ליבירה: לאכול ולצהול
ליבירה: לאכול ולצהול
ליבירה שברחוב הנמל היא כבר מזמן מסעדה לכל דבר ## אבל האווירה העליזה מהתקופה בה החלה את דרכה כפאב נשמרת בזכות מבשלת הבירה ששייכת לשני השותפים, וגם הודות לתפריט אלכוהול עשיר ## ישבנו לארוחה דשנה עם בעל הבית, ונהנינו מכל רגע...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
הקשר שלי עם ליבירה ועם הבעלים לאוניד ליפקין התחיל לפני מיליון שנה בערך, עוד מהימים בהם ליבירה היתה פאב לא גדול, שפעל בעיר התחתית משנת 2011.
המקום ניקז אליו אז סוגי קהל מגוונים. חבר'ה רוסים שיודעים לשתות ולעשות שמח, אנשי הייטק שרצו לנקות את הראש, משוררים וסופרים שערכו שם מפגשים, חובבי בלוז ורוק שבאו להאזין למוזיקה חיה ועוד. אלא שהיו שם גם בעיות עם שכנים ורעש וחנייה.
במהלך 2015 סגר לאוניד את ליבירה הישנה, ופתח עם חברו אריק סלרוב את ליבירה החדשה ברחוב הנמל 26. באותה הזדמנות הם גם איחדו את מבשלות הבירה שכל אחד מהם הפעיל.
התחביב הכי גדול של לאוניד הוא הכנת בירה. אבל עכשיו יש לו שיגעון חדש – קפה!! ובעת שקפצנו אליו השבוע, הוא הראה לנו את החלל הגדול שצמוד לליבירה, ואשר הוא ושותפו אריק שכרו לאחרונה לטובת הקמת בית קפה מיוחד וגם בית קלייה. זה הולך להיות מקום יוקרתי של הגל השלישי של הקפה, למי שמכיר את המושג הזה. אבל זה יקרה לקראת סוף 2021, ועוד נדבר על זה. ליתר דיוק – כל העיר תדבר על זה...
הגענו אל ליבירה בשעת אחר צהרים רגועה, וישבנו עם לאוניד לארוחה דשנה. לאוניד עבד כמהנדס בחברת החשמל, יצא לפנסיה מוקדמת, וכעת הוא יכול לעסוק במה שבאמת הוא אוהב. ליבירה היא הבייבי שלו ושל שותפו. מדובר בבר-מסעדה גדול ומרווח עם 200 מקומות ישיבה שמתפרשים על פני 2 קומות. הקהל שמגיע מגוון מאוד, כולל משפחות עם ילדים.
התפריט מציע מגוון אפשרויות, הרבה מעבר להמבורגרים, שהם המוצר הכי נמכר כאן, וכמי שכבר סעד בליבירה כמה פעמים, אני ממליץ לבחון היטב את התפריט ולבחור מתוך הראשונות, העיקריות, הכריכים והקינוחים.
גם תפריט האלכוהול עשיר מאוד. עם כל הכבוד לתפריט האלכוהול, לאור העובדה שישבנו לארוחה עם הבעלים של מבשלת בירה, ברור שבחרנו את חמישיית הטעימות של הבירות מתוצרת עצמית. 5 כוסות של 150 מ"ל כל אחת, עם הבירות הבאות:
WEISS - בירת חיטה לא מסוננת בסגנון בווארי זהובה, קיצית ומרעננת עם ארומות של בננה וציפורן (5.5% אלכוהול).
SMOKED STOUT - אייל אירי כהה עם טעמים עשירים של קפה ושוקולד, ארומות עישון עדינות ומרירות מתונה (5.5% אלכוהול).
BELGIAN ALE - אייל בלגי חזק בצבע ענברי בהיר ובטעם פירותי מתקתק (7.5% אלכוהול).
DOUBLE PILS - לאגר גרמני בהיר עם טעמים של לתת המאוזנים במרירות כשותית רעננה ובארומות פרי הדר (5.5% אלכוהול).
BITTER - אייל אנגלי ענברי עם טעמי קרמל ופרותיות עדינה שמתמזגים עם מרירות כשותית (5.5% אלכוהול).
את המעושנת אהבתי הכי פחות. את בירת החיטה וייס הכי אהבתי. לא שזה משנה. שתיתי את כל החמישה.
את התפריט בנה השף רועי אברהם שעבד כאן במשך כמה שנים, וכיום מחליף אותו במטבח ויקטור חוראני שהיה הסו-שף של רועי.
