פיצה עדן: מעתלית באהבה
פיצה עדן: מעתלית באהבה
25 שנים פועלת הפיצרייה הנהדרת הזו, ורק כעת יצא לי להכיר אותה ## לגמנו בירה, נשנשנו פיצה ומנות נוספות, ונהנינו מהאביב הפתאומי שהגיע...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
במהלך 2018, פנה אליי אורן שקד, הברמן המיתולוגי, שכל אנשי חיי הלילה של הכרמל מכירים ומוקירים, והזמין אותי אל פיצה עדן בעתלית. הזמן חלף, ושכחתי מזה.
שמרנו על קשר, ואורן המשיך להזמין מפעם לפעם, אבל למרות שעתלית כה קרובה לחיפה, לא יצא לי להגיע לשם עד עכשיו, אפריל 2022... כן, אני יודע שזה נשמע דפוק מצדי...
שמעון פיטוסי ואורן שקד. באדיבות אורן שקד
והנה, השבוע הוזמנתי להרצות באחד הבקרים במרכז מיר"ב בכרם מהר"ל, והחלטתי שהגיע הזמן לעצור בדרך חזרה בפיצה עדן המדוברת.
בדיעבד, ממש חבל לי שהמתנתי זמן כה רב, גם כי הפיצה ושאר המנות שטעמתי היו מצוינות, וגם כי היה כיף להכיר את שמעון הנחמד, הבעלים של המקום.
מצאנו את המקום בקלות, וגם חנייה היתה בשפע. החורף רק הסתיים לפני שבוע וחצי, כך שניצלנו את השמש הנעימה כדי לשבת בשולחנות שמחוץ לפיצרייה. למרגלותינו דשא סינתטי, לידינו בחנייה עומד טרקטור, ממול לנו תלולית עם צמחייה ירוקה, והציפורים מצייצות סביבנו. אמריקה! סליחה... עתלית!!!
שמעון פיטוסי (43) היה בכלל הבעלים של חנות נעליים, אבל בשריפה הגדולה שהיתה על הכרמל בסוף הניינטיז עלתה החנות בלהבות יחד עם מסעדת הדגים הסמוכה לה. שמעון ואחותו פתחו במקומה סניף של בורקס עמיקם, ומשם התגלגלו לפיצרייה.
כאשר הגענו לשם השבוע בצהרי יום, פגשנו את שמעון ואת אשתו שירי עובדים במרץ רב, כשמידי פעם יוצא שמעון לשליחות זריזה בקרבת מקום עם פיצה חמה מהתנור. גם שתי הבנות החמודות שלהם, אלה ואוריה, קפצו לבקר ולאכול צהרים (בעבר, שתיהן העדיפו פיצה עם זיתים, ואילו כיום אלה מעדיפה פיצה טונה, ואוריה – פיצה עם בולגרית).
התפריט רשום על מראה גדולה בכניסה. אני מנסה לפענח את המחירים, וחלקם כבר מטושטשים. איך זה שאין לך פלאיירים? אני מתקיל את שמעון, והוא מושך בכתפיים. מסתבר שהוא מעלה סרטונים בטיקטוק, ותמונות ותיוגים בפייסבוק ובאינסטגרם, והם בהחלט עושים את העבודה. אנשים מתקשרים ומבקשים את מה שראו בתמונה או בסרטון.
התפריט כולל פיצות משפחתיות, פיצות אישיות, סמבוסק, פסטות, רביולי, מלוואח, סלטים, שתייה קרה וחמה.
שירי עובדת בפיצרייה מפתיחתה בשעות הבוקר ועד אחר הצהרים, ואז היא עוברת למשרה השנייה שלה – בתור אימא של אלה, אוריה והבן עיליי.
בסביבות השעה 18:00 מגיע אורן שקד, שהוא החבר הכי טוב של שמעון, ועובד לצדו עד אחרי חצות. אבל אורן מתגעגע לחיי הלילה, ובקרוב תתכוננו לקאמבק מצדו. פרטים יבואו...
שמעון מוציא לנו מבחר מנות, ולא עוצר גם כשאנו מזהירים שאין לנו יכולת קיבולת מרשימה. "העיקר שתטעמו," הוא מתעקש. "מה שלא תסיימו, אני אורז לכם. לגבי הפיצה - אתם מעדיפים בצק עבה או דק? אוהבים חריף? רק האישה? טוב, אז חצי פיצה תהיה עם חתיכות של פילפל חריף בצבע אדום. זה החצי שלה. רביולי גבינה או רביולי בטטה? חוץ מהזיוה אני רוצה שתטעמו גם זיוה סביח. זה הלהיט עכשיו. מגיע עם טחינה וקצת ירקות. אל תגיד לי שזה יותר מדי. אתה חייב לטעום!"
וככה יוצא שאנחנו טועמים פיצה דקה עם אנשובי ובולגרית, סלט ירקות, רביולי גבינה, זיוה, זיוה סביח, ואפילו קינוח – סופלה שוקולד. הכול טעים, והאווירה בכלל סבבה. שמעון הוא איש שיחה נעים, והוא יושב איתנו עם הקפצות קלות לטובת משלוח בטווח קצרצר.
את הארוחה אנו מלווים עם בירות צוננות, ושמעון מתעקש על עוד סיבוב בירות איתו. צהרים עכשיו, אני מזכיר לו. צריכים לנהוג לחיפה. "הכול טוב!" הוא עונה, תוך שהוא חולץ פקקים מהבקבוקים, ואומר: "בוא נשתה לחיים!"
הוא מספר לנו על עתלית הוותיקה, שבקושי מנתה 300-400 משפחות, וכולם הכירו את כולם. בשנים האחרונות עתלית הפכה למפלצת נדל"נית. אני מעלה כמה שמות של תושבי עתלית שאני מכיר, וחלקם כמובן מתגלים כלקוחות קבועים שלו.
פיצה עדן פופולארית מאוד בעתלית. המון לקוחות קבועים. אנחנו יושבים בחוץ, כזכור, ונהגת שנעצרה בחנות הירקות הסמוכה מזהה אותי, וקוראת לעברי: "תכתוב דברים טובים! זו פיצה מצוינת, ואין על שמעון!"
והיא צודקת לגמרי - אין על שמעון, ואין על פיצה עדן!
