בולס: המבורגר, בירה, וגם יותר מזה
בולס: המבורגר, בירה, וגם יותר מזה
זכרנו לטובה את המשלוח שעשינו במהלך סגרי הקורונה מ-BULLS, סניף נשר, והשבוע קפצנו לשם בצהרי יום, לארוחה בשרית של המבורגרים ומנות ראשונות ## בהזדמנות זו הכרתי את רז ליבזון, אחד משלושת השותפים, ושמעתי מפיו איך נולדו שלושת סניפי הרשת, שבקרוב תתרחב יותר
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
בשנה האחרונה הפחתתי את כמות הבשר האדום שאני צורך, וזה לא קל בשבילי, כי אני מאוד אוהב בשר, וריח של מנגל בפעולה משגע אותי. אז כשכבר אני מחליט לאכול בשר, בערך פעם בשבוע, חשוב לי לבחור היטב. חשוב לי שזה יהיה מוצלח.
במהלך סגר הקורונה ביצענו משלוח מסניף נשר של רשת ההמבורגרים BULLS. זכרנו את המשלוח ההוא מאוד לטובה, והחלטנו שהגיעה העת להגיע לשם ולחוות את המקום עצמו. מה גם שהסניף ממוקם ברחוב המרגנית 1 בנשר, ממש מול הכניסה האחורית של הטכניון, ובכל פעם שאנו יוצאים או נכנסים לטכניון מבעד לשער זה, אנו חולפים ליד בולס, ומזכירים לעצמנו שחייבים כבר להגיע לשם סוף סוף.
גם הפעם יצאתי מהטכניון ביציאה של נשר, ובתוך דקה מצאתי חנייה לצד המבנה שבו פועלת בולס. החנייה היא כחול-לבן, וזכרתי להפעיל פנגו. אני מזכיר את זה, כי הפקחים בנשר מאוד חרוצים באזור ההוא, אז שלא תיפול עליכם הפתעה לא נעימה...
מאחורי הדלפק היו עסוקים כמה עובדים חרוצים, ואיתם גם רז ליבזון, אחד הבעלים. זו היתה שעת צהרים, כאמור, והם עבדו חזק על משלוחים. אנחנו המשכנו בעקבות החץ שעל הדלפק, אל החדר האחורי הגדול, שמיועד למי שרוצה לאכול במקום. מתחם מושקע, שכולל בערך 40 מקומות ישיבה, ומשקיף אל הרחוב הראשי וגם מעבר לו, אל הנוף.
בהמשך, יש מרפסת חיצונית, שמיועדת למעשנים ולמי שאין לו תו ירוק. בשעות הערב, האווירה משתנה ביחד עם המוזיקה והתאורה, לטובת סועדים שבאים להרביץ המבורגר לצד שתיית בירה, ולצפות במשחקי כדורגל שמוקרנים.
התפריט כולל מנות פתיחה (כנפיים, עראיס, קובה, שניצלונים ועוד), תוספות צד (צ'יפס, פוטטוס מקסיקני, טבעות בצל, הום פרייז ועוד), טורטיות, כריכים, סלטים, המבורגרים וקינוחים. יש גם מנות ילדים.
קצת על ההיסטוריה של בולס: ב-2012 הקימו מושיק ליבזון ורועי בן שושן את מסעדת בולס בקריית חיים. זה היה דיינר אמריקאי קטן, שהתמחה בהמבורגרים מנתחים טריים, בתוך לחמניות שנאפו יום יום במקום. והיו גם בלנדים משוגעים של רטבים שרקח השף בעזרת דימיונו הפרוע.
לאור ההצלחה, הם עברו מהמקום הקומפקטי ההוא למקום גדול יותר בקריית חיים. בינתיים השתחרר האח רז ליבזון משירות צבאי של 8 שנים בתפקיד לוחם בחיל הים. תחום המטבח קרץ לו, והוא הצטרף.
הסניף בנשר נפתח לפני כשנתיים וחצי, ואחרי התחלה מבטיחה הגיעה הקורונה, שאילצה אותם להסתפק במשך תקופה ארוכה במשלוחים, מה שהכניס אותם למקצוענות בתחום. לאחרונה נפתח גם סניף נהריה על ידי אחד מהעובדים בסניף נשר שהפך לזכיין שם. יש תוכניות להתרחבות נוספת. העובדה שמדובר בעסק משפחתי, מקרינה גם על העובדים. מורגשת תחושת משפחתיות, וזו לא קלישאה.
למרות השנים הרבות בהן אני כותב על מסעדות, בענייני כשרות אני לא מבין כלום, כי אני עצמי רחוק מזה. לא פעם אני נשאל על ידי קוראים על הכשרות במסעדות שעליהן אני כותב, ואין לי מושג. הפעם טרחתי לברר. אז ככה: בתחילת הדרך הסניף בקריות עבד גם בשבתות, ולכן לא קיבל כשרות, למרות שלא ערבבו שם בשר עם חלב. בשלב מסוים החליטו השותפים שמגיע להם יום חופש בשבוע, ובאופן טבעי בחרו בשבת. כיום הסניפים כשרים, בהשגחת רבנות נשר ורבנות חיפה. הבשרים הם בחזקת בשר חלק.
