קפה יסמין: קפיצה קטנה לעוספייא
קפה יסמין: קפיצה קטנה לעוספייא
בעקבות המלצות לא מעטות, עשינו את דרכנו אל קפה יסמין, בעוספייא השכנה ## התגלתה לנו מסעדה מודרנית ומאובזרת עם תפריט עדכני ועשיר, מנות גדולות וטעימות, ובעלי בית אדיבים ומכניסי אורחים ## חוצלארץ, קרוב לבית...
יורם מארק-ריך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
רשמנו בווייז "קפה יסמין, עוספיא", והוא הוביל אותנו לטיול בסימטאות עוספייא. מי שרוצה להגיע מהר יותר, מוטב שלא יקשיב לווייז, אלא ימשיך בכביש הראשי, שדרות אבא חושי, עד לפנייה החדה לעבר דאליית אל כרמל, ושם לקחת שמאלה, במקום להמשיך לדאליה.
די בקלות מצאנו את קפה יסמין. חלל גדול מאוד, מרווח מאוד, נקי מאוד, עם תקרת עץ גבוהה, שולחנות עץ גדולים, כורסאות, חלונות ענקיים. בחצר היו שולחנות נוספים עם כיסאות ודשא ואוויר טוב, אבל אנחנו העדפנו בשלב ההוא להיכנס פנימה אל החלק הפנימי הממוזג.
הסיפור של יסמין מתחיל לפני חמש שנים כאשר עקרת הבית הנמרצת אמאני ללאוי, אם לשלושה ילדים, החליטה שהיא רוצה לפתוח מקום קטן ולמכור בו כריכים מעשה ידיה.
רצתה ועשתה. בסמוך לבית היה מחסן קטן עם גינה ושם היא החלה להכין סנדוויצ'ים, שלושה ימים בשבוע,. היא קראה למקום Jasmine על שם בתה הבכורה, יסמין.
כבר ביום הראשון פשטה השמועה בכפר, שכן אמאני ידועה היתה במאכלים המשובחים שיוצאים תחת ידיה, והמקום התמלא בלקוחות שבאו לקנות טייק אוויי.
הבעל, איסמעיל, שעובד כשכיר, מצא את עצמו כשהוא מחויב לסייע לה. "זה היה בלתי ייאמן. הבית שלנו מרוחק יחסית מהכביש הראשי, ובכל זאת המון אנשים הגיעו, טעמו ואהבו, למרות שלא עשינו פרסום, וגם לא פתיחה רשמית."
"הביקוש הלך וגבר. אנשים הגיעו בשבת והתאכזבו לגלות שהמקום סגור, אז אשתי התחילה לפתוח גם בשבתות, וכך התרחבו מאוד ימי ושעות הפעילות. בהתחלה זה היה טייק-אוויי, אבל היו אנשים רעבים שרצו לשבת ולאכול. אז הוצאנו להם כמה שולחנות וכיסאות לגינה. וכאשר החלו הגשמים – הקמנו פרגולה."
לפני כשנתיים, לאור הביקוש וההצלחה – החליטו בני הזוג להתמקצע ולהפוך את המקום למסעדה של ממש בהשקעה כספית גדולה מאוד. הוקם גם מטבח חדש ומודרני, שאיסמעיל לוקח אותנו לעשות בו סיבוב להתרשמות. אני יכול להבטיח לכם שמעט מאוד מסעדות ישמחו לפתוח את המטבח שלהן בפני מישהו זר. ולא פעם יש לכך גם סיבה טובה. בקפה יסמין הכול מבריק ומצוחצח, וחומרי הגלם משובחים. בעלת הבית מקפידה מאוד, שכן זהו חלק מהבית שלה.
המקום התפתח והפך להיות בית קפה ומסעדה מרווחת, מעוצבת ומודרנית. את ברקוד התפריט יש לסרוק בטלפון, ואז מתגלות המנות השונות שהוא מציע. המסעדה מעסיקה צוות גדול של יותר מ-20 עובדים, והיא רוחשת פעילות. מומלץ להזמין מקומות מראש, במיוחד בסופי שבוע ובחגים.
