ממבו מילאנו: איטלקייה על ציר מוריה
ממבו מילאנו: איטלקייה על ציר מוריה
לאור דעיכתו המתמשכת של ציר מוריה, טוב שצצה שם מסעדה איכותית שגם מהווה מקום בילוי אולטימטיבי ## נכון שלא טעמנו הפעם מהפיצות ומהפסטות עבודת היד, אבל זה רק משום שהמבחר הנוסף היה מפתה עד מאוד ## בפעם הבאה ננסה גם אותן, ובהחלט תהיה פעם נוספת, כי ההנאה היתה שלמה...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
בתחילת 2020, נפתחה מסעדת ממבו מילאנו במבנה שבו שכנה עד אז מסעדת הסינטה בר. ואז התחיל בלגן הקורונה. טיימינג גרוע, ללא ספק, אבל אחרי תקופת הסגרים וההגבלות, היא נפתחה מחדש, עם צוות חדש וחשיבה מחודשת.
ממבו מילאנו הוא בר קולינרי איטלקי שמשלב את המטבח המסורתי איטלקי עם אווירה שמחה וצעירה. אי אפשר שלא להתרשם מהעיצוב המרשים, היוקרתי והמשדר סטייל. השקיעו כאן הרבה כסף, חשיבה וכישרון. כיום הוא מהווה את אחת מנקודות האור הבודדות של ציר מוריה, שהתרחק כל כך משיא תפארתו.
המסעדה שייכת לקבוצת הסינטה בר המצוינת, שכוללת בנוסף לסינטה בר, גם את הסינטה בר אקספרס, ששון בר, מיסטר באן בורגר ופרש פסטה. כל אחת מהנ"ל מציעה סגנון שונה של אוכל ומהות.
ביצענו הזמנה מראש לשעה 19:45, וקיבלנו סמס, שהשולחן יהיה שמור לנו למשך 15 דקות ממועד ההזמנה. למזלנו, מצאו חנייה קרובה, והתייצבנו עדיין בגבולות האיחור הסביר.
אפשר לשבת במרפסת החצר, אפשר במפלס התחתון, אפשר במפלס העליון, ואפשר על הבר. אנחנו קיבלנו שולחן במפלס הכניסה, לא רחוק מהבר.
על השולחן המתינו לנו תפריטי האוכל והשתייה. קצת היה לי קשה לקרוא את הכתוב בתפריט בגלל האפלולית היחסית, אבל תאורת הנייד סייעה לי להתגבר על המשימה.
המלצר ששירת אותנו התגלה כידידותי ובעל חוש הומור משובח. לא יודע איך אחרים מגיבים להומור שלו, אבל אני בהחלט הסתדרתי איתו. הוא בירר אם אנחנו רגישים או אלרגיים לרכיב כלשהו במזון, הבטיח לאפשר לנו להציץ בתפריט למשך 4 דקות תמימות, ואז הוא יגיע להרעיף עלינו את המלצותיו.
אביב בורשטיין, המלצר, הוא בוגר ויצ"ו והשתחרר לא מזמן מלהקה צבאית. הוא רואה את עצמו משתלב בעתיד בעולם המשחק הישראלי, ולפי המניירות, ההומור והאינטליגנציה שהפגין מולנו – יש לו סיכוי לא רע. ליתר ביטחון, הנצחנו אותו במצלמתנו, כדי שבעתיד, כשיהיה מפורסם ועם מיליוני עוקבים, נוכל למכור תמונות מימיו כמלצר, לכל המרבה במחיר.
דבר ראשון, הזמנו בירות. אשתי התלהבה לגלות שיש כאן בירה גינס, ומיד הוגש לה פיינט גינס. אני הזמנתי חצי ליטר בירה אסטרייה ספרדית, ובזמן הלגימה מהבירה הצוננת שהגיעה היישר מהחבית, החלפתי כמה מילים עם עומר שלוש, מנהל המסעדה הצעיר והאדיב.
עומר עבד בעבר כמלצר ואחמ"ש במלון בראשית, הגיע לכאן לפני כחצי שנה, ולפני כחודשיים התמנה לתפקיד המנהל. הוא סיפר שהפעלת התו הירוק מורגשת, שכן מגיעות פחות משפחות. וזה המקום לציין שכל אנשי הצוות הקפידו להיות כל הזמן עם מסיכות, ולא התחכמו בנושא. אפילו התקשינו לשכנע את עומר ואת אביב להסיר את המסיכות לרגע קט לטובת הצילומים. באתר המסעדה באינטרנט, וגם בכניסה, מכריז שלט גדול ובולט: "הישיבה במסעדה עם תו ירוק בלבד!"