רז הגיע משירות צבאי משמעותי, ולכן חשוב לו להעניק הנחה בסך 10% לחיילים, שוטרים וכוחות ביטחון והצלה שמגיעים במדים. אגב, בתקופת המהומות של חומת מגן, כוחות הביטחון היו פטורים מתשלום.
היינו שלושה, והגענו רעבים. כל אחד מאיתנו ביקש את מידת העשייה הרצויה להמבורגר שלו, ולגבי כל היתר נתנו לרז ולמנהל הסניף, לירן צור, יד חופשית. אגב, לירן הגיע לכאן אחרי לא מעט שנים בסודוך, שבמרכז הכרמל. אז אם הוא נעלם לכם משם, תדעו שעכשיו הוא כאן.
קיבלנו אל השולחן ערכת רטבים שכללה קטשופ, מיונז, ברביקיו וחרדל. בהרבה מקומות של מזון מהיר, המיכלים של הרטבים מלוכלכים או דביקים ולא מעוררי תיאבון. כאן הם הגיעו נקיים ואפילו צוננים. שמרו אותם במקרר עד לרגע ההגשה. כל אחד מאיתנו קיבל מגש עם ההמבורגר שהזמין והתוספות. הגשה נאה.
אני הזמנתי BLT סטייל (79 ₪, 95 ₪ לעסקית שכוללת תוספת ושתייה) – שמרכיביו העיקריים הם בייקון, חסה ועגבנייה; שמו נגזר מראשי התיבות של מרכיביו באנגלית: Bacon, Lettuce, Tomato זהו, אגב, הכריך השני בפופולריות שלו ברחבי ארצות הברית. אלא שעסקינן במסעדה כשרה, ולכן זהו בייקון טלה, אליו חברו גם ביצת עין וטבעות בצל. דרגת עשייה מדיום. טעים בטירוף. בנוסף, דגמתי שקדי עגל ופוטטוס חמים וטובים.
א' הזמינה קלאסיק בורגר (49 ₪, 65 לעסקית שכוללת תוספת ושתייה) – קציצת אנטרקוט (ניתן להחליף לבקר או טלה), בתוספת חסה, עגבנייה, בצל סגול ומלפפון חמוץ. בגלל היותה בהריון, היא ביקשה את הבשר בדרגת עשייה וול דאן. היא לא הצליחה לסיים את הבורגר שלה, כי היתה סקרנית לטעום מהדברים הטובים הנוספים שהוגשו לשולחן, אבל אל דאגה – ארזו לה את חצי הבורגר לטובת ארוחת הערב.
ג' בחרה המבורגר רויאל (95 ₪ לעסקית הכוללת תוספת ושתייה)- חסה, עגבניה, בצל, ריבת בצל וכבד אווז. גם היא ביקשה מידת עשייה מדיום. היא הוסיפה מטבלים כמו צ'ילי מתוק, איולי עמבה וסחוג, והיתה מרוצה עד הגג. לצד ההמבורגר היו גם טבעות בצל, היא הזמינה הייניקן מחבית, מה שהעלה עוד יותר את מצב הרוח.
בנוסף להמבורגרים טעמנו עוד כמה מנות פתיחה. התפריט מציע: קריספי שמפיניון (שזכרתי מאוד לטובה מהמשלוח), טוסט כבד אווז וריבת בצל, שני סוגי קובה, שניצלונים, כנפיים ועוד.
אבל אנחנו טעמנו את המנות האלה:
סיגר אסאדו (36 ₪) – שנעשה בעבודת יד, כמובן, ומוגש בליווי טחינה, סחוג ועמבה. הוא היה קריספי, וחיש מהר נעלם מהצלחת ועשה את דרכו אל קיבותינו.
עראיס (35 ₪) – חצי מנה, מוגש לצד סלט עגבניות פיקנטי וטחינה. אני אישית לא התלהבתי מהעראיס, אבל הטחינה היתה מצוינת.
קראנץ' כרובית (35 ₪) – חטיף טעים, ששלושתנו נשנשנו ממנו במרץ רב, תוך טבילת פרחי הכרובית בתוך הרטבים שליוו את המנה, עד לחיסול הפירור האחרון.
לקינוח הזמנו צ'ורוס (25 ₪), כי בלי מתוק אי אפשר. קינוח הבצק הדרום אמריקאי הזה בהחלט היווה סיומת טעימה לארוחה משביעה וטעימה. הגיע עם רוטב שוקולד בכמות נדיבה.
ולא ויתרתי גם על סחלב מלבי (12 ₪) – מגיע קר בצנצנת קטנה. למרות שהוא פרווה, הוא פשוט מצוין.