גם התפריט גדל וצמח. תפריט שכל מסעדה היתה מתגאה בו. יש בו קטגוריות של ארוחות בוקר, סלטים, מוקפצים אסיאתיים, פסטות, דגים ומאכלי ים, עיקריות, מיוחדים, בגטים וטוסטים, ארוחות ילדים וקינוחים.
עיון מעמיק בתפריט מעלה מעט מאוד אופציות שמזכירות מאכלים דרוזיים. המקומיים נוהרים למסעדה כי אוכל דרוזי יש להם בבית, וכאן הם מקבלים תפריט מגוון ועשיר של אוכל שאינו דרוזי, ושהם לא צריכים להרחיק בשבילו אל מחוץ לכפר.
אבל המון סועדים מגיעים מחיפה וממקומות אחרים בארץ, כי זה עדיין מרגיש אחרת. האווירה, הכנסת האורחים, השפע, הנדיבות, הניקיון, וכמובן – טיב האוכל. כאן לא חוסכים. לא מתקמצנים. מגישים ברוחב לב, כי לבני הזוג חשוב שהסועדים ייצאו שבעים ומרוצים. זהו הבית שלהם, ומבחינתם מי שמגיע הוא אורח אישי שלהם.
חשוב להדגיש פרט חשוב נוסף – אמאני היא אישה דתייה, ובתור שכזו היא לא יכולה לצאת לרכוש סחורות, לא יכולה לפרסם, ומוטלות עליה מגבלות נוספות. על רקע זה, אפשר להבין עוד יותר את גודל ההצלחה! ואפילו לא הזכרנו את התקופה הקשה של מגבלות הקורונה, שהיה צריך לעבור...
וזה מה שטעמנו:
פוקצ'ה (22 ₪) – מגיעה חמה היישר מהטאבון עם זיתים, שום קונפי וטחינה.
קרפצ'ו בקר (56 ₪) – פרוסות דקות של בשר בקר נא עם שמן זית ובלסמי, איולי שום, צלפים ופרמז'ן.
חציל בטחינה (36 ₪) – למעשה קיבלנו שני חצילים שרופים על אש גלויה מעל מצע טחינה מתובלת. הגיע עם פוקצ'ה חמה מהטאבון.
סלט תבולה (38 ₪) – עלי פטרוזיליה, נענע ובצל ירוק קצוצים דק-דק, עם מלפפון, עגבנייה ובורגול דק מתובל עם לימון.
צלעות כבש (114 ₪) – 3 צלעות גדולות למדי במשקל כולל של 240 גרם, מוגשים עם פירה, ועם צ'ימיצ'ורי וקונפי שום בצד.
פילה עגל (125 ₪) – 3 נתחים יפים של פילה עגל איכותה במשקל כולל של 300 גרם, עשויים על הגריל. בליווי ירקות על האש. עם צ'ימיצ'ורי וקונפי שום בצד.
בקלאווה תורכית (38 ₪) – עם מילוי של גלידה, שילוב של חם וקר, עם שברי פיסטוקים סביב.
המנות היו גדולות ומשביעות. טעימות מאוד. מהסלט רק טעמנו, כי חששנו שלא יהיה לנו מקום בבטן לעיקריות. במיוחד אציין לטובה את החציל ואת צלעות הכבש. חציל הוא ירק מופלא, ואם אי-פעם אחליט להפוך לצמחוני, אני יודע שאשרוד בזכות החצילים. כאן הוא פשוט היה מעדן. צלעות כבש אהובות על אשתי עד מאוד. כשיש צלעות בתפריט, היא לא תפספס אותן. לא פעם היא מתאכזבת, אם בגלל הגודל, הטעם או העובדה שיצאו מהקפאה. כאן הצלעות היו מצוינות. אני יודע, כי פילחתי לה מהצלחת אחת מהן...
בלי קינוח אי אפשר. ואת הקפה המסורתי עברנו לשתות בגינה הצמודה למסעדה. בינתיים כבר ירדה החשיכה, והאווירה היתה פסטורלית ונעימה עד מאוד. איסמעיל ואמאני הצטרפו אלינו לכמה דקות, ולפני שיצאנו התעקשו לצייד אותנו בחומוס וגם בעוף בטמפורה עם ג'ינג'ר, שזו אחת מהמנות הכי מבוקשות כאן. כך שגם למחרת נהנינו מהאוכל הטעים של מסעדת יסמין.