התפריט ברור ויעיל. מסומנות בו מנות טבעוניות / אופציה לטבעוניות, וגם כאלה שעלולות להתגלות כחריפות מדי. הסימון – איך לא – באמצעות איור של פילפל חריף.
האוכל הוא איטלקי עם טוויסט עכשווי, חומרי גלם איכותיים ופסטות בעבודת יד המיוצרים במפעל הפסטה של הקבוצה. כיאה למסעדה איטלקית תמצאו כאן מבחר גדול למדי של פסטות ופיצות, לצד לא מעט מנות ראשונות מעניינות.
בגזרת העיקריות המבחר מצומצם יחסית, אבל יש להניח שכל אחת מהן היא פצצה, לפחות אם לשפוט על פי המנות שאנחנו הזמנו.
המנות הראשונות היו מפתות ביותר, ולרגע חשבנו לבסס את הארוחה על מנות ראשונות בלבד, אבל לבסוף בחרנו שלוש אופציות מתוך המבחר, וויתרנו בצער על האחרות. מנות הסביצ'ה והטרטר בקר לא היו גדולות, אבל טעימות ואיכותיות מאוד. הסלט היה טעים ועשה מעניין בפה. ראוי גם לציין לטובה את הצילחות.
אשתי מאוד אוהבת פסטות, וכך גם הבנות שלי ושלה. היא אפילו הכינה באותו יום פסטה בעבודת יד בבית, ואולי לכן היא זרמה איתי הישר לגזרת העיקריות ושנינו בחרנו מנות על טהרת הדגים, תוך התעלמות מהפיצות ומהפסטות. אבל אל דאגה – נדגום גם אותן בהזדמנות אחרת.
וזה מה שטעמנו:
סביצ׳ה (58 ₪) – דג ים, שהתגלה באותו יום כטונה אדומה, עם ליים כבוש, פלפל פדרון, שאלוט, גספצ'ו צהוב וצ'ילי טרי.
טרטר בקר (56 ₪) – חרדל, שאלוט, פטרוזיליה, צלפים, פלפל חריף, רוקט ופרמז׳ן.
סלט פנצנלה מקומי (54 ₪) – עגבניות שרי, נענע, בזיליקום, אורגנו, בצל שאלוט, צ׳ילי טרי, זיתי קסטלו, גבינת ברינזה ולחם אבוד.
פילה לברק (128 ₪) – המלצת המלצר, וטוב ששמענו להמלצתו. שתי פרוסות פילה במילוי גבינת עזים, שום ואגוזים ברוטב חמאת עשבי תבלין ותוספת לבחירה. האופציות לתוספת היו: פירה, תפוחי אדמה צלויים או סלט ירוק. ניסינו לברר אם ניתן להמיר את התוספת לשעועית ירוקה, ונענינו שאין. בחרנו בתפו"א צלויים, שהיו משעממים למדי, אבל מה שבאמת היה חשוב זה הלברק המצוין, ממנו נהנינו מאוד.
פילה מוסר ים צלוי (112 ₪) – גם מנה נהדרת. עם ניוקי רבוך, ציר דגים אדום, עגבניות, חמאה, מרווה, אורגנו טרי ופלפל חריף, שלשמחתי לא היה חריף מדי.
טארט לימון מפורק (45 ₪) – קינוח שהכיל 4 שכבות, ושמומלץ לגרוף בכל ביס קצת מכולן: קרם לימון, קראנץ פיסטוק, גלידת יוגורט ומרנג איטלקי.
קרם שוקולד (45 ₪) – למרות שאביב המלצר המשיך להרעיף עלינו את המלצותיו לכל אורך שהותנו על פי טעמו האישי, והצהיר שהוא לא אוהב שוקולד. למרות זאת בחרתי בקינוח השוקולד, וקצת הצטערתי, כי שני קינוחים התגלו כיותר מדי. מוטב היה להסתפק באחד. בכל אופן, הקינוח שלי הכיל פאייטה נוגט, קרם פרלינה, קרם מוסלין קרמל וגלידת קינדר, והיה כמובן מתוק מאוד.
