הזמנתי לסופ"ש אוכל יהודי כשר למהדרין, ולא בגלל שהתקרבתי לדת, אלא בגלל שזה טעים, ביתי ולא יקר ## ואפשר להרגיש שאת האוכל הזה עושים באהבה
יורם מארק-רייך
אתר כדאי לדעת
צילומים: אתר כדאי לדעת
לפני כשבועיים היללתי ושיבחתי את המטבח המרוקאי, שאני מכיר מקרוב משום שגם אשתי הראשונה וגם הנוכחית הן מרוקאיות ובזכות הבישולים של אמותיהן התאהבתי באוכל הנהדר. זה היה במסגרת סקירה שכתבתי אודות מסעדה שמציעה את מאכלי הרי האטלס, והזכרתי שם שהאוכל האשכנזי בבית אמי היה משעמם בהשוואה לטעמים העזים של המטבח המרוקאי.
ההערה הזו עלתה לי ביוקר... המון בשלניות אשכנזיות התנפלו עליי בכעס. ולא עזר לי שהסברתי שהבעייה היתה בבישוליה של אמי, ולא באוכל האשכנזי... בקיצור, הסתבכתי...
בכל אופן, בשבוע שעבר החלטתי שהגיע הזמן לדגום את המאכלים של "חומוס ברדיצ'ב", שמגדירה את עצמה כמסעדה ביתית ומשפחתית עם אווירה יהודית וחסידית. מודה ומתוודה שלמרות שהיא פועלת כבר כמה שנים טובות במרכז הכרמל, ולמרות שאחי ובנותיי והאחיינים שלי והחברים שלי סעדו שם לא פעם והמליצו מאוד – לא יצא לי להגיע לשם.
הסיפור של מסעדת ברדיצ'ב, הוא בעצם הסיפור של המייסד – אלעד ברדיצ'ב, שנולד למשפחה חילונית, חזר בתשובה, וכיום הוא חסיד ברסלב.
אלעד הפליא ביכולותיו בהכנת חומוס, וכידוע חומוס זה לא רק מאכל טעים, אלא גם בריא. הוא מכיל חלבונים, סיבים תזונתיים, ויטמינים, סידן, מגנזיום ועוד. קשה למצוא מישהו שיוותר על ניגוב צלחת חומוס שלצדה פיתה חמה וטרייה.
העובדה שחומוס ברדיצ'ב הינו כשר למהדרין עמדה לזכותו דווקא בגלל שנפתח במפגש של רחוב ווג'ווד עם מרכז הכרמל. קשה למצוא אוכל כשר למהדרין בסביבה הזו, ומי שזה חשוב לו ניתב את עצמו לשם. וגם החילונים נהרו לשם. לא בגלל הכשרות, אלא כי זה גם טעים למהדרין.
בעקבות החומוס על נגזרותיו השונות – חומוס פטריות, משואשה, חומוס שקשוקה, חומוס סביח ועוד – הצטרפו סלטים, צ'יפס בריא (אפוי בתנור עם שמן זית), חציל אפוי, קוסקוס, מרק היום ועוד.
בגלל מגבלות הקורונה לא יכולתי להגיע למסעדה וליהנות מהאווירה והחוויה כולה, ונאלצתי לבחור בין משלוח לטייק אוויי.
אלא שבירור קל העלה כי מוטב שאמתין ליום חמישי אחר הצהרים, כי אז מרחיבה המסעדה את התפריט ומציעה אוכל יהודי מסורתי. הצטרפתי לקבוצת הווטצאפ של ברדיצ'ב, וכבר ביום רביעי קיבלתי עדכון של המנות שיציע התפריט של חמישי-שישי, למשלוח הביתה או איסוף עצמי מהמקום. הזמנות בווטצאפ עד יום חמישי בשעה 12. לאחר מכן רק הזמנות טלפוניות.
התפריט הציע מאכלים מפתים ביותר, ביניהם קיגל תפו"א, קדירת אסאדו עם ירקות שורש וערמונים, סופריטו (עוף עם תפוחי אדמה בתנור), נתחי בורי טרי עם עצם ברוטב חריימה, פילפל ממולא, כבד קצוץ, בטטות אפויות, מג'דרה, אורז פרסי ירוק, שניצלוני עוף, קיגל ירושלמי חריף, חמין בשרי וטבעוני, חלת ויז'ניץ ועוד. לצד כל מנה בתפריט, צוינה גם כמות הבשר נטו שכלול בה.
על כל המנות הנ"ל נאלצתי לוותר בצער רב, כי בכל זאת יש גבול... והסתפקתי בהזמנת מנות אחרות - הציצו למטה - שהספיקו לנו ליומיים של ארוחה כשרה למהדרין וטעימה עד מאוד.
השליח הגיע עם שקית כבדה, ובתוכה קופסאות פלסטיק, שעל צדה של כל אחת מהן היתה מדבקה עם שם המנה. לא היו שם אריזות גרנדוזיות, ולא מארזים מושקעים. קופסאות פלסטיק רגילות ויעילות, שגם מאפשרות להוזיל את העלויות.
הוסבר לי מראש שהאוכל מיועד לחימום בבית, כל עוד מגבלות הקורונה קיימות. חיממנו במיקרוגל, ונהנינו עד מאוד.
