מנדרין: ארוחת בוקר בערב
מנדרין: ארוחת בוקר בערב
לא הרחק מהרחוב הסואן, ולמעשה – במרחק צעדים מההמולה של מרכז הכרמל, חבוי גן עדן קטן וירוק ## הסניף הראשון של קפה מנדרין מציין 21 שנות פעילות ## הוזמנתי להתרשם מארוחת הבוקר הזוגית בתפריט החדש
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
ישנם בתי קפה שהפסיקו להציע ארוחות בוקר. הבעלים טענו שזה לא משתלם, שזה יוצר בעיות כאשר סועדים גרגרניים מבקשים ריפיל של רכיבים מסוימים, ובכלל – זה כאב ראש מיותר.
הגישה הזו, שפרצה קצת אחרי תום הסגרים של הקורונה, גרמה ללא מעט ויכוחים ופולמוסים בקבוצות האוכל בפייסבוק, והיו אפילו סועדים שלקחו את זה באופן אישי, והכריזו כי מעתה והלאה יחרימו בתי קפה שהפסיקו להציע ארוחות בוקר שכאלה.
יצא לי לשוחח עם בעלים של בית קפה ותיק ופופולארי, שבישר על כך שהוא לא יגיש עוד ארוחות בוקר שמורכבות מכל מיני רכיבים. מי שרוצה – כך אמר – שיזמין בנפרד: חביתה, לחם, סלט, קפה, מיץ סחוט וכו'. כמובן, שהעלות של ארוחת בוקר בה יש לשלם עבור כל רכיב בנפרד, תעלה לסועד הרבה יותר.
והנה, רשת מנדרין הוותיקה לא רק שלא הפסיקה עם ארוחות הבוקר, אלא אפילו חידשה את ארוחת הבוקר הזוגית, שמחליפה את הארוחה שהוגשה עד לאחרונה.
הוזמנתי על ידי בעלי הרשת להגיע אל אחד הסניפים, ולהתרשם בעצמי מהארוחה הזוגית החדשה. בחרתי להגיע אל סניף מרכז הכרמל, משם בעצם צמחה הרשת כולה. הסניף עצמו עבר לאחרונה שיפוץ, שארך כחודש וחצי, במהלכו הוקמה עמדת מלצרים וחודשו חדרי השירותים, הבר ועוד. סניף יפהפה עם חצר מזמינה, שכיף לשבת בה.
עדכנתי את כצי, בעלי הרשת, שאגיע מתישהו בערב, ותהיתי אם גם בערב ניתן להזמין ארוחת בוקר. כצי ענה: "בשבילך, הארוחה תוגש 24/7..."
וכך, התייצבתי עם זוגתי באחד מערבי השבוע בסניף, והזמנו את ארוחת הבוקר הזוגית, שעלותה 134 ₪.
אחד החידושים המרעננים בתפריט החדש של קפה מנדרין הוא בחירה של מנה ראשונה מהתפריט, שכלולה במחיר הארוחה. כך שבכל ביקור אפשר לגוון את ארוחת הבוקר עם מנה ראשונה אחרת מתוך המנות המוצעות.
אנחנו בחרנו לשלב בארוחה מנה של קרפצ'ו חציל, שאילו היינו מזמינים אותה בנפרד, היתה עולה 42 ₪. היא הכילה: חצילים שרופים, שמן זית, אורגנו טרי, פלפל חריף, שום קונפי, רכז רימונים, גבינת פטה ועלי רוקט.
ארוחת הבוקר עצמה כללה ביצים (גם אני וגם זוגתי בחרנו מקושקשת, וכל אחד מאיתנו העדיף תוספות שונות. אני: פטריות ועשבי תיבול, זוגתי – חצילים ופילפלים), סלט אישי, ממרח שום וזעתר, סלט טונה ולימון כבוש, פטה סילאן ושמן זית, גבינת שמנת, סלט ביצים, כרובית בטחינה וסומאק, לחם, חמאה וריבה, עוגת גזר ביתית, קפה ומיץ סחוט טרי.
המלצרית החביבה שאלה אם נעדיף לחם לבן או דגנים. בחרנו אחד כזה, אחד כזה. שניהם הגיעו חמים וטעימים מאוד. בבחירת הסלטים שוב התפלגנו – אני בחרתי סלט קצוץ (בלי בצל, הדגשתי), וזוגתי – סלט ירוקים. ואפילו בסוגיית המיץ הסחוט התפצלנו – אני ביקשתי מיץ תפוחים, והיא – תפוז וגזר.
אם חששתי שלא נצא שבעים מהארוחה, הרי שהתבדיתי. יצאנו שבעים מאוד, וכפי שהבנתם, הטעמים שלנו קצת שונים, כך שהיא חיסלה לבדה את הכרובית, ואילו אני עפתי על ממרח השום וזעתר. כל כך עפתי, עד כי ביקשתי ריפיל. המלצרית הביאה לי ריפיל של הממרח הנפלא הזה, ותהיתי אם כל סועד יכול לבקש ריפיל, או שאני זכיתי ליחס מיוחד. התשובה: אם לא מגזימים ומבקשים ריפיל של רכיב אחד או שניים, לא עושים מזה עניין. זורמים עם הלקוח.
הארוחה היתה טעימה ומשביעה. יש לי רק שתי הערות קטנות: האחת, לא הסתדר לי הרעיון של גבינת פטה עם רוטב סילאן מתוק. אבל אולי זה עניין של טעם אישי. השנייה, קיבלנו קנקן מים עם שתי כוסות פלסטיק. אנחנו לא בעד כלים חד-פעמיים...
