קפה יסמין: חזרנו אלייך שנית!
קפה יסמין: חזרנו אלייך שנית!
קפה יסמין בעוספייא היא מסעדה גדולה, מודרנית ואיכותית ## שנה אחרי שביקרנו בה לראשונה, חזרנו לסיבוב נוסף ## ישבנו עם המנהלת ספאא המקסימה לשיחה מרתקת, וטעמנו הפעם גם מהמנות הדרוזיות שהתחדשו בתפריט...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
יותר משנה חלפה מאז הביקור הראשון שלנו בקפה יסמין בעוספייא. אם אתם סקרנים, הקלידו בגוגל "קפה יסמין", ותקבלו את הכתבה שפרסמתי אז באתר "כדאי לדעת". כן, זו התוצאה הראשונה שתקפוץ לנגד עיניכם. למעשה, כל מי שיחפש בגוגל את יסמין יגיע אל הכתבה ההיא, שמן הסתם גרמה להמוני סועדים ללכת בעקבותיי לשם.
איסמעיל, הבעלים, אהב את הסקירה שלי, שמר על קשר, והזמין אותי לביקור חוזר, בכל פעם הבטחתי שאגיע, אבל רק השבוע התנענו סוף סוף את הרכב, ועלינו שוב לעוספייא.
הווייז הוביל אותנו בקלות בין הרחובות והסימטאות. בחרנו בשעה אידיאלית, 16:00, אחרי הבום של הצהרים, ולפני ההסתערות של הערב, כך שמצאנו חנייה ממול, אבל לא מצאנו את איסמעיל, כי הסתבר שהבן שלו, ריאבאל, חוגג יומולדת 8, והאב האוהב נמצא איתו ועם חבריו.
אל דאגה. מי שקיבלה את פנינו היתה ספאא כיוף המהממת, מנהלת המקום. בחורה יפה ואינטליגנטית, שאירחה לנו לחברה, והפכה את השהייה והארוחה שלנו לחוויה של ממש בזכות השיחה שהתפתחה בינינו. על הדרך, רכשנו חברה חדשה.
קפה יסמין הוא הרבה יותר מקפה. מדובר במסעדה לכל דבר. מודרנית, מעוצבת ומוצלחת מאוד. חלל גדול ומרווח עם תקרת עץ גבוהה, שולחנות עץ גדולים, כורסאות, חלונות ענקיים. בחצר ישנם שולחנות נוספים עם כיסאות ודשא ואוויר טוב, אבל אנחנו העדפנו בשלב ההוא להיכנס פנימה אל החלק הפנימי הממוזג.
הסיפור של יסמין מתחיל לפני שש שנים כאשר עקרת הבית הנמרצת אמאני ללאוי, אם לשלושה ילדים, החליטה שהיא רוצה לפתוח מקום קטן ולמכור בו כריכים מעשה ידיה.
רצתה ועשתה. בסמוך לבית היה מחסן קטן עם גינה ושם היא החלה להכין סנדוויצ'ים, שלושה ימים בשבוע,. היא קראה למקום Jasmine על שם בתה הבכורה, יסמין.
כבר ביום הראשון פשטה השמועה בכפר, שכן אמאני ידועה היתה במאכלים המשובחים שיוצאים תחת ידיה, והמקום התמלא בלקוחות שבאו לקנות טייק אוויי.
הבעל, איסמעיל, שעובד כשכיר, מצא את עצמו כשהוא מחויב לסייע לה. "לא עשינו פרסום, לא עשינו פתיחה, ועל אף שהבית שלנו מרוחק יחסית מהכביש הראשי, אנשים הגיעו, טעמו ואהבו. הביקוש הלך וגבר. אנשים הגיעו בשבת והתאכזבו לגלות שהמקום סגור, אז אשתי התחילה לפתוח גם בשבתות, וכך התרחבו מאוד ימי ושעות הפעילות."
בהתחלה זה היה טייק-אוויי, אבל היו אנשים רעבים שרצו לשבת ולאכול. אז הוציאו להם כמה שולחנות וכיסאות לגינה. וכאשר החלו הגשמים – הקימו פרגולה.
לפני כשלוש שנים, לאור הביקוש וההצלחה – החליטו בני הזוג להתמקצע ולהפוך את המקום למסעדה של ממש בהשקעה כספית גדולה מאוד. הוקם גם מטבח חדש ומודרני, שבפעם הקודמת עשינו בו סיבוב להתרשמות. ואגב, מעט מאוד מסעדות ישמחו לפתוח את המטבח שלהן בפני מישהו זר. ולא פעם יש לכך גם סיבה טובה. בקפה יסמין הכול מבריק ומצוחצח, וחומרי הגלם משובחים. בעלת הבית מקפידה מאוד, שכן זהו חלק מהבית שלה.
כיום, כאמור, המקום צמח והפך להיות מסעדה מרווחת, מעוצבת ומודרנית. את ברקוד התפריט יש לסרוק בטלפון, ואז מתגלות המנות השונות שהוא מציע. המסעדה מעסיקה צוות גדול של כ-30 עובדים. מומלץ להזמין מקומות מראש, במיוחד בסופי שבוע ובחגים. לדברי ספאא, כ-90% מהמקומות כבר הוזמנו מראש לתקופת חגי תשרי שבפתח.
