קרוסטה: פיצה-בר בראש צעיר
קרוסטה: פיצה-בר בראש צעיר
סוף סוף הגענו לדגום את פיצה-בר קרוסטה, שנמצאת לא הרחק מביתנו ## זכינו בארוחה טעימה ובחברתם הנעימה של גלי האחמ"שית ואדם השף-מנהל ## אם בא לכם על חברה עליזה, פיצות מצוינות וקוקטיילים מגניבים – זה המקום, וזו האווירה
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
ההיכרות הראשונה שלי עם קרוסטה היתה בחודש ינואר האחרון, כאשר כמו כולם ישבנו בבית תחת סגר שכפתה עלינו הקורונה, והזמנו משלוח.
קרוסטה, שממוקמת בסביוני דניה, היא הפיצרייה שהכי קרובה אלינו, ואולי בגלל זה הזמנו דווקא ממנה באותו יום בו היינו מורעבים במיוחד.
אבל היתה סיבה נוספת – הצצה בתפריט המקום העלתה, שמלבד פיצות יש אופציות למבחר מנות ראשונות, ולכן הזמנו פיצה ועוד כמה מנות, ואפילו הוסיפו לנו קינוח למרות שלא הזמנו. באותה תקופה הרבינו להזמין אוכל ממסעדות, וזה היה אחד המשלוחים היותר מוצלחים.
עברו מאז 8 חודשים, והחלטנו לקפוץ לקרוסטה ולבדוק מקרוב במה מדובר. החנינו את המכונית ממול למרכז המסחרי של סביוני דניה, ברחוב אוסקר שינדלר 7, ועלינו לקומה 4, שהיא למעשה קומה אחת מעל פני הרחוב.
באותה קומה ממוקמת גלידרייה שביקרנו בה כבר עשרות פעמים, וגם סושייה מדוברת שעדיין לא טעמנו ממטעמיה, אבל לא ידענו שבקצה המרוחק יותר מסתתרת לה קרוסטה.
הגענו קצת אחרי שעת הפתיחה – 17:00 – ועדיין לא התקבץ שם קהל סועדים. מדי פעם צצו אנשים שהזמינו פיצות בטייק-אוויי. לקראת צאתנו מהמקום כבר ישבו בו זוגות וקבוצות חברים. חלקם על הבר, חלקם בחלל הפנימי, ואחרים – במרפסת.
מיד בהגיענו התבקשנו להציג תו ירוק, וכך התבקשו גם כל מי שהגיעו לאכול שם בהמשך. לכל אורך שהותנו שם, הקפידו המלצריות לענוד מסיכה. רק לצורך הצילום ביקשנו מהן להסיר אותה לרגע. מהר מאוד התוודענו למנהל המקום, אדם גזית (המכונה שימשי) ולאחמ"שית גלי בראון המקסימה, שהתברר שאני מכיר את משפחתה וגם אותה מאז שהיתה ילדה קטנה.
קרוסטה מוגדרת כפיצה-בר. היא נפתחת לקהל ולמשלוחים בשעה 17:00, ואילו בשעה 22:00 מעמעמים את האורות, מגבירים את המוזיקה, ושמים דגש חזק על אלכוהול. מאותו רגע, מוגבלת הכניסה לבני 18:00 ומעלה. הקהל הינו צעיר ברובו, או לפחות – צעיר ברוחו. האווירה היא חלק חשוב מהקסם של המקום.
גלי האחמ"שית מיהרה להמליץ לנו על המנות שהיא אוהבת, והתאכזבה לגלות שבחרתי בעיקר במנות אחרות. לפחות בגזרת סלט העגבניות הצטלבו הבחירות שלנו, והוא באמת היה מצוין. מה מיוחד בסלט עגבניות, תשאלו – ובכן, גם אני תהיתי, ורק אחרי שטעמתי הבנתי.
יכולנו לשבת על הבר ולראות את אדם ואת הטבח שולפים פיצות לוהטות מתוך הטאבון הגדול, אבל העדפנו לשבת לצד שולחן ולעלעל בתפריטים.
נתחיל מהפיצות. אפשר לבחור את גודל ואת עובי הפיצה. פיצה רגילה (6 משולשים) – 48 ₪, פיצה ענקית (8 משולשים גדולים) – 66 ₪, פיצה דקה-דקה (כמעט בעובי של נייר, ולא מומלצת למשלוח או לטייק-אוויי) – 54 ₪, פיצה ללא גלוטן (עשויה מקמח תירס, קמח סויה וקמח חומוס) – 48 ₪.
