פיצה נינה: חוגגת שנה
פיצה נינה: חוגגת שנה
שני גיסים, שמעון בניזרי ועידן סעדון, הקימו את פיצה נינה, ובחריצות ובהתמדה הפכו אותה לפיצרייה פופולארית, במיוחד בקרב סטודנטים ותושבי נו"ש ## בואו להרים להם...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני כשנה נפתחה פיצה נינה בשכונת רמות רמז, ממש בצמוד לחומוס אליעזר. זה קרה באמצע משבר הקורונה, אבל שני השותפים, שמעון בניזרי (29) ועידן סעדון (23), לא חששו ולא היססו. אולי כי לא היתה להם אופציה טובה יותר. עידן עבד אז בענף מיזוג האוויר והוצא לחל"ת. שמעון, שמשווק דגים לאולמות, נוכח כי גם אצלו העבודה פחתה מאוד.
עידן: "שמעון ואני גיסים. הוא נשוי לאחותי ספיר. המשפחה שלי מעכו. ישבנו אצלו בבית, והוא הציע פתאום: 'בוא נפתח פיצה'. יש לי הרבה משפחה בחיפה, אז החלטנו שנעשה את זה בחיפה, ולא בעכו, שם אין יותר מדי אופק כלכלי."
המקום שהם בחרו לא היה בשימוש במשך תקופה ארוכה, ובעבר פעל בו עסק לאלומיניום. חוץ מרצפה לא היה שם כלום. הם התחילו לשפץ, וככל שהפיצרייה תפסה יותר ויותר, הם שדרגו אותה ורכשו עוד ועוד ציוד. כך באה לעולם פיצה נינה, שקרויה על שם סבתא איטלקייה שהם אימצו או המציאו. לא ממש משנה. זה אחלה שם.
לשניהם היה רקע בתחום המטבח. עידן שירת כלוחם בצבא, ואחרי פציעה עבר לעבוד במטבח צבאי. שבוע-שבוע. בשבוע החופש שלו הוא עבד עם שמעון בגרג עכו. שמעון היה אז מנהל מטבח בשני סניפי גרג.
עידן הזמין אותי כבר לפני כמה חודשים אל הפיצרייה, כדי להתרשם, לתת לו טיפים מהניסיון העשיר שלי בתחום המסעדנות, וגם כדי לכתוב על המקום באתר כדאי לדעת ובמדור חדשות האוכל השבועי שלי בעיתון ידיעות חיפה. חלפו כמה חודשים, והשבוע ניצלתי את העובדה שנקבעה לי הרצאה בנו"ש, ומימשתי את ההזמנה.
הגענו לפיצרייה בשעת אחה"צ, טעמנו כמה מנות וניהלנו שיחה עם עידן תוך כדי שהוא מלהטט במטבח הפתוח, קוצץ ירקות לסלט, מכניס ושולף פיצות מהתנור, משרת לקוחות ועובד ללא הפוגה. קשה להשיג עובדים כיום, ועל החלון מופיעה מודעה לפיה דרושים עובדים, עדיפות לסטודנטים. ואם הזכרנו סטודנטים, הרי שהם מהווים אחוז ניכר מהלקוחות, בגלל הקירבה לטכניון, והם גם זכאים ל-10% הנחה.
לאורך כל שהותנו שם היתה הטלוויזיה פתוחה על ערוץ רוק קשוח, בדיוק מוזיקה שאני אוהב. בפינה מונחת גיטרה חשמלית בתור קישוט. מסתבר ששמעון מנגן להנאתו עם להקה. בעתיד אולי יתקיימו במרפסת גם מופעים קטנים.
התפריט מציע מבחר פיצות, 3 סוגי סלטים (שוק, בטטה ויווני), פסטות וספיישלים (צ'אנקים של בטטה, אצבעות מוצרלה מוקרמות, אצבעות פולנטה, אצבעות פארסה ולחם שום). ויש גם מנות חדשות: לזניה; פולנטה עם פטריות מוקפצות וכמהין; כרובית בטמפורה; רביולי בטטה.
הכול נעשה במקום בעבודת יד, ומחומרי גלם משובחים. ואגב, משתמשים לא מעט בשמן ארטישוק, מה שמעניק גוון טעם מעניין.
עידן המליץ לנו על סלט שוק (42 ₪), שלדבריו הולך הכי חזק. מיקס עגבניות שרי צבעוניות, בצל סגול, פילפל קלוי וגבינה בולגרית. באמת סלט מצוין ובכמות נכבדה. הסוד גלוי לעיניים – ירקות טריים שנחתכו אל נגד עינינו.
טעמנו גם מהלזניה (36 ₪), שהיתה לגמרי לא רעה. היא הגיעה ברוטב בשמל ועגבניות עם תערובת גבינות, כמו פטה, ריקוטה ומוצרלה.
וניסינו גם את הרביולי בטטה (36 ₪), שהגיעה עם פטריות ודיברה יותר אל זוגתי לארוחה מאשר אליי.
כאשר סקרנו את רשימת הפיצות (מרגריטה, נינה, ברלין, ביאנקה ועוד), הציע עידן שנבחר דווקא פיצה ספיישל שמוגשת רק בפברואר ולא מופיעה בתפריט – פיצה רוסו (55 ₪). הוא המליץ עליה מאוד, אז מי אנחנו שנתווכח עם בעל הבית. הפיצה כללה רוטב שמנת, מיקס גבינות, ארטישוק, עגבניות מיובשות וקונפי שום. לא רעה בכלל. כדאי להוסיף אותה לתפריט הקבוע.
לפני שיצאנו ונבלענו אל תוך הלילה השחור, שאלנו את עידן כיצד הוא מסכם את השנה הראשונה של נינה.
שנה מעולה, הוא ענה, ואני מקווה לממש בהמשך גם חלום נוסף שלי – לפתוח סושייה.
