פרידל / ילנה מקרוב / פרדס

פרידל  

ילנה מקרוב / פרדס

"תלמידיה זוכרים את קולה. לצלילי קולה הם ציירו ספירלות, לחצו את הפחםלתוך הדף, זינקו מהנקודה כמו קטר ובלמו כשהחרישה. אולי היו אלה הרגעים היחידים שבהם מישהו באמת הבין אותה ־ כשלימדה ילדים בטרזין." (מתוך הספר)

פרידל דיקר ברנדייס (1944-1898), ציירת וינאית שלימדה אמנות בטרזין ונספתה באושוויץ, מביטה לאחור על חייה. למרות הכול, היא מתעקשת להאמין בחמלה אנושית, בתבונה שמימית ובאמנות: ״האסתטיקה היא הערכאה האחרונה, המפלט האחרון, המנוע האחרון שדוחק בנו להמשיך לעבוד כדי להציל את עצמנו מכוחות שאיננו יכולים להם.״ 

'פרידל' הנו רומן ביוגרפי שנכתב בגוף ראשון, מפי הגיבורה. הוא מבוסס על מחקר אובססיבי שארך 40 שנים, מאז גילתה המחברת - סופרת ומטפלת באמנות - את ציורי הילדים מגטו טרזין ואת המורה המדהימה שלהם. 

ילנה מקרוב: "התחלתי לחקור את דמותה של פרידל דיקר ב-1988 אחרי שהגיע אלי קטלוג של תערוכה במוזיאון היהודי בפראג, המוקדשת לפרידל ולתלמידיה מהגיטו. במהלך המחקר מצאתי את מכתביה האישיים של פרידל בין השנים 1914-1942, שהחוקרים לא ידעו על קיומם. מכתבים אלה עזרו לשפוך אור על עולמה הפנימי וחייה החברתיים ולדייק עובדות רבות, למשל שב-1935 פרידל הפצירה במרדכי ארדון לסייע לה לעלות לפלשתינה, בניגוד לסברה שהיא סירבה לעזוב את אירופה למרות המצב. במהלך מחקר בחסות מרכז ויזנטל בשנים 1997-1999 גיליתי 50 עבודות לא מוכרות של פרידל שנוצרו בטרזין. עד כה נחשב שפרידל יצרה בטרזין רק ציור אחד."

"ב-2010 התחלתי לכתוב את הרומן פרידל, כנראה, משום שפרידל לא רצתה לעזוב את החיים שלי. כתיבת הרומן הזו שבו פרידל עצמה צופה בחייה ממרומי האי-קיום, איפשרה לי לדמיין את תופעת האלמוות. פיזית, האישה הזאת איננה, אבל עובדה שהיא ממשיכה להתקיים בתוך אנשים רבים." 

הספר תורגם לצ׳כית, גרמנית, ועכשיו לעברית. אפשר לראות בו גם מסמך שהפך לקול חי. בתקופה המורכבת שבה אנחנו חיים, אנשים רבים חושבים ומדברים על פרידל."

ילנה מקרוב היא סופרת, היסטוריונית, אוצרת תערוכות בינלאומיות ומטפלת באמנות. פרסמה מעל 40 ספרים, רבים מהם עוסקים בשואה, בחינוך ובתרפיה באמנות. אחד־עשר מספריה תורגמו מרוסית לשפות זרות. 

491 עמודים, 129 ₪.