התפריט כמעט ולא השתנה, והוא מציע: מנות ראשונות (סלט עגבניות, חציל, כרובית צלויה, קרפצ'ו בקר, ארנצ'יני צ'יפוטלה, גרבלקס, כנפיים מטוגנות ועוד), בורגרים למיניהם, כריכים, עיקריות (נקניקיות שמיוצרות במיוחד עבור ליבירה, רוסטביף פקניה, תבשיל בקר, קורדון בלו, סינטה לבנה, ריזוטו פתיתים, מחבת פירות ים ועוד), קינוחים וכמובן – אלכוהול.
ליבירה מאפשרת להזמין חצאי מנות ראשונות, מה שנותן לסועד אופציה לטעום מכמה שיותר מנות ראשונות. גם אנחנו רצינו להזמין חצאי מנות, אבל בעל הבית שכאמור ישב איתנו בשולחן, ביקש מהמלצרית להביא מנות שלמות. הזהרתי שיהיה לנו קשה להגיע כך גם אל המנות העיקריות, אבל לאוניד הבטיח שיהיה בסדר...
וכך זכינו בארוחת צהרים נהדרת וענקית. בנוסף לארבע הראשונות שהזמנתי, לאוניד התעקש להזמין לנו גם מנת פטה כפרי, שלטענתו לא מוערכת מספיק על ידי הסועדים. נתתי צ'אנס למנה המומלצת שלו, והוא ביקש חוות דעת אמיתית. לצערו, נאלצתי להסכים עם הקהל הרחב, שלא מתלהב מהמנה הזו.
לעומת זאת, כל ארבע הראשונות האחרות היו מצוינות. את כולן הכרתי מביקורים קודמים. ובמיוחד אדגיש כי החציל היה מהטעימים והמעניינים ביותר שיצא לי לטעום בשנים האחרונות, וצריך לזכור שאני אוכל המון ארוחות מחוץ לבית, וכמעט תמיד מזמין מנת חצילים, אם היא מופיעה בתפריט.
גם בסוף הארוחה, שכללה גם 2 עיקריות, כשבהינו בתפריט ותהינו אם בכלל יש טעם להזמין, כי אנחנו כבר מפוצצים לגמרי, שיכנע אותנו לאוניד לבחור שני קינוחים שאנחנו אוהבים, וצירף להזמנה את הקינוח האהוב עליו – קרם ברולה – בעיקר כי במתכון של ליבירה הוא כולל סטאוט...
השיחה סביב השולחן גלשה הרבה מעבר לענייני אוכל, ונגעה בענייני יזמות וסטרט-אפים. תוך כדי הארוחה ניהלנו התכתבויות עם גורמים בחו"ל, ומי יודע לאן תוביל הפגישה הזו שהתחילה כמפגש חברים על אוכל ובירה...
עוד אציין, כי אנשי הצוות ענדו מסיכות לכל אורך שהותנו בת השלוש שעות שם, ושהמלצרית וידאה מבעוד מועד אם אנחנו רגישים לרכיב כלשהו במנות, אם אנחנו מסתדרים עם שילוב של גבינה ובשר, ושאין לנו בעיה עם בשר חזיר.
והנה מה שטעמנו:
חציל שרוף (34/18 ₪) – עם אגוזים בכמון, טחינה גולמית ורכז רימונים.
גרבלקס (38/22 ₪) – סלמון כבוש, קרם פרש וסירופ וואסבי.
מסיבת עגבניות (38 ₪) שרי צבעוניות טריות לצד מיובשות, בזיליקום, נענע, בצל סגול, קרוטונים וגבינה בולגרית.
קרפצ'ו בקר (43 ₪) – עם עלים ירוקים, פרמזן ובלסמי.
פטה כפרי (38/22 ₪) – בשר חזיר, כבדי עוף, חמאה ופיסטוקים מרוסקים.
פילה בורי (82 ₪) – עם עגבניות צלויות, יין לבן, זיתי קלמטה ופירה ירוק (את הצבע מעניקים לו תרד ובזיליקום).
רוסטביף פקניה (86 ₪) – עם תפוחי אדמה, בטטה, שעועית ירוקה וצ'ימיצ'ורי.
פבלובה (34 ₪) – קינוח של מרנג, מסקרפונה, פירות אדומים ופיסטוק.
בסבוסה איטלקית (28 ₪) – עם הדרים, צנוברים ויוגורט עיזים.
קרם ברולה סטאוט (32 ₪) – עם ביסקוטי שקדים.
