אחרי שנה של סגרים, הגבלות ומשלוחים, חזרנו אל המסעדה האיטלקית הוותיקה במרכז הכרמל ## הבעלים, חוסיין עודה, שאנו מכירים עוד מימי קפה הבנק המיתולוגי, אירח אותנו בלבביות האופיינית לו ## ארוחה טובה באווירה של טבע, במרחק נגיעה ממרכז הכרמל
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
הסיפור של איזבלה בר לוקח אותנו הרבה שנים אחורה, אל קפה הבנק במרכז הכרמל, מוסד קולינרי שפעל משנת 1986 ועד 2019. המיקום המרכזי שלו, הבעלים דני כץ, והרכילאית ציפי רום שנהגה לשבת שם כמעט כל יום, הפכו אותו לבית הקפה הפופולארי בעיר. שחקני כדורגל, דוגמניות ונשות חברה היו עולים לשם לרגל, מתראיינים ומצטלמים למדור הרכילות של ציפי רום, והופכים לכוכבים מקומיים.
במשך 20 שנים עבד שם חוסיין עודה, שתיפעל וניהל והפך לדמות מיתולוגית ואהובה בקרב הבליינים. בשנת 2006 עזב חוסיין את הבנק והצטרף אל אלי הדדי ושותף נוסף שפתחו את איזבלה בר ברחוב מחניים הסמוך.
במהלך השנים עזב השותף השלישי, וב-2019 עזב גם אלי הדדי. חוסיין המשיך לנהל ולתפעל את המקום, ובגלל השינויים בשותפות, פתח חברה חדשה.
השינוי הזה, מספר חוסיין, גרם לכך שבתקופת הקורונה שפרצה מיד אחר כך, הוא לא קיבל סיוע מהמדינה, כי למרבה האבסורד המסעדה נחשבה לעסק חדש.
ללא סיוע, ותחת מגבלות הקורונה הקשים, התמודדה המסעדה על עצם קיומה. הצוות צומצם עד מאוד, ונולד שירות משלוחים, שעזר לצוף מעט מעל פני המים, אבל היה רחוק מלספק את כל החמצן הכלכלי הדרוש.
בתקופת הסגר הזמנו משלוח מאיזבלה בר, ויכולנו ליהנות גם בבית מהמנות המיוחדות של המסעדה. הוא זכור לי כאחד המשלוחים המנצחים של השנה הקשה ההיא, והגיעו אלינו לא מעט משלוחים הביתה.
עכשיו, כשההגבלות הוסרו ברובן, ואפשר לחזור להתארח במסעדות, חזרו הארועים, חוזרים הסועדים, וגם אנחנו עשינו את דרכנו אל איזבלה בר. ותיקי חיפה מכירים את המבנה בו פועלת המסעדה ברחוב מחניים בתור 'וילה דרזנר', ויש מי שזוכרים את המקום בתור 'בית התה'. חיפאים כה רבים חגגו בו ארועים משפחתיים בלתי נשכחים.
זהו מבנה של שתי קומות, מרהיב ביופיו, עם גן קסום. אי ירוק ופסטורלי, טובל בירק, מוקף בעצי ברוש גבוהים ומשרה שלווה. לא פלא שרבים בוחרים לקיים בו ארועים משפחתיים והתכנסויות שונות. המסעדה עצמה יכולה להכיל כ-80 מקומות. בחוץ יש מקום לכ-160 איש. הקומה השנייה, שמאפשרת פרטיות, יכולה להכיל כ-45 איש.
כבר יצא לי בעבר להתארח שם בארועים שונים ובנסיבות מגוונות. הפעם הגעתי כאורח של חוסיין, יחד עם אשתי. בחרנו בשעת בין ערביים שקטה, כדי שנוכל לשבת עם חוסיין ולשוחח בניחותא.
חוסיין ואשתו ורד, שעובדת כאחות בבי"ח כרמל, מתגוררים בשכונת כבביר, והורים לנטלי ותמיר שסיימו את שירותם הצבאי, ולומדים כעת בטכניון.
שוחחנו בין השאר על מצב המסעדות בחיפה ובמדינה כולה, שכולן מחפשות עובדים בנרות. מכת החל"ת גרמה לכך שלא משתלם לעובדים רבים מתחום המסעדנות לחזור לעבוד, כל עוד הם מקבלים מהמדינה בערך את אותו סכום כסף מבלי שיצטרכו לנקוף אצבע. כן, יש ביניהם כאלה שמוכנים לעבוד במקביל בשחור, כדי להרוויח פעמיים ולרמות את המדינה, כלומר – אותנו, האזרחים משלמי המיסים.
