לחם, קציצות ורוטב – זה מה שמבטיחים בצ'יצ'ו, וגם מקיימים ## אחרי שנים של הסתגלות לאוכל המרוקאי הססגוני בטעמיו, אשכנזי כמוני מנסה לשכוח את האוכל המשעמם של ימי ילדותו ## בקיצור, הזמנתי משלוח...
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
מעצם העובדה שאני מסקר מסעדות כבר 30 שנה, יצא לי לאכול כמעט מכל מאכלי העמים. המון המון סוגי מאכלים. אני גם לא בררן גדול, ולא שומר כשרות, כך שבאמת נחשפתי להמון טעמים.
המסעדות מהוות סוג של פיצוי על האוכל המשעמם שאכלתי בילדותי. כן, גפילטע פיש וכאלה. לפני שהתגייסתי, תהו בני משפחתי איך אסתגל לאוכל של הצבא. והאמת? דווקא נהניתי למדי מהאוכל הצבאי, כולל שימורי הלוף המיתולוגיים, ואמי התבאסה לשמוע שאני לא מתגעגע לאוכל של הבית...
רצה הגורל, ופעמיים התחתנתי עם מרוקאיות. גם אשתי הנוכחית וגם הקודמת הן מרוקאיות, והתרגלתי לאוכל המעולה של האימהות שלהן. אולי כי הוא ניחן בטעמים עזים בהשוואה לאוכל האשכנזי שעליו גדלתי. זה לא אומר, אגב, שאוכל אשכנזי הוא תפל. ממש לא. אני מת על האוכל של מעין הבירה ואחרים, אבל אמי - מה לעשות - לא הצטיינה במטבח.
צ'יצ'ו – לחם קציצות רוטב – נפתח לראשונה בעיר התחתית בחיפה בשנת 2014. ביקרתי שם לפחות פעמיים, ואהבתי. השנה, עקב הקורונה, עבר הסניף למרכז זיו, וקהל לקוחות חדש עושה איתו היכרות.
צ'יצ'ו הוא הכינוי של הבן של ביאטריס, שהגתה את הרעיון להציע את הטעמים הביתיים האלה לקהל הרחב. צ'יצ'ו היה מגיע בכל שישי לסבתא הביתה, ותמיד חיכה לו הכריך של שישי עם ריחות הבישולים והלחם החם שיצא מהתנור. חצי חלה טרייה ובתוכה הקציצות עם חריף, חציל ומטבוחה.
סבתא רות היתה בשלנית מעולה, וכשנשמעו צעדיו של צ'יצ'ו היא הייתה פותחת לקראתו את הדלת, זוהרת מאושר, כי אין דבר אהוב יותר על הסבתות המרוקאיות מאשר להאכיל. לא רק את הנכדים. כי כל מי שבא – ברוך הבא. ותמיד הן מכינות אוכל לגדוד, ליתר ביטחון.
כיום מונה הרשת 4 סניפים: סניף חיפה, סניף שרונה תל אביב, סניף מתחם שופטים פ"ת, וסניף יוקנעם א.ת ישן.
הגעגועים לאוכל המרוקאי עשו את שלהם, והזמנתי 5 כריכי בשר ודגים. יש גם 2 כריכים טבעוניים, למי שמתעקש.
האתר שלהם ידידותי, ומסביר במדויק מה כוללים הסנדוויצ'ים, ומהם הסלטים עם השמות האקזוטיים. אפשר להזמין לפי משקל: קציצות, בורגול, תפוחי אדמה מתובלים ומגוון סלטים. וכמובן, לא לשכוח את הקוסקוס.
אז ככה, מלבד 5 הכריכים, הזמנתי גם את מרק היום, שהגיע חם וטעים (15 ₪), ומנה מוגדלת של מטבוחה – 250 גרם (20 ₪).
הכריכים מגיעים בשני גדלים. אנחנו הזמנו את האופציה הקטנה יותר, שמחירה 38-40 ₪ לכל אחד.
השליח על אופנועו הגיע בגבולות הזמן שנקבעו, ושלף מתוך התיק שמיועד לשמור על חום שתי שקיות נייר שמנמנות. ביקשתי את רשותו לצלם אותו, והוא היה מאוד גאה במעיל הניו יורקי שעטה על גופו. הוא ביקש תמונה למזכרת. שלחתי לו.
האוכל היה ארוז היטב. שום דבר לא נשפך או הוכתם. כל הסלטים הגיעו בתוך מארזי פלסטיק קטנים ויעילים, הכריכים היו עטופים בנייר מהסוג שמסייע לשמור על חומם, ועל כל אריזה היה מצוין מה יש בה.
את המרק כבר הזכרתי – הגיע ממש חם, והיה טעים מאוד. מרק אפונה. כל הכריכים הגיעו עם סלט אישי קטן שהכיל חסה, ג'עלה ורוטב. לשקיות צורפו גם סכו"ם חד פעמי, מפיות ומפיות לחות.
כל הכריכים היו חצויים באמצע, ואנשי צ'יצ'ו דאגו לתבל את הקציצות עם מטבוחה, אריסה, טחינה, פטרוזיליה קצוצה ועוד, לפי מיטב הבנתם.
המטבוחה היתה קצת פיקנטית מדי לטעמי, והמבט המזלזל בו זיכתה אותי אשתי המרוקאית, נתן לי להבין שייקח לאשכנזי כמוני עוד כמה שנים טובות עד שיתרגל לטעמים חריפים.
הסלטים, היא אמרה, הזכירו לה בול את בית הוריה. כמובן, המטבוחה, והיו שם גם חיז'ו (גזר מרוקאי), ברבה (סלק עם כמון), פלפלה (רצועות פילפלים), משוויאה (חציל קלוי פיקנטי), ודינז'יאל (חציל מרוקאי).
הדבר היחיד שהיה חסר לי בארוחה הטעימה והמשביעה הזו היה קינוח. משהו מתוק לסיום. אבל, בשביל מתוקים – אמתין למימונה. מי מוכן להזמין אותי?
משלוחים: חיפה, נשר וצ'ק פוסט
דמי משלוח: 15 ₪. מינימום הזמנה: 60 ₪. זמן משלוח: 40-60 דקות.