ספאא, מסתבר, הגיעה לתפקיד הניהולי שלה לגמרי במקרה. היא בכלל עבדה בעבודה אחרת לגמרי בעיר נשר, בעוד שאחותה מלצרה בקפה יסמין. יום אחד התקשר איסמעיל לאחותה והזעיק אותה למשמרת בגלל לחץ גדול של סועדים. היות והיה זקוק לעוד כוח אדם, הצטרפה אליה גם ספאא, למרות שלא היה לה ניסיון במלצרות. איסמעיל התרשם ממנה, וביקש שתבוא גם למחרת.
וכך, במשך שבועיים הגיעה ספאא למלצר בסוף יום עבודתה האחרת. כעבור שבועיים התקיימה במסעדה ישיבת צוות, ואיסמעיל הפתיע את הנוכחים וגם אותה, כאשר בישר לכולם שהחליט למנות אותה לתפקיד מנהלת.
כעת, אחרי שזכיתי להכיר את ספאא, אני לא מופתע מהמהלך. ספאא היא בחורה דעתנית, יעילה, אחראית, חדת מחשבה ואכפתית. השנה וחצי שחלפו מאז נבחרה לתפקיד הוכיחו את תרומתה העצומה למסעדה בכל האספקטים. מה גם שהיא קשורה למקום בכל נימי נפשה.
גם התפריט גדל וצמח. תפריט שכל מסעדה היתה מתגאה בו. יש בו קטגוריות של ארוחות בוקר, סלטים, מוקפצים אסיאתיים, פסטות, דגים ומאכלי ים, עיקריות, מיוחדים, בגטים וטוסטים, ארוחות ילדים וקינוחים.
הארוחה ההיא זכורה לי לטוב. אבל גם זכרתי שהתפריט לא כלל מאכלים דרוזיים. איסמעיל הסביר אז שהמקומיים נוהרים למסעדה כי אוכל דרוזי יש להם בבית, וכאן הם מקבלים תפריט מגוון ועשיר של אוכל שאינו דרוזי, ושהם לא צריכים להרחיק בשבילו אל מחוץ לכפר.
אבל, בינתיים שמה של המסעדה יצא למרחקים, והמון סועדים מגיעים מחיפה וממקומות אחרים בארץ, כך שעלה ביקוש לאוכל דרוזי אותנטי, ואכן נוספה קטגוריה של מנות דרוזיות.
הפעם, היינו סקרנים לטעום מהמטבח הדרוזי, אבל זיכרון הארוחה ההיא עדיין פיעם בי, והזמנתי שתי מנות ראשונות שאהבתי אז במיוחד - קרפצ'ו וחציל בטחינה. את כל שאר המנות ספאא בחרה עבורנו, ובנתה לנו ארוחה מגוונת וטעימה על טהרת המנות הראשונות בלבד. את רובן רק טעמנו, שכן מדובר במנות נדיבות ומשביעות, שלא היה לנו צ'אנס לסיים. על מנות עיקריות לא יכולנו אפילו לפנטז.
וזה מה שטעמנו:
קרפצ'ו בקר (62 ₪) – פרוסות דקות של בשר בקר נא עם שמן זית ובלסמי, איולי שום, צלפים ופרמז'ן.
חציל בטחינה (42 ₪) – למעשה קיבלנו שני חצילים שרופים על אש גלויה מעל מצע טחינה מתובלת. הגיע עם פוקצ'ה חמה מהטאבון.
עלי גפן ועלי כרוב (43 ₪) – במילוי אורז ותבלינים ארומטיים. מוגשים לצד יוגורט עיזים עדין מאוד בעיטור שמן ירוק.
מנזלה (39 ₪) – כמי שמאוד אוהב חצילים, שמחתי להכיר את המנה הזו שמורכבת מתבשיל עגבניות עם חומוס גרגרים וחצילים.
במיה (43 ₪) – אמי ז"ל לא נכנעה מעולם לתחנונים שלי ושל אבי לתבשיל במיה. היא לא הסתדרה עם הריר שפולטת הבמיה בעת הבישול. המנה הזו בהחלט היוותה פיצוי הולם לחסך שלי מתקופת הילדות. תבשיל במיה ברוטב עגבניות וקונפי שום.
ארנצ'יני (49 ש"ח) – 3 כדורי ריזוטו פטריות בציפוי פירורי לחם ומילוי גבינות, על מצע רוטב רוזה בקישוט פרמז׳ן.
לבבות ארטישוק (53 ש"ח) – ארטישוק צרוב על האש מוגש עם טבעות גבינת עיזים, צלפים, בצל סגול, צנונית ושמן ירוק.
בלי קינוח אי אפשר. המלצר המליץ על עוגה תורכית בשם טרלטשה, אותה חלקנו שנינו והיא היוותה סיום מתוק לארוחה טובה מאוד.
אה, רגע! איסמעיל, קפץ לרגע קצרצר להגיד שלום, בדרכו אל מסיבת יום ההולדת, וכמובן שניצלנו את הרגע הזה לצילום משותף. :)