האווירה כה נעימה שם, וקשה להאמין שהאי הירוק והשלו הזה נמצא במרחק של מטרים ספורים מציר מוריה העמוס והסואן. חוסיין שיפץ ואירגן מחדש את המקום. בחוץ יש דק חדש, החנייה הוכשרה, הגינה טופחה. ציפורים התעופפו, מים פכפכו, והחתולה החמודה שחוסיין אימץ נמנמה לצידנו במרפסת. בבית, אגב, יש לו את קלואי, כלבה אסקית סיבירית מדהימה.... והוא הראה לנו בגאווה את תמונותיה ששמורות אצלו בטלפון.
התפריט מציע מנות ראשונות מגוונות, סלטים, פסטות, ריזוטו, עיקריות, מנות ילדים וקינוחים. יש גם אוכל מוכן לפי משקל, בירות בבקבוק ומחבית ושתייה קלה.
וזה מה שטעמנו:
מגש מזטים (48 ₪) – הגיע עם פוקאצ'ה טעימה ולוהטת. הצלוחיות הכילו חציל, כרובית עם טחינה, חומוס, שעועית ירוקה, גמבה קלויה, הום פרייז וחציל עם טחינה. לא מהכול טעמתי, על מנת שלא להתמלא כבר בשלב זה, אבל אני חייב לציין לטובה את החומוס. אני ממש לא חומוסולוג מדופלם, ולא משתתף בוויכוחים האינסופיים בנושא איזה חומוס הכי טעים בחיפה או בארץ. אבל החומוס הזה, אותו מכין קרוב משפחתו של חוסיין, טעים במיוחד.
לביבות זוקיני (38 ₪) – לביבות שטוחות עם זוקיני, בצל וגבינת פטה לצד ציזיקי. אין לי מושג לגבי טעמן, כי הן חוסלו על ידי אשתי בעת שאני טיפלתי בחומוס ובחצילים. לפי הדיווח שלה הן מעולות.
קרפצ'ו (58 ₪) – מגיע עם פוקאצ'ה חמה וטעימה רצח, שמספיק לקרוע ממנה חלקים ולטבול בתוך שמן הזית שהגיע בצלוחית, ולא צריך יותר מזה. אבל אני מת על קרפצ'ו, ונהניתי מאוד גם מפרוסות בשר העגל הדקות בזיגוג חומץ בלסמי, שמן זית ולימון, עליהן פוזר מלח גס.
אינדיאני עצבני (64 ₪) – מנה שלא מופיעה בתפריט, ומכילה אורז עם ירקות מוקפצים ונתחי עוף. מגיעה עם סלט כרוב ורוטב משולב של אלף האיים ושום שמיר. לא תאמינו עד כמה השילוב הזה טעים. אבל אל תנסו את זה בבית. בואו לאיזבלה בר, כי כאן האווירה מקפיצה את התיאבון ואת הטעמים.
מדליוני פילה (128 ₪) – מבשר עגל ברוטב פילפלת. רציתי להמיר אותו ברוטב קברנה מצומצם ומתקתק, אבל גם חוסיין וגם אשתי המליצו שאדבוק במה שהשף חשב לנכון. נכנעתי, ולא הצטערתי. אכן הרוטב הזה מלווה באופן מושלם את הבשר. כל המנות העיקריות מגיעות בתוספת סלט ירוק / תפו"א אפוי / צ'יפס / אורז. אני קיבלתי תפוחי אדמה אפויים, אבל הייתי מלא מכדי לנסות אותם. מה גם שהקינוח עוד היה לפנינו.
קינוח (38 ש"ח) – אני, שחולה על שוקולד, קיבלתי מוס פררו רושה, ואילו אשתי העדיפה סולרו, קינוח של גבינה עם פירות טרופיים. שניהם היו מצוינים, וכמו כל הקינוחים, הם מיוצרים במיוחד עבור איזבלה על ידי קונדיטורית שעובדת עם חוסיין עוד מתקופת קפה הבנק. אגב, במקום תפריט עם שמות הקינוחים, מציגים לסועדים צילום שלהם, והתמונות בהחלט עושות את העבודה.
לפני שעזבנו הצטלמתי עם חוסיין בפוזה האופיינית לי, ולמרות שהוא טען שמעולם לא הצליח לסמן באצבעותיו את סמל הרוקנרול, אחרי אימון קל הוא עשה זאת לא פחות טוב מענקי הרוק והמטאל, כפי שתוכלו להתרשם מהתמונה...
