לנדוור רמת ישי: הרבה יותר מקפה ועוגה
לנדוור רמת ישי: הרבה יותר מבית קפה
במהלך 10 שנות קיומו של הסטריט-מול ברמת ישי ביקרתי בכמה וכמה מסעדות שפעלו בו, אבל רק אחת שרדה עד היום, ואפילו בהצלחה רבה ## חזרתי השבוע אל קפה לנדוור ודגמתי מנות מהתפריט הרגיל ומתפריט הספיישלים ## איך היה? תקראו...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
בתי הקפה, ברובם, שודרגו מזמן לקפה-מסעדה. כאשר הגענו אל קפה לנדוור בקניון סטריט-מול ברמת ישי, לא התפלאנו שהתפריט מציע ארוחות בוקר, סלטים, פיצות ובייגלים, פסטות, עיקריות וקינוחים. ככה זה, בתי הקפה מציעים כיום הרבה יותר מקפה ועוגה.
ואם אתם לא מסתפקים בתפריט הרגיל של רשת לנדוור, הרי שישנו בנוסף גם תפריט ספיישלים של שפית הרשת, יהלומה לוי, ובו כל מיני מנות מיוחדות מתחלפות.
כאשר שמע חברי הוותיק שמעון, שאני מגיע אל רמת ישי, מיד הזמין אותי לארוחת צהרים מאוחרת בסניף לנדוור בקניון הסמוך. במהלך 10 השנים בהן קיים המול הזה, ביקרתי בו בכמה וכמה מסעדות, שאף אחת מהן לא שרדה. כל מסעדה וסיפור הנפילה שלה. אבל טעיתי – מסעדה אחת כן שרדה. לנדוור.
בסניף עצמו ביקרתי בעבר הרחוק מספר פעמים, ואם אני זוכר נכון הוא היה בבעלותם של שלושה אחים, והם אלה שסיפרו לי את המעשה (או המעשייה) אודות הרוזלך, שהינו הקינוח הכי נמכר שם. אבל לא בא לי לכתוב את הסיפור של הרוזלך, שהן עוגיות מבצק שמרים, רכות מאוד וטעימות מאוד. כל כך מתלהבים מהן, עד כי באינטרנט תמצאו לא מעט מתכונים שלהן להכנה בבית, ואולי גם את הסיפור שכל מלצר בסניפי לנדוור ישמח לדקלם לכם.
המיקום של קפה לנדוור במול הזה הינו אופטימלי, ואולי גם עובדה זו תרמה להצלחתו הרבה. בצהרים היה כאן פיצוץ של אנשים, דיווח לי שמעון. אז טוב שהגעתי אחרי הפיצוץ של צהרי היום ולפני הפיצוץ של הערב. מדובר במקום גדול של כמה עשרות שולחנות.
הזכיינים המקוריים של הסניף, אלה שהכרתי, כבר לא שם. בחמש השנים האחרונות הזכיינים הם מיכאל וימית, ולאחרונה הצטרף אליהם כשותף גם אוראל. הצוות מונה כ-50 איש, והוא מגובש מאוד ויש לו הווי משלו, ואפילו מסיבות משלו. רוב העובדים הם בני 20-25. כאשר שאלתי את האחמ"שית שקיבלה את פנינו, רותם ינקו (25), אם גם נוצרים פה זוגות, היא חייכה, ואולי אף הסמיקה, וסיפרה שהבן זוג שלה הוא אוראל, אחד השותפים.
גם האחמ"שית שהחליפה אותה, אביב בוסקילה (22), סיפרה לנו על האווירה ורוח הצוות. אביב: "אני הגעתי לעבוד כאן בגיל 18, ולא הייתי המלצרית הכי טובה. עשיתי מלא פאדיחות, מפילה מגשים, טועה בהזמנות. אבל המנהלים לא התייאשו ממני ולא ויתרו לי. הם האמינו בי ונתנו לי כלים להצלחה, שיעזרו לי גם הלאה בחיים. אוראל ממש היה מנטור בשבילי. ובאמת, השתפרתי ואפילו הפכתי לאחמ"שית. למדתי מהם, וכעת גם אני מסייעת למלצרים חדשים ומעודדת אותם."
