק מהשותפים בבר, גם היא מתגוררת כאן בשכונה. לדבריה, היא לא חשה בסכנה או בבעיות מיוחדות. אני מזכיר לה את התקיפה האלימה שספג לא מזמן אייל לבקוביץ' מחנות הספרים גולדמונד, אבל היא שמעה על המקרה, ולא מצויה בפרטים. משי: "כולם כאן מכירים את כולם, יש תחושה של קהילה. אם מישהו לא מראה את הפרצוף שלו יום-יומיים, מתעניינים איפה הוא. זה כמו קיבוץ קטן."
מאוחר יותר, כשנצא אל הלילה שכבר הספיק לרדת, ניתקל בניידת משטרה שחונה עם אורות מהבהבים ברחוב הסמוך, ובשתי ניידות נוספות בתחילת רחוב סירקין, שבודקים כמה עוברי אורח.
הלאה. התפריט מציע צלחת נקניקים, צלחת דגים, או צלחת גבינות. זוגתי בחרה בגבינות (54 ₪), שכללו גאודה מיושנת, בושה, גרוייר וגם קצת ריבה.
אני בחרתי דגים (63 ₪), והיו שם מטיאס איקרה, טונה מעושנת, דניס כבוש, שמנת חמוצה ופילפל חריף. שתי המנות מגיעות ללא לחם, אז הזמנו גם 4 פרוסות עבות של לחם לבן שהגיעו עם גוש חמאה, ומחירן 14 ₪.
הדגים והגבינות היו מוצלחים מאוד, ויחד עם פרוסות הלחם התגלו גם כמנות משביעות.
