שווארמה סבאח: קנטטה לשווארמה
שווארמה סבאח: קנטטה לשווארמה
כמעט שלוש שנים חלפו מאז הביקור הקודם שלנו ## שמחנו לגלות את המהפך שעבר נזאר סבאח, ושמחנו גם לגלות ששווארמה סבאח ממשיכה לשמור על הסטנדרטים הגבוהים שלה
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני 35 שנים פתח תאופיק סבאח את שווארמה סבאח שברחוב אלנבי 37, בוואדי ניסנאס. השנה היתה אז 1987. בנו נזאר התחיל לעבוד אצלו כשמלאו לו 14. לא באופן מלא, רק בחופשים מבית הספר. אחרי סיום התיכון הוא כבר נכנס לעבודה מלאה.
עם השנים, בהדרגה, החליף נזאר את אביו. זה לא מונע מתאופיק להגיע עד עצם היום הזה בבוקר כדי לפתוח את המקום ולארגן את הכול. הוא בן 77 כיום, והוא מוודא שהכול מתקתק כמו שצריך. שהסטנדרטים הגבוהים שהציבה השווארמייה נשמרים גם כיום.
והמקום אכן מסודר ונקי מאוד. השבוע הגענו בשעות אחר הצהרים. למרות העומס, הכול מבריק ומצוחצח, וכל העובדים עוטים כפפות על ידיהם. בצד יש כיור לנטילת ידיים, ויש גם חדר שירותים נקי ומסודר.
נזאר: "הניקיון, הטריות והבריאות מאוד חשובים לי. יש לנו שם טוב, ואני רוצה לשמור עליו. להרוס את השם זה קל מאוד, ולשמור עליו – זו עבודה קשה שמצריכה תשומת לב ותחזוקה יומיומית."
נזאר כבר בן 42, וכעת היה זה תורו של בנו הבכור מאג'ד בן ה-12, להגיע בחופש הגדול עם בן דודו כדי להרוויח דמי כיס. נזאר מצא עבורם מלאכות קלות לבצע, כדי שירגישו שהם הרוויחו בכוחות עצמם את הכסף לרכישת פלייסטיישן.
נזאר עצמו עבר לפני כשנה מהפך. עבר ניתוח קיצור קיבה והוריד 50 קילו מיותרים. הוא מרגיש מצוין ונראה מצוין. הוא הפחית את כמויות האוכל, והוא מקפיד על ספורט 4 פעמים בשבוע עם מאמן אישי. הוא מראה לנו בטלפון את תמונתו מלפני הניתוח, וההבדל תהומי. "בקורונה הגעתי ל-136 קילו," הוא מספר. "כמו הרבה אנשים, התעסקתי הרבה עם אוכל, ועברתי את הגבול. הכי חשוב זה הבריאות, ואני שומר עליה."
יותר משנתיים וחצי חלפו מאז ביקורנו הקודם בשווארמה, והמחירים עלו מאז באופן מתון, למרות הזינוק במחירי הבשר וחומרי הגלם. נזאר מעדיף לספוג חלק מהעלויות כדי לשמור על מחירים שפויים.
את השווארמה ניתן לאכול בפיתה טרייה (37 ₪); בלאפה (42 ₪), או כפי שעשיתי אני - בצלחת (50 ₪) בליווי סלטי הבית וחמוצים, המיוצרים כולם במקום.
במהלך הקורונה הושק מגש טייק אוויי (140 ₪) לכל המשפחה. הוא כולל גם צ'יפס ושתייה.
אצל סבאח ניתן ליהנות משווארמה עגל וכבש, המתובלת בתערובת מיוחדת שעוברת מדור לדור. בנוסף, ישנו גם רוטב ייחודי למקום, על בסיס רסק פלפל ותערובת תבלינים, להדגשת טעם הבשר.
"להכין שווארמה טעימה זו מומחיות," אומר נזאר. "צריך להקפיד על חלוקה נכונה בין הבשר והשומן, כדי שהשווארמה תשמור על העסיסיות שלה."
אז אחרי כל הדיבורים האלה, כדאי גם לאכול. נכון?
ראשית, נחתה על השולחן צלחת חמוצים, ואחריה חומוס, ואז גם ירקות חתוכים (עגבנייה, מלפפון, בצל, כרוב, מלפפון חמוץ), פיתות חמות, צ'יפס, וכמובן – שווארמה. נזאר הביא גם מעט חריף ירוק, אבל השארתי לזוגתי להתמוגג ממנו. אני אשכנזי מדי. ולא עזרה העובדה שנזאר הסביר לי שכעת, בסוף החורף, החריף לא ממש חריף. בקיץ הוא הרבה יותר שורף.
החומוס הקטיפתי מוכן כל בוקר במטבח של השווארמייה, וכך גם הצ'יפס. גם הצמחונים שבחבורה ימצאו מה לאכול שם. הם יוכלו ליהנות מצלחת חומוס, טחינה ושמן זית בתוספת סלטי הבית הטריים ופיתות חמות.כל מה שטעמנו היה מצוין. בקושי הצלחנו לבלום את עצמנו ולא להעמיס עוד ועוד צ'יפס, להתיז עוד מטח טחינה על הבשר, ולעשות עוד סיבוב עם הפיתה כדי לנגב עוד קצת חומוס.
המקום מעוצב היטב ורחב ידיים, ומאפשר ישיבה נוחה לצד הבר או סביב אחד השולחנות. בהערכה גסה ישנם כ-25 מקומות ישיבה, מבלי לחוש צפיפות. המקום מתוחזק היטב ונראה מצוין עוד מאז השיפוץ הגדול שנערך שם לפני שנים אחדות.
קהל הקונים ברובו קבוע, אנשים שאוהבים לאכול כאן וחוזרים שוב ושוב. האוכלוסייה מעורבת, וגם תיירים. חברי קהילת הפייסבוק 'שווארמה מפה לאוזן' מרבים לפקוד את המקום, והמלצותיהם מביאות עוד ועוד סועדים.
