שווארמה 52: צמרת הליגה
שווארמה 52: צמרת הליגה
אל השווארמיות הבודדות בכרמל, הצטרפה שווארמה 52, שמזנקת היישר אל צמרת הליגה החיפאית ## הוזמנתי על ידי הבעלים רימון עיד, ושמחתי להכיר מקצוען אמיתי ולטעום שווארמה מנצחת
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני חודש וחצי עשיתי את דרכי הביתה לחיפה ממסעדה פלצנית שלא נהניתי בה, ובעוד הרכב מתחיל לטפס בכביש פרויד, נכנסה שיחת טלפון מידידתי שירלי קרשובר, שהמליצה לי מאוד להגיע לשווארמיה החדשה בכניסה לשכונת כרמליה. "אתה חייב," היא אמרה. "עיצוב יפה ומכובד. סגנון של דיינר. נקי ומתוקתק."
אוקיי. רשמתי לעצמי.
רשמתי וקצת שכחתי מזה. עד שלפני כשבועיים תייג אותי ידידי תומר אבידר, שהוא באמת אחד שאפשר לסמוך עליו בכל הקשור לבשרים בכלל, ולשווארמות בפרט – בקבוצת הפייסבוק "שווארמה מפה לאוזן" של קהילת השווארמה של ישראל.
תומר כתב בפוסט: "וואו, וואו, ושוב וואו. עד לאחרונה היה אפשר למצוא שווארמה טובה רק בעיר התחתית של חיפה כולל הוואדי ורחוב יפו, אבל עכשיו פשוט אפשר להגיע למרכז הכרמל ולעוף בשווארמה 52."
"היחס כאן חם ומשפחתי, שירותיות וניקיון ברמה גבוהה ביותר, חשיבה על כל פרט, מהאריזות, הגומחות המקוררות המיוחדות בסלטיה לסקוויזרים."
"בנוסף לשיפודי פרגית ועגל/כבש (שבאמת מכיל בשר כבש בנוסף לעגל), מכינים את הלאפות הטריות והרכות בטאבון, השווארמה עסיסית וטעימה ביותר, כמו גם הצ׳יפס הפריך והאיכותי, הסלטים והרטבים. פשוט חגיגה! הכול היה טעים ומושלם."
תומר הדגיש – "הפוסט לא ממומן, ולא קיבלתי שום דבר בחינם או בהנחה. אני פשוט נרגש שיש מקום שווה כזה שמצליח להפתיע, ועוד בחיפה!"
ואז קיבלתי הזמנה מהבעלים של השווארמיה החדשה, רימון עיד, לבוא לטעום ולהכיר.
אחרי המלצות כאלה לא יכולתי לסרב, וכך מצאתי את עצמי בתוך ימים אחדים מול רימון עיד, שמיד זיהה אותי מהסקירות שאני מעלה באתר כדאי לדעת, בידיעות חיפה ובפוסטים בפייסבוק. ראשית, הצטלמנו יחד תוך שאנו מסמנים באצבעותינו את סימון הרוקנרול המפורסם. מיד אחר כך, טיפסנו אל הקומה העליונה לסיור בממלכת השווארמה.
רימון (46), יליד ותושב עילבון, למד ניהול בתי מלון ועסק כל חייו בתחום המסעדנות. בעשר השנים האחרונות הוא היה הבעלים של מסעדה על הכינרת ועבד בעיקר עם תיירות חוץ. הקורונה פגעה קשות בעסקים, והוא העדיף לפתוח מקום שמסתמך על קהל מקומי.
יחד עם אשתו נרמין (36), שהיא מנהלת חשבונות במקצועה, הם עשו סקר שוק נרחב, והחליטו לפתוח את העסק בחיפה, שנחשבת לעיר השווארמות. הם לא הכירו את התחום, ובמשך חצי שנה חקרו ולמדו את הנושא לפרטי פרטים.
התוצאה בהחלט מרשימה. רימון הוביל אותי אל הקומה העליונה, שם ממוקם המשרד שלו, ובעיקר שם מצוי המטבח הגדול, שהכול בו מסודר, מצוחצח, מופרד ונקי. עומד בכל הקריטריונים של משרד הבריאות.
ברוב המסעדות לא ישמחו להכניס אותי לתוך המטבח. לרימון פשוט אין מה להסתיר. להיפך – הוא מציג לראווה ובגאווה את מחלקת הבצק, את מקרר העופות, את מקרר הירקות, את חדר הבשר, את חדר ההקפאה, את חדר הקירור, את חדר הסלטים. הוא השקיע הרבה מחשבה, תיכנון וכסף כדי להגיע לתוצאה המרשימה. מה שמסביר את העיצוב, את איכות האוכל, וגם את ההצלחה שהגיעה מהר כל כך.
רימון, מה הסוד?
רימון: "אני לא מחפש את הדרך הקלה או הזולה. הגענו לאן שהגענו אחרי הרבה ניסיונות, וכל הזמן אני לומד את השטח עוד ועוד, ומתקדם בזהירות ובאחריות. לאשתי יש חלק גדול בהצלחה של המקום. ההנחיה שלי לעובדים היא: הלקוח תמיד צודק – גם כשהוא טועה. כי לקוח לא מרוצה עלול לגרום לנזק גדול. אנחנו לא מוכרים רק שווארמה, אלא מוכרים חוויה."
אתה ממוקם בפינת צפרירים, שד' מוריה 52, זו הסיבה לשם המקום שלך?
"זו סיבה אחת, ויש סיבה נוספת – אני אוהב את הקוקטייל בי-52, ואתה עכשיו סיפרת לי על להקת בי-פיפטי-טו, ועל המטוס המפציץ האמריקאי הענק 52-B... אני מאמץ גם את הסיבות האלה..."
בכניסה לכרמליה יש לא מעט מקומות אוכל. לא קצת צפוף לכם?
"נכון, וטוב שכך. יש שיתוף פעולה מלא בין בעלי עסקי האוכל כאן. אנחנו מתייעצים, מחליפים מספרים של ספקים, עוזרים זה לזה אם למישהו חסר משהו. הקהל מתרגל להגיע לאזור שלנו, ומנסה פעם את זה ופעם את זה."
לא מוכרים אלכוהול ב"52", אבל רימון מביא 3 בקבוקי בירה מהמכולת הצמודה, ואנחנו מתיישבים לטעום מהשווארמה. המנות נמכרות בלאפה, פיתה רגילה, מיני פיתה או בצלחת. אני בוחר בצלחת, אשתי – בלאפה. הבשר נהדר. מדי פעם ניגשתי לקחת תוספות מבר הסלטים. יש מבחר מגוון ואפשר לקחת מהם חופשי, כמה שרוצים. את הצ'יפס לא יצא לי לטעום, אבל הלאפה מדהימה, והיא יוצאת לוהטת מהטאבון.
אין לי הרבה להוסיף על מה שכתב ידידי תומר אבידר. הכול מדויק. טעים כאן, נקי כאן ומעורר השראה.
פשוט תבואו ותתרשמו בעצמכם.
המקום מכיל טאבון נוסף, שעדיין לא נכנס לפעולה. רימון מפתח את העסק שלו באופן מחושב ובהדרגה. בקרוב יתחיל לפעול גם ה"קרייזי טאבון", שיצדיק את השלט ואת שם המקום, אבל בשלב זה עדיין לא ניתן לספר במה מדובר. כשזה יקרה, אני מבטיח להגיע ולדווח...