תוספות – יש מכל וכל. החל מ-6 ₪ לתוספת לפיצה סטנדרטית, ו-8 ₪ לתוספת לפיצה ענקית או דקה דקה. ויש תוספות ב-10/12 ₪, יש ב-12/14 ₪, ויש אפילו ב-22/25 ₪ - אנטריקוט ואסאדו.
אגב, פירוש השם 'קרוסטה' זה החלק ה"קשה" של הפיצה. את הפיצות הם מכינים בטאבון אבן שהגיע מאיטליה, ולדבריהם הם לא מתפשרים על חומרי גלם ולא מקצרים תהליכים.
הסקרנות העיתונאית שטמונה בי גרמה לי לשלוף את אדם המנהל מהמטבח ולראיין אותו קלות. בגיל 8 הוא כבר חלם להיות שף. בגיל 14 עבר זמנית עם המשפחה לארה"ב, וביומולדת 15 התארח עם המשפחה במסעדה של ביה"ס הידוע לבישול 'קולינרי אינסטיטיוט אוף אמריקה' - CIA, והחליט שהוא חייב ללמוד שם. אבל החיים החזירו אותו ארצה בגיל 18 לשירות צבאי בשיריון. אחרי השחרור התגלגל שוב לארה"ב, שם פגש את מי שהפכה לאשתו, וגם מימש את חלומו ללמוד בביה"ס המפורסם שזכר כל כך לטובה מאז אותה ארוחת יומולדת...
יש לו תואר ראשון בקולינריה ותואר שני במינהל מסעדנות. לפני חצי שנה הוא חזר ארצה, ומיד התחיל לעבוד בסניפי בנימינה של קרוסטה וקרייבינג בורגר. בשלב זה הוא מסייע זמנית בניהול הסניפים החיפאיים של קרוסטה וקרייבינג.
את המנות הראשונות בחרנו בעצמנו מתוך התפריט, ולגבי הפיצות – השארנו לאדם להפתיע אותנו, תוך שאני מזהיר אותו שאני אלרגי לחלב קוקוס (מסתבר שאין שם), ושאני ממש לא סובל כמהין (תרביצו לי, מה לעשות... מה שמנע ממנו להפתיע אותנו עם פיצה פונגי). ליווינו את הארוחה עם בירת הבית, באדווייזר.
וזה מה שטעמנו:
סינטה צרובה (46 ₪) – נתח מיושן, עם שום קונפי ועגבנייה צלויה בצד.
חציל (42 ₪) – חציל שרוף בטאבון עם טחינה, שמן זית, סלסת עגבניות ולחם.
פטריות ממולאות (31 ₪) – 3 פטריות ממולאות בפולנטה טרייה על סלסת עגבניות.
סלט עגבניות (37 ₪) – עגבניות חתוכות גס, פילפל אדום, עלי בייבי, זיתי קלמטה, גבינת פטה, שמן זית ובלסמי.
פיצה אנטריקוט (84 ₪) – רוטב נפוליטנה, גבינת מוצרלה, אנטריקוט מיושן פרוס דק, בצל סגול, פטריות, איולי שום.
פיצה אנשובי ענקית (89 ₪) – רוטב שמנת, גבינת מוצרלה, חזה אווז, בצל צלוי, פטריות, פרמז'ן.
מוס שוקולד (30 ₪) – למרות שהיינו מפוצצים ושבעים, גלי האחמ"שית הפעילה עלינו את קסמיה כדי שטעם גם מהקינוחים. סירבנו בנימוס, אבל נכנענו כאשר הסבירה ששנים מהקינוחים הם מעשי ידיו של אדם בכבודו ובעצמו. אגב, אל תלכו שולל אחרי המראה. אופן ההגשה של המוס לא מוצלח, אבל הטעם אלוהי.
חלקנו את מוס השוקולד המצוין, שהיווה סיום מתוק של ארוחה טעימה ומגוונת. ואם אתם חושבים שבזאת סיימנו, הרי שאתם טועים.
זוכרים שבקרוסטה שמים דגש חזק על אלכוהול? מסתבר, שהצוות נוהג להרים צ'ייסרים של קוקטיילים עם האורחים. הם אפילו מצאו לזה שם - צ'יישלים... אז ברור שגלי הרימה איתנו צ'ייסר ליצ'י לפני שעזבנו, והיא גם ארזה לנו את מה שנשאר מהפיצות (ובהחלט נשאר הרבה מהפיצות...).
