ויוינו: ללכת על בטוח
ויוינו: ללכת על בטוח
חזרנו אל סניף ויוינו ברוממה, ממנו התפתחה הרשת המצליחה ## שוב נוכחנו כי מדובר במסעדה מנצחת, שמתנהלת במקצוענות ## נהנינו מארוחה טעימה, משירות אדיב ומאווירה פסטורלית ## אז למה ויתרנו על הקינוח...?
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
בשבוע שעבר החלה רשת ויוינו בהקמתו של הסניף העשירי שלה. הפעם הם עומדים לכבוש את תל אביב! זו היתה הזדמנות טובה להגיע אל הסניף החיפאי, בו נורתה יריית הפתיחה של הרשת, ולחוות מחדש את מה שיש לה להציע.
הזמנו מקומות מבעוד מועד, לשבת בצהרים המאוחרים. וזאת עליכם לדעת – אם בא לכם לסעוד במסעדת ויוינו, מומלץ מאוד להזמין מקומות מראש, שכן מדובר במסעדה מבוקשת מאוד.
מיד עם ביצוע ההזמנה, נשלחה לי הודעת סמס לאישור: בשבת, 9 באוקטובר, יישמרו עבורנו 3 מקומות, בין השעות 15:30 עד 17:30, ואנו מתבקשים להגיע עם תו ירוק, מסיכה ותעודה מזהה. בשישי, יום לפני מועד הארוחה, נשלחה אליי תזכורת, והתבקשתי שוב לאשר את הגעתנו. ככה זה, כשמדובר במקצוענים.
אם לוקחים בחשבון מיהם האנשים שמאחורי ויוינו, ההצלחה לא מפתיעה. אלה הם עודד שטראוס, איש חיי לילה ומסעדן ותיק עם מגע זהב כשמדובר בעסקים, ושותפיו – דדי צורף ואלי הדדי, גם הם בעלי קילומטראז' מרשים בחיי הלילה והקולינריה החיפאית.
כמי שכותב על מסעדות כבר שנים רבות, מטבע הדברים שאני שואף להכיר מקומות חדשים, למרות שזה סוג של הימור, כי אין לדעת על מה ניפול. אלא שהפעם הצטרפה אלינו בתי הסטודנטית, שביקוריה בחיפה הופכים להיות נדירים יותר ויותר, ולכן החלטתי ללכת על בטוח. כלומר - לקחת אותה למסעדה שההנאה בה מובטחת מראש. מה גם שזו אחת המסעדות האהובות עליה במיוחד. יש מעט מאוד מסעדות בחיפה, שאני ממליץ עליהן ללא היסוס ובלב שלם. ויוינו היא אחת מהן.
המסעדה האיטלקית שנפתחה באוגוסט 2015, הפכה מקום עלייה לרגל לסועד החיפאי ולמבקרים מבחוץ. ההשקעה היתה גדולה, אבל ההימור הוכיח את עצמו. המסעדה שוקקת שבעה ימים בשבוע, וזוכה להערכה רבה גם מצד מבקרי מסעדות. עם ההצלחה בא התיאבון, ומהמסעדה האחת התפתחה לה רשת.
ויוינו כוללת גם מעדניה שמציעה את מוצרי המסעדה ומוצרים נלווים. רוב חומרי הגלם מיובאים מאיטליה, וכזה הוא גם הטאבון הגדול הממוקם במרכז המסעדה, במטבח פתוח שפועל לעיני הסועדים.
התפריט מתחדש ומשתנה, בהתאם לעונה ולחומרי הגלם. רבים מהמוצרים במסעדה הם מתוצרת עצמית ומיוצרים טרי-טרי בעבודת יד. מחוץ למסעדה, ליד חניית הנכים, ישנה עמדת טייק-אוויי, ממנה ניתן לאסוף אוכל הביתה, ללא צורך להיכנס פנימה.
אני הזמנתי מקומות בתוך המסעדה. יש גם מקומות ישיבה על הבר, ועוד כמה עשרות מקומות במרפסת ובגן. בתקופה זו של מגבלות קורונה, ישיבה בחוץ היא אופציה נפלאה. מה גם שהכול מלא בצמחייה עשירה. ירוק בעיניים.
15 דקות לפני השעה המיועדת נכנסנו לתחנת הדלק שבצמוד לה ממוקמת המסעדה, וגילינו שכל החניות תפוסות עד אפס מקום. כולל חניות מאולתרות לחלוטין. אני חבר של רמי לוגשי מחשמל רוממה, שמשרדיו ממוקמים שם, וכבר חשבתי לחסום לו את הכניסה למשרד, אבל בדיוק אז יצאה אחת המכוניות מהחנייה, ומיהרנו לתפוס את מקומה.
המארחת שקידמה אותנו בכניסה זיהתה אותי מיד. אני התקשיתי לזהות אותה בגלל המסיכה שעל פניה. מסתבר שהיא חברה טובה של בתי שהגיעה איתנו. כמובן שהתבקשנו להציג תו ירוק, ומיד אחר כך הובלנו אל השולחן שהמתין לנו. כל אנשי הצוות עטו מסיכה על פניהם. בויוינו מקפידים על כך הקפדה יתרה.
