זְאֵב זַ'בּוֹטִינְסְקִי / תָּמִי שֵׁם־טוֹב / כינרת

זְאֵב זַ'בּוֹטִינְסְקִי 

תָּמִי שֵׁם־טוֹב / כינרת 

כְּשֶׁזְּאֵב זַ'בּוֹטִינְסְקִי הָיָה קָטָן, לָעָם הַיְּהוּדִי לֹא הָיְתָה מְדִינָה מִשֶּׁלּוֹ. זְאֵב חָלַם לִחְיוֹת בְּרוֹמָא אוֹ בְּפָּרִיז וְלִהְיוֹת סוֹפֵר וּמְשׁוֹרֵר. הוּא לֹא תֵּאֵר לְעַצְמוֹ שֶׁכַּעֲבֹר חֲצִי מֵאָה תָּקוּם מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, וְשֶׁהוּא יִהְיֶה אַחַד הַמַּנְהִיגִים שֶׁיִּלָּחֲמוּ עַל כָּךְ בְּכָל הַכּוֹחַ — בְּכוֹחַ הַמִּלִּים, שֶׁיָּדַע לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהֶן כְּמוֹ קוֹסֵם, וּבְכוֹחוֹ כְּמַנְהִיג שֶׁסּוֹלֵל לָעָם שֶׁלּוֹ דֶּרֶךְ חֲדָשָׁה. 

תָּמִי שֵׁם־טוֹב מְסַפֶּרֶת אֶת סִפּוּרוֹ שֶׁל זְאֵב זַ'בּוֹטִינְסְקִי, הַיֶּלֶד שֶׁכָּתַב שִׁירִים וְהָפַךְ לְעִתּוֹנַאי עוֹד לִפְנֵי שֶׁסִּיֵּם אֶת הַתִּיכוֹן; הַצָּעִיר שֶׁלִּמֵּד אֶת הָעָם הַיְּהוּדִי לְהָגֵן עַל עַצְמוֹ; הָאִישׁ שֶׁכָּל הָעוֹלָם הָיָה בֵּיתוֹ, אֲבָל יוֹתֵר מִכֹּל רָצָה לִבְנוֹת בַּיִת לְעַמּוֹ בְּיִשְׂרָאֵל. סִפּוּרָם שֶׁל הַחֲלוֹמוֹת הַגְּדוֹלִים הוּא סִפּוּרָם שֶׁל אֵלֶּה שֶׁיָּדְעוּ לְהַגְשִׁים אוֹתָם. זֶהוּ סִפּוּר עַל אֲנָשִׁים שֶׁעָשׂוּ אֶת הַלֹּא יֵאָמֵן, שֶׁרָאוּ רִאשׁוֹנִים אֶת מָה שֶׁאֲחֵרִים לֹא יָכְלוּ אֲפִלּוּ לְדַמְיֵן. 

זהו ספר שני בסדרת 'חוֹלְמִים וּמַגְשִׁימִים'. הסדרה מַפְגִּישָׁה אֶת הַיְּלָדִים עִם אַנְשֵׁי הָרוּחַ וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָפְכוּ אֶת מִשְׁאֲלוֹתֵיהֶם שֶׁל בְּנֵי הָאָדָם לִמְצִיאוּת, וְעִם הַתַּהֲלִיכִים וְהָאֵרוּעִים הַהִיסְטוֹרִיִּים שֶׁל זְמַנָּם. הִיא מְסַפֶּרֶת אֵיךְ נוֹלָדִים רַעְיוֹנוֹת גְּדוֹלִים, אֵיךְ הֵם נִרְקָמִים וְאֵיךְ הֵם מִתְגַּשְּׁמִים. 

=
תמי שם־טוב מגלה את ז'בוטינסקי הפמיניסט וליברל, רגיש לזולת, רודף צדק, אמן אמיתי ואיש שפה בכלל ועברית בפרט. מנהיג אמיתי וכריזמטי, שלקח אחריות והתנדב לשבת בכלא במקום אלה שאותם הנהיג, צופה פני עתיד, דוגל במחויבות המדינה לאזרחיה.הוא ניסה להניע את היהודים לומדי התורה ללמוד להגן על עצמם – והם התנגדו, הוא חשב ששימוש בכח הוא אמצעי להתקדמות במו"מ,

48 עמ', 86 ₪.