אחוזת אלחיר: ארוחה דרוזית על פסגת ההר
אחוזת אלחיר: ארוחה דרוזית על פסגת ההר
מסעדת אלחיר מציעה קונספט של ארוחה דרוזית מובנית בעלות של 120 ₪ ## המסעדה נמצאת באחוזת אלחיר, שמציעה אירוח כפרי בניחוח נוסטלגי בדליית אל כרמל ## שישי-שבת, מ-12:00 ועד אחרון הלקוחות
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
במהלך מגיפת הקורונה נסגרה גם מסעדת אלחיר הוותיקה, אחרי 25 שנות פעילות, כאשר המיקום האחרון שלה היה במרכז הכרמל, מול האודיטוריום.
המסעדה הציעה אוכל דרוזי אותנטי, וכל מי שהגיע זכה בקבלת פנים ואירוח לבבי מצד בעל הבית, ח'ר חלבי. גם התרבות והאמנות הדרוזיים באו לידי ביטוי במסעדה, לצד המאכלים האופייניים.
במהלך השנתיים האחרונות היה עסוק ח'ר חלבי במימוש חלומו הגדול – לפתוח בדליית אל כרמל, מקום הולדתו, קומפלקס ייחודי שיאחד תחתיו מסעדה, חדרי הארחה, גן ענק עם שלל עצום של מגוון עצי פרי, ירקות וצמחי תבלין. וגם פינת ליטוף, לולים עם תרנגולות, כבשים וארנבים, כלוב עם ציפורים שונות, בריכת שחייה, ג'קוזי ופינות חמד למנוחה והתרגעות שינגישו את המורשת הדרוזית המכובדת לקהל הרחב.
וכך, בחריצות אינסופית, ובהשקעה גדולה של כסף, כישרון נדיר בתחום החקלאות והנוי, ועבודה נון סטופ, קרם החלום עור וגידים, ונפתחה אחוזת אלחיר.
המסעדה שנמצאת באחוזת אלחיר, לא מציעה את התפריט העשיר שהציעה המסעדה החיפאית שלו, אלא מגישה ארוחה מובנית בעלות של 120 ₪ לאדם, והיא כוללת סלטים, תבשילים, ממולאים ומנות דרוזיות מהטאבון, לצד שתייה קלה, קינוח ותה צמחים אורגנים שנקטפו ישירות מהאדמה.
ההגעה אל האחוזה קלה ומהירה. אנחנו מדדנו 25 דקות נסיעה מביתנו שעל הכרמל, ועד שהווייז הוביל אותנו היישר אל שער האחוזה.
חניון המסעדה היה מלא במכוניות, אבל למזלנו בדיוק כשהגענו יצאה משם מכונית ופינתה לנו חנייה. לפני שנכנסנו למסעדה, לא התאפקנו וקטפנו לנו כמה תותים שחורים ובשלים מהעץ הענק שבכניסה.
בעשרים השנים האחרונות סעדתי פעמים רבות במסעדות של ח'ר חלבי, והוא הפך לחבר קרוב שלי ושל משפחתי. ליוויתי אותו במהלך ההקמה של אחוזת אלחיר, ליוויתי אותו במהלך תקופת הקורונה בה היה המקום מושבת, ושמחתי לראות עכשיו את המסעדה שוקקת ומלאה.
ניגשתי אל בר הסלטים והעמסתי חומוס, טחינה, סלט חצילים, סלט ירקות, לאבנה ועוד. על השולחן המתינו לנו סלסלה עם פיתות טריות וצלוחיות זיתים. לצידם גם קנקן מים וקנקן עם משקה צונן בשם קרקדה, חליטה שעשויה מפרח ההיביסקוס. משקה טעים, בריא ולא מתוק.
עד מהרה הוגשו לשולחן גם התבשילים החמים: אורז, מג'דרה, שולבטה, עלי גפן, עלי כרוב ממולאים וצ'יפס. אפשר, כמובן, לעשות ריפיל, ולמרות שאני ממש לא חומוסולוג מדופלם, מצאתי את עצמי שוב מול בר הסלטים, מעמיס עוד חומוס ועוד חצילים.
בעל הבית, שעמד בפתח וקיבל את פני הבאים, גם עבר בין השולחנות כדי לוודא שהכול בסדר, ובאותה הזדמנות המליץ לסועדים לא להתמלא עם הפיתות, כי עוד צפויים להגיע אל השולחן 5 מאכלים, שרובם מורכבים מבצקים ובשר.
ואכן, עד מהרה יצאו מהמטבח ספיחה, מדפונה, מקרודה, מסחן וכנפי עוף.
- ספיחה עם בשר בטאבון (לחמה בעג'ין) – בצק אפוי עם בשר כבש ועגל טחון, בתוספת שקדים.
- מסחן עם עוף ובצל בטאבון – בצק עם רצועות עוף, בצל וסומאק טבעי בתוספת שקדים.
- מקרוד'ה – קבב דרוזי מסורתי מהגריל עשוי מבשר עגל וכבש צעיר, בורגול, בצל קצוץ ודק.
- מדפונה – בצק עם פרגית ופריקה, שהיה טמון שעות מתחת לאדמה.
ובכל זאת, משהו היה חסר לי. ואני לא מתכוון לדגים שתמיד בחרתי אצלו במסעדות הקודמות... אלא משהו אחר: מאז ומתמיד דאגו המלצרים של אלחיר, או בעל הבית עצמו, להגיש לי מנה מכובדת של שום מרוסק עם לימון. כאשר ח'ר נעצר ליד השולחן שלנו ושאל אם הכול בסדר, הבעתי את געגועיי העזים למנה ההיא, שלא קיימת בקונספט הנוכחי. הוא הצטחק, החליף קריצה עם אשתי, ואמר שהיא ביקשה ממנו לא להגיש לי. חצי שעה מאוחר יותר, כשהוא שוב עשה סיבוב בין השולחנות, שוב נדנדתי לו לגבי השום, בצחוק כמובן, והוא שוב חייך והחליף קריצה עם אשתי.
חלפו כמה דקות, וסורפרייז סורפרייז – הוא הביא לי קערית עם השום המופלא שלו. יכול להיות שהכינו את זה במיוחד בשבילי. הנה זה כאן לפניכם בתמונה...
"יאללה, תתפרע..." אמרה אשתי, ואני ניגשתי אל מלאכת החיסול, יודע שמרגע זה היא תתפוס ממני מרחק ליומיים בערך.
עם תום הארוחה במסעדה לקחנו תה צמחים (אשתי), קפה עם הל (אני) וגם בקלאווה וריבות תוצרת בית מבננות, קישואים ותות, ועברנו להתרווח על כריות בסוכת הגפנים הסמוכה למסעדה, מקום שמשמר את המורשת הדרוזית.
לפני שיצאנו הביתה, עשינו סיבוב בין עצי הפרי, הפרחים, צמחי התבלין והירקות שמגדל חלבי באחוזה. הוא גם שלח אותי לראות את כוורות הדבורים החדשות שהציב בקצה האחוזה, וגם התעקש שאקטוף נקטרינות היישר מהעצים וגם כמה צמחי תבלין ואקח איתי הביתה.
חזרנו הביתה שבעים ומרוצים. כמו תמיד.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++