התפריט כולל מנות פתיחה, פיצות ופוקאצ'ות מבצק ייחודי שנעשה במקום ונפתח רק בעת ההזמנה, פסטה טרייה, סלטים, מגוון בשרים, דגים ופירות ים, מנות ילדים, קינוחים, ובר אלכוהולי עשיר.
בתפריט מסומנות מנות ללא גלוטן וגם מנות צמחוניות ומנות טבעוניות, וגם כאלה שבמאמץ קל מצד המטבח אפשר להפוך אותן לצמחוניות או טבעוניות. למעשה, ישנו אפילו תפריט טבעוני שעומד בפני עצמו.
המלצרית הסבירה כי במסעדה פועלים מטבח מרכזי ומטבח טאבון, כך שאם מזמינים משני המטבחים, ייתכן שהמנות לא יגיעו בסנכרון מלא. היא גם ביררה אם אנו סובלים מאלרגיה למזון כלשהו.
במהלך שהותנו במסעדה שמנו לב שהמלצריות עירניות מאוד, ודי בתנועת יד קלה או במנוד ראש כדי שמיד תתייצב מישהי ליד השולחן. הן ידעו לענות על שאלותינו, והיו אדיבות וסבלניות. זהו מחזה די נדיר בעולם הקולינריה המקומי, שיש בו לא מעט מלצריות משועממות וחסרות ידע שמתעסקות עם הסלולרי, ומלצרים סחבקים, שפונים אליי בסגנון "מה המצב, אחי?".
המנות הראשונות הגיעו מהר מאוד לשולחן, כך שמיד יכולנו לפצוח במלאכה ולהרגיע את הבטן. על אלכוהול ויתרנו, וליווינו את הארוחה במים צוננים מתוך קנקן.
הארוחה היתה טעימה ומשביעה. במיוחד אציין לטובה את קרפצ'ו הבקר שהיה נפלא, ואת קרפצ'ו החציל שהזכיר לי שאם יבוא יום ואחליט להיות צמחוני – אוכל להתנחם בו.
גם הפוקאצ'ות החמות שליוו את המנות הראשונות היו נהדרות, וכך גם הריזוטו שליווה את מנת פילה הלברק שהזמנתי. בדרך כלל אני נמנע מריזוטו, ואפילו שאלתי את המלצרית, אם ניתן לקבל תוספת אחרת במקומו. היא אמרה שהמנה הספציפית הזו לא ניתנת לשינוי. ואיזה מזל שזה כך, כי כאמור הופתעתי לטובה עד מאוד!
השירות היה מעולה. השירותים נקיים, המוזיקה שבקעה מהרמקולים נעימה לאוזן, ואפילו קהל הסועדים היה על רמה. אווירה תרבותית ומכבדת.
והיתה גם פאשלה.
אבל זו היתה פאשלה שלי... שכחתי לגמרי שאחי חוגג באותו יום יומולדת עגול. בעודנו עוסקים במלאכת הבליסה, קיבלתי ממנו תזכורת טלפונית שממתינים לנו לקפה ועוגה. ברור שאני זוכר, שיקרתי. מראש תכננתי לוותר על שלב הקינוח, ולהגיע אליכם... אז, זהו. על קינוח נאלצנו לוותר הפעם...
וזה מה שטעמנו:
קרפצ'יו חציל קלוי (44 ₪) – חציל קלוי, עגבניות שרי, גבינת פטה, ארוגולה, פיסטוק קלוי, זרעי כוסברה וטימין עם קרם לאבנה-סילאן.
טרטר דג ים (59 ₪) – נתחי דג, בצל סגול וירוק, צנונית, צ׳ילי טרי, פלחי תפוז, עגבניות שרי, כוסברה, נענע וקרם פרש בויניגרט הדרים וקראסט בוטנים, שומשום וזרעי כוסברה עם לחם מחמצת קלוי.
קרפצ'יו פילה בקר (56 ₪) – פרוסות דקות של פילה בקר טרי עם צלפים, צנונית, ארוגולה, שמן זית, בלסמי מצומצם, איולי שום, צ'יפס ארטישוק ירושלמי ופרמז'ן.
סלט עגבניות וקרם גבינת פטה (52 ₪) – עגבניות שרי, עגבניות, גזרים וסלקים צלויים, צנונית, בצל סגול, זיתי קלמטה, צנוברים ובזיליקום עם קרם גבינת פטה, בצל, ארטישוק א-לה רומנה ופטרוזיליה.
לינגוויני סלמון (82 ₪) – נתחי סלמון צרובים על הפלאנצ'ה, ברוקולי, תרד ועירית, ברוטב שמנת ויין לבן.
פילה לברק (118 ₪) – פילה לברק צרוב על הפלאנצ׳ה עם ריזוטו בחמאת לימון, עגבניות צלויות, תרד ועשבי תיבול ביין לבן, ציר דגים, פרמז׳ן וקריספי קינואה.
ריזוטו פונגי (68 ₪) - ריזוטו עם פטריות שמפיניון, פורטובלו ויער צלויות, כרישה ופרמז'ן, ברוטב יין לבן, שמנת, קרם כמהין ובזיליקום.