היות ולנדוור היא רשת ארצית, הכול מוכתב מלמעלה, כך שאם תגיעו לסניף בכל מקום ברחבי המדינה, תקבלו את אותן מנות. ארוחות עסקיות אין, אבל פה ושם יש מבצעים כמו: מנה ראשונה למי שמזמין בקבוק יין.
המוזיקה זורמת מהרמקולים בווליום נעים לאוזן. רותם הסבירה לנו שמכוונים את הסגנון המוזיקלי לפי הקהל במסעדה. בערב מעמעמים אורות, מזמינים יותר אלכוהול, והאווירה כמעט מזכירה פאב. אנחנו, כאמור, היינו שם בשעת אחה"צ מוקדמת (או צהרים מאוחרת), והשירים נדדו במרווח שבין שלמה ארצי לפופ לועזי קליל.
כמי שסועד בהמון מסעדות, התפריט שמציע לנדוור סולידי למדי מבחינתי. לא מצאתי בו משהו מסקרן במיוחד, ולכן בחרנו מנות שהסיכוי שנהנה מהן היה גבוה. התחלנו עם חציל קלוי על טחינה (38 ₪). כשיש חציל בתפריט, לא אפספס אותו. החציל בהחלט עבר בהצלחה את מבחן הטעימה. הוא נאפה בתנור בשלמותו, והוגש - מופשט מקליפתו - על טחינה עם זרעי עגבניות, צ'ילי, פטרוזיליה קצוצה וסירופ בלסמי מצומצם, ולצדו לחם לבן. אהבתי מאוד.
מתוך הראשונות בחרנו גם בוריק (35 ₪) – מאפה מבצק פילאס במילוי תרד וג'יבנה. הוגש עם יוגורט עשבים, והיה פשוט מעולה.
להגיע לבית קפה (קפה-מסעדה, אני יודע!) ולא להזמין סלט, זה כמעט פשע. אלא שכל 5 הסלטים היו שגרתיים למדי. אחרי התלבטות קלה בחרנו בסלט ים תיכוני (59 ₪). הוא הוגש עם לחמניית מחמצת מהבייקרי של לנדוור, שהיתה מצוינת. הסלט הכיל גבינת פטה עם זעתר, ירקות סטנדרטיים נוסח חסה, מלפפון, עגבנייה ופילפל. וגם פרוסות דקות של צנונית, ארוגולה, זיתי קלמטה ובצל סגול. מתובל בעדינות עם ויניגרט נענע ולימון. שגרתי, אבל יכולנו לנחש.
לעיקריות בחרנו ריזוטו פטריות (59 ₪), והמלצרית הסבה את תשומת ליבנו לכך שהוא מוגש אל-דנטה. כלומר, מבושל, אולם עדיין קשה במקצת, ונדרשת לעיסה שלו. יהיו לא מעט אנשים שיחליטו שזה פשוט לא מבושל מספיק, אבל מי שמבין באורז ובפסטה – יעדיף את זה ככה. הוא הכיל פטריות שמפיניון ושימג'י, כרישה, יין לבן, שמנת מתוקה ופרמזן. מנה טובה, טעימה ומאוד משביעה.
קלאב סלמון מעושן (56 ₪) – לפי התפריט מדובר בטוסט משלוש פרוסות של חלת בריוש במילוי סלמון מעושן, גבינה סקנדינבית, איולי חרדל ודבש, עגבנייה, רוקט וטבסקו. מוגש עם סלט ירוק. אז ככה: הבריוש היה מצוין, הגבינה לא היתה מורגשת, הסלמון היה עשוי מדי, והמתיקות הפריעה לי. ציון: ככה-ככה. אבל, זה עניין של טעם.
עוגת גבינה (45 ₪) – משולש עוגה מצוינת עם רוטב שוקולד לבן ורוטב פירות יער, קצפת וגלידת וניל.
את הארוחה ליוויתי בשתיית מי ברז מצוננים, אבל בסיומה הזמנתי לי שייק בריאות (29 ש"ח). בננה, תמר, טחינה גולמית, סילאן, פיסטוק, וחלב שקדים (במקור, חלב סויה, אבל ביקשתי לשנות). טעים ולא מתוק מדי.
